הקב"ה חילק את עולמו לשני צדדים

א. בִּתְהִלִּים (קיח) כָּתוּב: "יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל", וְצָרִיךְ לְהָבִין, מָה שַׁיָּךְ אֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם צַד יָמִין אוֹ צַד שְׂמֹאל? אֶלָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִלֵּק אֶת עוֹלָמוֹ לִשְׁנֵי צְדָדִים, כְּלוֹמַר, לִשְׁתֵּי הַנְהָגוֹת. צַד הַשְּׂמֹאל הוּא צַד הַטֻּמְאָה, וְצַד יְמִין הוּא צַד הַקְּדֻשָּׁה. כָּל הַבְּרִיאָה מְחֻלֶּקֶת לִשְׁנֵי צְדָדִים אֵלּוּ. יֵשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וְיֵשׁ שֶׁהֵם מִצַּד הַטּוּמְאָה וְיֵשׁ לְהַקְפִּיד לֹא לְחַבֵּר אֶת הַטֻּמְאָה לַקְּדֻשָּׁה. בִּבְנֵי הָאָדָם - עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, וּשְׁאַר הָאֻמּוֹת בַּצַּד הַשֵּׁנִי, וְלָכֵן אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה. גַּם בַּעֲלֵי הַחַיִּים מְחֻלָּקִים לִשְׁנַיִם. יֵשׁ בַּעֲלֵי חַיִּים מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וְיֵשׁ מִצַּד הַטּוּמְאָה. וְלָכֵן, צִוָּה אוֹתָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ לֶאֱכוֹל אַךְ וְרַק מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים הַכְּשֵׁרִים וְהַטְּהוֹרִים.
ב. בְּסֵפֶר דְּבָרִים (פֶּרֶק יב' פָּסוּק כא') נֶאֱמַר: "וְזָבַחְתָּ (וְשָׁחַטְתָּ) מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ", כְּלוֹמַר, גַּם אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים יֵשׁ לִשְׁחוֹט בַּצּוּרָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ ה'. וְאִם הַשְּׁחִיטָה לֹא הָיְתָה בָּאֹפֶן הַזֶּה, הַבָּשָׂר נִקְרָא "נְבֵלָה" וְאָסוּר לְאוֹכְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה".
ג. בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיָה קַל יַחֲסִית לָדַעַת שֶׁהַבָּשָׂר הוּא מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְשֶׁנִּשְׁחַט כַּדָּת וְכַדִּין, מֵאַחַר וְכָל אֶחָד הָיָה שׁוֹחֵט בְּאֹפֶן פְּרָטִי אֵצֶל הָרַב אוֹ הַשּׁוֹחֵט שֶׁל הָעִיר. אוּלָם הַיּוֹם שֶׁאָנוּ קוֹנִים אֶת הַבָּשָׂר מֵהַחֲנוּת, יֵשׁ לָשִׂים לֵב מְאֹד וְלִקְנוֹת רַק בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הַשְׁגָּחָה טוֹבָה.
ד. כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מְבַטֵּחַ אֶת מָמוֹנוֹ בְכַמָּה בִטְחוֹנוֹת - כָּךְ צָרִיךְ לְבַטֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לְנִשְׁמָתוֹ, וְלָכֵן כְּשֶׁקּוֹנֶה בָּשָׂר יִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַהַשְׁגָּחָה עָלָיו תִּהְיֶה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר טוֹבָה. מֵאַחַר וְיֵשׁ בִּלְבּוּל גָּדוֹל בְּנוֹשֵׂא הַהַשְׁגָּחוֹת בְּקֶרֶב הַצִּבּוּר, וְנוֹשֵׂא זֶה מְעוֹרֵר מַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת גַּם בֵּין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, נְפָרֵט מָחָר אֶת הַדְּבָרִים. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, י')
"רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה"
לָרִיב - כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ, גַּם לִצְעֹק - זֶה בִּכְלָל לֹא קָשֶׁה, וְלִכְעֹס - זֶה עִנְיָן שֶׁל שְׁנִיּוֹת... אָז אֵיפֹה הֶעָמָל בַּחַיִּים? אֵיפֹה הַמַּאֲמָץ? אֵיפֹה הָאָדָם מַרְאֶה אֶת כִּשּׁוּרָיו הַמְּיֻחָדִים? הַתְּשׁוּבָה הִיא: בַּאִפּוּק, בַּסַּבְלָנוּת וּבַהַמְתָּנָה. וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה - הַדְּבָרִים הַקַּלִּים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּזָדוֹן הֵם שֶׁמּוֹבִילִים לִמְרִיבָה, וְאִלּוּ: וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה - כְּשֶׁאָדָם מַמְתִּין וּמִתְיַעֵץ לִפְנֵי שֶׁעוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ רַק אָז מַעֲשָׂיו יִהְיוּ בְּחָכְמָה.
סִפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א, פַּעַם הִתְפַּלַּלְתִּי בְּשַׁבָּת בְּבֵית כְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁל עִיר מְסֻיֶּמֶת, וְהִנֵּה מִתּוֹךְ כִּיסוֹ שֶׁל אֶחָד הַמִּתְפַּלְּלִים נִשְׁמַע לְפֶתַע צִלְצוּל שֶׁל מַכְשִׁיר פֶּלֶאפוֹן. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲפִילוּ שֶׁלֹּא כֻּלָּם הָיוּ מַמָּשׁ דָּתִיִּים, נֶחְרְדוּ מְאֹד. וַאֲחָדִים מֵהֶם אַף בִּקְּשׁוּ לְסַלֵּק אֶת הָאִישׁ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. בְּתוֹךְ כְּדֵי הַמְּהוּמָה הִתְגַּנֵּב לְלִבִּי רַעֲיוֹן אוּלַי בְּעָלָיו שֶׁל הַפֶּלֶאפוֹן הוּא רוֹפֵא, וְלָכֵן הוּא מַחֲזִיק בְּכִיסוֹ אֶת הַמַּכְשִׁיר. (לַמְרוֹת שֶׁכַּמּוּבָן יֵשׁ לְכָךְ גַּם הַגְבָּלוֹת הִלְכָתִיּוֹת שֶׁהוּא לֹא הָיָה מוּדָע אֲלֵיהֶן). הֶעֱלֵתִי אֶת הָרַעֲיוֹן בִּפְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים וְעַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁאָכֵן כֵּן, הָאִישׁ מְכַהֵן כְּרוֹפֵא בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַחוֹלִים בָּאֵזוֹר.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה לְאָזְנָיו הַשְּׁמוּעָה עַל כָּךְ שֶׁלִּמַּדְתִּי עָלָיו זְכוּת, בִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלַי, הוּא יָשַׁב אִתִּי וְשָׁטַח בְּפָנַי שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה שֶׁהָיוּ לוֹ וְכָל מָה שֶׁפָּסַקְנוּ לוֹ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ. אִילּוּ הָיִינוּ מִצְטָרְפִים לַקְּרִיאָה לְסַלְּקוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה הָרוֹפֵא יָכוֹל לְהִתְפַּקֵּר לַחֲלוּטִין וְלִנְטוֹשׁ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ הַבָּאִים אַחֲרָיו מִן הַסְּתָם הָיוּ אַף הֵם נוֹקְטִים בְּדֶרֶךְ דּוֹמָה. וּבִזְכוּת הַהַמְתָּנָה וְהַלִּמּוּד זְכוּת הִצְלַחְנוּ לְקָרֵב אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.
הַמְלָצָה לַקּוֹרֵא: עֲצֹר לְרֶגַע וַחֲשֹׁב: א. הַאִם יֵשׁ לִי מְרִיבָה אוֹ סִכְסוּךְ עִם אֵיזֶה אָדָם? ב. אִם כֵּן, הַאִם הִתְיַעַצְתִּי עִם אָדָם גָּדוֹל שֶׁאָכֵן כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת?.. בְּהַצְלָחָה.