"כדי לגדל ילדים לאוכל בריא באמת, צריך לגור על אי בודד"

נטע מדברת מאד לאט ומאד בשקט, ממש כמו הגבעות הקטנות שמקיפות את הביקתה הקטנטנה שבה היא גרה. בפעם הראשונה שהיתי שם לא האמנתי שעוד יש אנשים שחיים כך, בפשטות כמעט זועקת. אמנם את כל אהבתה ליופי והעדינות שבה היא מכניסה אל תוך שלושת החדרונים  שבביתה - והם מקושטים בחן ובחום והמון תמימות ממש כמו בעלת הבית שלהם, אך עדין העין מתקשה להתרגל לחדרון הזעיר שבקצהו האחד מטבחון - והשולחן שבו משאיר מקום לעוד ספונת ו-זהו.  בחדרון הנוסף שוכן ארון ספרים מיניאטורי ועוד מיטה נפתחת לשניים, וגם חדרם של ההורים לא גדול יותר, וביחד עם ריבוע מקלחת כמעט בגודל טוש - כבר סקרנו את כל הבית כולו.  ובחוץ - כבשים, צלילי פעמונים, וגבעות חשופות ללא מגע אדם, נוף בראשיתי שחודר עמוק עמוק לתוך הלב, זריחות ושקיעות שממלאות את כל השמים מאופק עד אופק בלי שום קו אווירי של כלום חוץ מהשמים עצמם, ותחושה כמעט חושית של קרבה גדולה לקדוש ברוך הוא.  אולי בגלל התחושה הזו מוכנים קומץ האנשים שגרים שם, בישוב הקטן והשונה כל כך בצפון להסתפק במועט שבמועט ולהמשיך ולדבוק באדמה הזו.
"לא חסר לך קצת פינוקים, תנאים יותר טובים?" אני לא מתאפקת מלשאול. "איך בכלל אפשר לבשל את האוכל הטעים הזה שלך עם שנים ורבע ארונות מטבח?"
"בשביל זה יש מדפים". היא צוחקת. כי נטע לא מדברת הרבה, אבל בכל פעם שהמלים נגמרות מגיע חיוך, ובאמת המטבחון מלא שורות שורות של מדפים, שנושאים עליהם בסדר מופתי את כל כלי המטבח שלא מצאו את מקומם ב"ארונות", ותערוכה מגוונת וצבעונית להפליא של קופסאות מכל הסוגים והמינים, מלאים בקטניות, זרעונים, דגנים ופירות מיובשים. וכשאני עוד קצת מנסה לשאול היא עונה: "תסתכלי מהחלון רגע ותנשמי קצת נוף. יש פינוק גדול יותר? יש תנאים טובים מזה?"
כמובן שנטע מבשלת רק אוכל בריא ושני ילדיה הקטנים לא יודעים קמח לבן מהו. בשבילם אורז בא בצבע חום בלבד וממתקים זה שם מקביל לפירות יבשים. אין לי ספק שבשביל חינוך כזה חייבים לחיות על הר בודד שבו שום שקית יומולדת מהגן לא מאיימת על מושגי היסוד של הילדים והבדידות היחסית דווקא עוזרת לה לגדל אותם בדיוק כמו שחלמה תמיד.
השבת שעשינו עם נטע ובני משפחתה היתה מיוחדת ומרתקת, קיבלנו קראוון קטן משלנו של שכנים שנסעו להתארח במקום אחר וכך הצלחנו גם אנו להבין קצת איך משפחה אחת גדולה יכולה להידחס למעט כל כך מקום. השיחות היו עמוקות ומעוררות מחשבה ולילדים היה הרבה הרבה מרחב וגם גינה קטנה ומקסימה להשתובב בה, הניגונים מבית הכנסת נשמעו מצד אחד של הישוב כל הדרך לצד השני על רקע החשיכה שיורדת אט אט על ההרים מסביב ועלינו.
האוכל היה מיוחד במינו, צמחוני, ובריאותי מאד, והפלא הכי גדול היה שגם הילדים שלי הצליחו להשתלב, לאכול וליהנות. ובסוף השבת, שלפתי מהר את הפנקס והתחלתי לרשום.
 
עוגיות בריאות מלאות כל טוב
עוגיות הגרנולה הפריכות הללו נחטפו על ידי כולם, גדולים כקטנים ועשו לנו טוב בנשמה.
זמן הכנה: 20 ד'    זמן אפיה: 12 ד'  

כוס שיבולת שועל
3/4 כוס קמח מלא
2 כפות שומשום
2 כפות קוקוס
2 כפות סובין
2 כפות נבט חיטה
חצי כוס אגוזים
חצי כוס פירות יבשים (צימוקים, תמרים קצוצים, מישמש קצוץ)
רבע כפית מלח
חצי כפית אבקת אפיה
ביצה טרופה
100 גר' חמאה או מרגרינה מומסת
חצי כוס דבש או סוכר חום
מערבבים את כל החומרים לבלילה אחידה, מעט דביקה. בעזרת שתי כפות יוצרים צורת עוגיות על ניר אפיה בתבנית. אופים בחום של 180 מעלות כ-12 ד' או עד שהעוגיות מזהיבות מעט, מוציאים ומצננים. מעבירים לצנצנת סגורה.
 
כרובית אפויה ברוטב אגוזי קאשיו
הכרובית הזו היא פשוט מעדן וכמעט קשה להאמין שהיא לא חלבית. הפנטנט הזה כל כך מוצלח שכדאי לאמץ אותו גם כפתרון פרווה בריא ונפלא כשרוצים תחליף חלב אבל בלי כל התוספות המזעזעות למיניהן:
*הערה חשובה: כיום אסור לקנות כרובית, שכן היא נגועה מאוד. אלא אם כן משיגים אחת טריה או קפואה בהכשרים טובים.
זמן הכנה: 20 ד'    זמן אפיה: 20 ד'     4-6 מנות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

ראש כרובית גדול מופרד לפרחים גדולים
חב' בצל ירוק קצוץ גס
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
לרוטב:
2 כוסות מים
חצי כוס אגוזי קאשיו לא קלויים
2 כפות קורנפלור או קמח מלא
בצל קטן קצוץ
2 כפות שמן
חצי כפית מלח
מרתיחים מים בסיר גדול ומוסיפים מעט מלח. שמים את פרחי הכרובית ומבשלים כעשר דקות. מסירים מהאש ומסננים. שמים את הכרובית בתבנית פיירקס בינונית, מפזרים מלח ופלפל, בצל ירוק קצוץ ופטרוזיליה. מכינים את הרוטב: שמים את כל החומרים בבלנדר וטוחנים לקרם אחיד. מסננים היטב ומעבירים לסיר קטן. מבשלים על להבה נמוכה תוך כדי בחישה מתמדת עד שהרוטב מסמיך. אם הרוטב נהיה מידי סמיך מוסיפים עוד מים. מסירים מהאש ויוצקים על הכרובית כך שהיא תתכסה בשכבה אחידה של רוטב. מעבירים לתנור ואופים בחום של 180 מעלות 20-25 ד' עד שהתבשיל מזהיב מעט.

לרכישת ספרי המתכונים של אביגיל מייזליק, לחצו כאן.