אמונה
איך לקרב רחוקים?
כיצד מומלץ לקרב רחוקים בדורנו, ומאלו טעויות ראוי להימנע
- דניאל בלס
- פורסם ל' סיון התשע"ו
אבישי שואל: "יש לי שני חברים שלומדים איתי בקביעות תורה. הם לא דתיים ואני רוצה מאוד לקרב אותם. איך לעשות זאת? הם לא ממש מכירים את היהדות, ואחד מהם מתעניין אך אינו מאמין".
1. יש לדעת כי ההשפעה הגדולה ביותר מגיעה, בראש ובראשונה, מתוך דוגמה אישית טובה. עליך להראות להם שאתה אדם טוב יותר בזכות היהדות, להיות אדם בעל יראת שמים אמיתית - בתפילה, בלימוד ובמידות טובות שבין אדם לחבירו, אדם שפיו ולבו שווים, והוא מראה אהבה אמיתית לבורא עולם ולעם ישראל. כך הדריך הרמב"ם בתיאור התנהגותם של תלמידי חכמים אמיתיים (הלכות דעות פרק ה, הלכה ז):
"תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דבורו כבהמות וחיות. ולא יגביה קולו ביותר אלא דבורו בנחת עם כל הבריות. וכשידבר בנחת יזהר שלא יתרחק עד שיראה כדברי גסי הרוח. ומקדים שלום לכל האדם כדי שתהא רוחן נוחה הימנו. ודן את כל האדם לכף זכות. מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל. אוהב שלום ורודף שלום. אם רואה שדבריו מועילים ונשמעים אומר, ואם לאו - שותק! ...לא יראה לחבירו בשעת קלקלתו, אלא יעלים עיניו ממנו. ולא ישנה בדיבורו (כלומר, לא ישקר). ולא יוסיף ולא יגרע אלא בדברי שלום וכיוצא בהן (כלומר, רק בעניינים רגשיים שעלולים לפגוע בחבירו - מותר לשנות בדיבור מן האמת). כללו של דבר: אינו מדבר אלא בדברי חכמה או בגמילות חסדים וכיוצא בהן".
2. אתה לומד איתם בקביעות, וזה דבר גדול ומחזק מאין כמותו, כפי שאמרו חז"ל: "ותורתי שמרו - מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב" (מדרש איכה רבה). כאשר אתה מלמד אותם תורה, הרי שבנית את עולמם, ואפילו אם הלימוד הוא בבחינת טיפין טיפין, הרי שטיפות רבות מסוגלות לשבר אפילו סלע, כי אין דבר יותר מחזק מחיבור עקבי לתורה.
עליך רק להשתדל לבחור נושאים שמתאימים לרמתם והבנתם. דבר איתם בעיקר על דברים ששכלם מסוגל לקבל, מצוות כמו "ואהבת לרעך כמוך", כיבוד הורים, לשון הרע, וכיוצא בהם. למד איתם פרקי אבות, ובחר ללמוד איתם סוגיות נבחרות בגמרא אשר יעוררו אותם לשאול שאלות עיוניות ואקטואליות - שמתוכן יכירו את עומקה של התורה - "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" (אבות ה, כב). כך יכירו את חכמת ישראל ויראו את היופי והחכמה הרבה שטמונה בה, ומתוכה יתחבר לבם לדברים שבקדושה.
3. עליך להיות עניו. אנשים סולדים ממי שמתגאה בחכמתו, או שמטיף את חכמתו באופן שמשדר גאווה ועליונות על האחר. ישאל את עצמו כל אדם - כיצד הוא היה מרגיש וחושב, אילו היה נולד בחיים של אדם אחר, עם היכולות והחסרונות של השני, ולא יודע את כל מה שהוא יודע היום. כך אמרו חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב, ד). שמעתי פעם בחור צעיר שהתגאה על אנשים שלא זכו לקיים תורה ומצוות, ואברך צדיק אמר לו: "אין ספק שאתה יודע הרבה יותר ממה שהם יודעים, אך האם אתה יכול להעיד על עצמך שאתה מקיים את כל מה שאתה צריך לקיים? ומנין אתה יודע שהם לא היו עושים אפילו יותר ממך, אילו היו יודעים כל מה שאתה יודע?" - דבריו הכנים של האברך חדרו גם ללבי. כיצד אפשר לשפוט את מי שלא זכה לדעת ולחוות את כל מה שאתה יודע וחווית?
עשה לעצמך כלל בקירוב רחוקים: כשאתה מלמד אחרים דברי מוסר וחכמה - כוון בלבך לחנך בעיקר את עצמך. עשה עצמך שותף ללימוד, שבח אותם על שאלותיהם והתעניין בהם, ואפילו למד מהם בבחינת מה שאמרו חכמים: "הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן!" (מכות דף י, עמוד א). וזכור תמיד כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
4. הימנע מלומר דברים שאינם נשמעים. כך נאמר בגמרא ונפסק בהלכה: "במה דברים אמורים, כשהוא מדמה שישמע לו. אבל אם יודע בו שלא ישמע לו, אסור להוכיחו. דאמר ר' אילעא משום ר"א ב"ר שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע, ר' אבא אומר חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (קיצור שולחן ערוך סימן כט, סעיף טז).
אנו למדים שהדרך המצליחה ביותר לקרב בימינו ליהדות, היא לא על ידי לחץ, אלא מתוך הפגנת דאגה ורצון טוב לשלומו והצלחתו האישית של כל יהודי, בהתעניינות ועדינות, תוך שבח לעצם סקרנותו ורצונו הטוב להבין. כך כתב החזון איש על דורנו, שאפילו הכופרים שבהם - צריך להשיבם בעבותות אהבה, שהרי בימינו רוב היהודים לא גדלים על ברכי היהדות. אנו נמצאים בדור חלש, ורבים נרתעים מלהתחבר ולהקשיב מפחד שיתקלו בדברים מאיימים או מטיפים.
5. לגבי שאלתך כיצד לחזקם באמונה. ובכן, ניתן לעורר אותם לדיון בנושא זה על ידי שתספר להם מידי פעם בפעם עד כמה אתה מתפעל מהבריאה, מחכמות שונות בגוף האדם ובעולם, שמתוכם אתה מבין עד כמה גדולים מעשיו של הקב"ה ורצונו להטיב עימנו. תוכל גם לעוררם מתוך מבט אינטלקטואלי בחדשות, על האנטישמיות הגוברת בעולם, ספר להם עד כמה אתה מתפעל מהייחודיות של עם ישראל ששרד אלפי שנים נגד ההגיון, כיצד העניינים מתקרבים לקראת מלחמת גוג ומגוג והגאולה, וכיצד הנביאים חזו כל זאת מראש. מתוך אמירות שכאלה, יתעורר הדיון מרצון, ואז תוכל להציג בפניהם את ההוכחות לאמונה בה' ובתורתו. והעיקר שהדברים ייאמרו תמיד ברוח טובה ומבלי לעורר כעס. טוב תעשה אם תוכל לשכנע אותם לצפות בהרצאותיו של הרב זמיר כהן שליט"א בנושאים כמו תורה ומדע, נבואות בתורה ועוד.
יישר כח, ובהצלחה רבה בעז"ה!
* * *
שלום וברכה אבישי. יישר כח על רצונך הטוב לקרב את אחיך ליהדותנו ולהטיב להם. אציע לך מספר כללים שיוכלו בעז"ה להועיל בקירוב הרחוקים שלך.1. יש לדעת כי ההשפעה הגדולה ביותר מגיעה, בראש ובראשונה, מתוך דוגמה אישית טובה. עליך להראות להם שאתה אדם טוב יותר בזכות היהדות, להיות אדם בעל יראת שמים אמיתית - בתפילה, בלימוד ובמידות טובות שבין אדם לחבירו, אדם שפיו ולבו שווים, והוא מראה אהבה אמיתית לבורא עולם ולעם ישראל. כך הדריך הרמב"ם בתיאור התנהגותם של תלמידי חכמים אמיתיים (הלכות דעות פרק ה, הלכה ז):
"תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דבורו כבהמות וחיות. ולא יגביה קולו ביותר אלא דבורו בנחת עם כל הבריות. וכשידבר בנחת יזהר שלא יתרחק עד שיראה כדברי גסי הרוח. ומקדים שלום לכל האדם כדי שתהא רוחן נוחה הימנו. ודן את כל האדם לכף זכות. מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל. אוהב שלום ורודף שלום. אם רואה שדבריו מועילים ונשמעים אומר, ואם לאו - שותק! ...לא יראה לחבירו בשעת קלקלתו, אלא יעלים עיניו ממנו. ולא ישנה בדיבורו (כלומר, לא ישקר). ולא יוסיף ולא יגרע אלא בדברי שלום וכיוצא בהן (כלומר, רק בעניינים רגשיים שעלולים לפגוע בחבירו - מותר לשנות בדיבור מן האמת). כללו של דבר: אינו מדבר אלא בדברי חכמה או בגמילות חסדים וכיוצא בהן".
2. אתה לומד איתם בקביעות, וזה דבר גדול ומחזק מאין כמותו, כפי שאמרו חז"ל: "ותורתי שמרו - מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב" (מדרש איכה רבה). כאשר אתה מלמד אותם תורה, הרי שבנית את עולמם, ואפילו אם הלימוד הוא בבחינת טיפין טיפין, הרי שטיפות רבות מסוגלות לשבר אפילו סלע, כי אין דבר יותר מחזק מחיבור עקבי לתורה.
עליך רק להשתדל לבחור נושאים שמתאימים לרמתם והבנתם. דבר איתם בעיקר על דברים ששכלם מסוגל לקבל, מצוות כמו "ואהבת לרעך כמוך", כיבוד הורים, לשון הרע, וכיוצא בהם. למד איתם פרקי אבות, ובחר ללמוד איתם סוגיות נבחרות בגמרא אשר יעוררו אותם לשאול שאלות עיוניות ואקטואליות - שמתוכן יכירו את עומקה של התורה - "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" (אבות ה, כב). כך יכירו את חכמת ישראל ויראו את היופי והחכמה הרבה שטמונה בה, ומתוכה יתחבר לבם לדברים שבקדושה.
3. עליך להיות עניו. אנשים סולדים ממי שמתגאה בחכמתו, או שמטיף את חכמתו באופן שמשדר גאווה ועליונות על האחר. ישאל את עצמו כל אדם - כיצד הוא היה מרגיש וחושב, אילו היה נולד בחיים של אדם אחר, עם היכולות והחסרונות של השני, ולא יודע את כל מה שהוא יודע היום. כך אמרו חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב, ד). שמעתי פעם בחור צעיר שהתגאה על אנשים שלא זכו לקיים תורה ומצוות, ואברך צדיק אמר לו: "אין ספק שאתה יודע הרבה יותר ממה שהם יודעים, אך האם אתה יכול להעיד על עצמך שאתה מקיים את כל מה שאתה צריך לקיים? ומנין אתה יודע שהם לא היו עושים אפילו יותר ממך, אילו היו יודעים כל מה שאתה יודע?" - דבריו הכנים של האברך חדרו גם ללבי. כיצד אפשר לשפוט את מי שלא זכה לדעת ולחוות את כל מה שאתה יודע וחווית?
עשה לעצמך כלל בקירוב רחוקים: כשאתה מלמד אחרים דברי מוסר וחכמה - כוון בלבך לחנך בעיקר את עצמך. עשה עצמך שותף ללימוד, שבח אותם על שאלותיהם והתעניין בהם, ואפילו למד מהם בבחינת מה שאמרו חכמים: "הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן!" (מכות דף י, עמוד א). וזכור תמיד כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
4. הימנע מלומר דברים שאינם נשמעים. כך נאמר בגמרא ונפסק בהלכה: "במה דברים אמורים, כשהוא מדמה שישמע לו. אבל אם יודע בו שלא ישמע לו, אסור להוכיחו. דאמר ר' אילעא משום ר"א ב"ר שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע, ר' אבא אומר חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (קיצור שולחן ערוך סימן כט, סעיף טז).
אנו למדים שהדרך המצליחה ביותר לקרב בימינו ליהדות, היא לא על ידי לחץ, אלא מתוך הפגנת דאגה ורצון טוב לשלומו והצלחתו האישית של כל יהודי, בהתעניינות ועדינות, תוך שבח לעצם סקרנותו ורצונו הטוב להבין. כך כתב החזון איש על דורנו, שאפילו הכופרים שבהם - צריך להשיבם בעבותות אהבה, שהרי בימינו רוב היהודים לא גדלים על ברכי היהדות. אנו נמצאים בדור חלש, ורבים נרתעים מלהתחבר ולהקשיב מפחד שיתקלו בדברים מאיימים או מטיפים.
5. לגבי שאלתך כיצד לחזקם באמונה. ובכן, ניתן לעורר אותם לדיון בנושא זה על ידי שתספר להם מידי פעם בפעם עד כמה אתה מתפעל מהבריאה, מחכמות שונות בגוף האדם ובעולם, שמתוכם אתה מבין עד כמה גדולים מעשיו של הקב"ה ורצונו להטיב עימנו. תוכל גם לעוררם מתוך מבט אינטלקטואלי בחדשות, על האנטישמיות הגוברת בעולם, ספר להם עד כמה אתה מתפעל מהייחודיות של עם ישראל ששרד אלפי שנים נגד ההגיון, כיצד העניינים מתקרבים לקראת מלחמת גוג ומגוג והגאולה, וכיצד הנביאים חזו כל זאת מראש. מתוך אמירות שכאלה, יתעורר הדיון מרצון, ואז תוכל להציג בפניהם את ההוכחות לאמונה בה' ובתורתו. והעיקר שהדברים ייאמרו תמיד ברוח טובה ומבלי לעורר כעס. טוב תעשה אם תוכל לשכנע אותם לצפות בהרצאותיו של הרב זמיר כהן שליט"א בנושאים כמו תורה ומדע, נבואות בתורה ועוד.
יישר כח, ובהצלחה רבה בעז"ה!