פרשת חוקת: מיהו צדיק אמיתי?

התלמוד במסכת בבא מציעא (פו ע"א) מספר, שכשנפטר רבה בר נחמני, אביי ורבא הלכו לעסוק בקבורתו, אולם הם לא ידעו את מקום הימצאו. הם הלכו לכיוון האגם, והנה הם ראו ציפורים באוויר, שהיו עומדות על מקומן, ללא תזוזה, ובעצם הן הצלו בגופן על גופת הנפטר. כשאביי ורבא ראו זאת, הם הבינו ששם הוא נמצא.

המשך הסיפור הוא, שהם מצאו אותו וספדו לו במשך שלושה ימים ושלושה לילות, וכשהם רצו ללכת, נפל פתק מן השמים ובו נכתב - "כל הפורש יהא בנידוי". ספדו לו שבעה ימים, ובסופם, נפל פתק מן השמים ובו נכתב "לכו לביתכם בשלום".

דיו רב נשפך על הבנת אגדה זו.  

מה הפירוש שאביי ורבא לא ידעו את מקום פטירתו של רבה? חוסר ידיעה זו, זהו בעצם הספק הנופל בליבות האנשים, כאשר הם רואים צדיק נפטר או צדיק מיוסר, ואין ביכולת שכלם להבין את "המקום" ואת הסיבה מדוע דבר זה קורה.

אביי ורבא לא ידעו למצוא מקום וסיבה למיתתו, כי הוא היה צדיק גדול והם לא מצאו בו שום פסול או עוון. מתי אביי ורבא "נרגעו"? כאשר הם ראו ציפורים שעושות צל, אז הם הבינו מדוע הוא נפטר.

מה משמעות הציפורים שעושות צל?

הצדיק נמשל לציפור העושה צל וסוככת על בני דורו - "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, כֵּן יָגֵן השם צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה). ציפורים עפות זהו משל להגנה. פעמים, הקדוש ברוך הוא מסיר את ההגנה של הצדיק, כדי שבני דורו יתעוררו ויתחילו להגן על עצמם על ידי שיחזרו בתשובה.

ישנה נקודה עמוקה יותר:

כשאביי ורבא יצאו להספיד את רבה, הם חיפשו מה הנקודה המרכזית שלו, והם מצאו אותה: כאשר הם ראו ציפורים שעומדות באוויר ומסוככים בכנפיהן על מקומן, הבינו ואמרו, שרבה בר נחמני, עם כל גדלותו ועוצם חריפותו, השכיל יחד עם זאת "לרדת אל העם", להוריד דרגתו הגבוהה ולהתאים עצמו לקטנים וגדולים גם יחד וללמדם את דבר השם.

לכן היו אלו דווקא ציפורים - שבאופן רגיל דרכן לעוף ולשוטט גבוה ולא לנוח על מקומן. כאן ראו אביי ורבא, שהציפורים פורשות כנפיים ועומדות על מקומן באוויר.
צדיק אמתי זהו צדיק שיודע עם כל גבהו ורוממותו, ודווקא בגלל צדקותו, "לרדת לעם" ולדאוג לכל יהודי ויהודי.

גדלותו של אדם נמדדת בדאגה שלו למי שתחתיו.

כזה היה אהרן, וכזו הייתה מרים. שפטירתם של שניהם מוזכרת בפרשתנו.