סגולה לזכות למתיקות התורה שנאמרה על ידי הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן

"והייתם לי סגלה" (שמות, י"ט ה')
 
הכל רוצים לזכות לא רק בעצם לימוד התורה אלא גם לטעום משהו מנופת צוף מתיקותה, אותה נעימות של 'לקח טוב נתתי לכם' שליוותה את בני הדור הקודם בכל צרותיהם והעמידתם על הרגליים בכל עת ובכל מצב.
משאת חייו של כל בן תורה היא לשבת ליד הגמרא וליהנות מהלימוד. שיהיה דף הגמרא ערב ומתוק, כמו מאכל טעים ואהוב שלא צריך לשכנע אותך שתאכלנו עד גמירא.
הרבה תורה יש, ברוך ה', בדור זה שבו אנו מצויים. בתי המדרשות מלאים, הישיבות מתקשות לקלוט את כל המתדפקים בשעריהן, בני התורה יגעים בתורתם ובעבודתם עד השעות הקטנות של הלילה, מתאמצים להבין כל מילה, עמלים על כל דיבור ברש"י ובתוספות, אבל ההנאה האמיתית מהלימוד - היא לפעמים מהם והלאה.
אמנם יש רבים הזוכים לכך, וטועמים ממתיקות תורתנו הקדושה, אבל מן העבר השני יש מקהל הלומדים, המביטים עליהם בקנאה גלויה, קנאת סופרים אמיתית, ואינם מוצאים את הדרך לזכות למתיקות של ממש בלימוד.
 הרה"ג ר' חזקיהו מישקובסקי סיפר על סגולה נפלאה שאמר הגאון הגדול רבי אהרן-לייב שטיינמן. ההגדרה 'סגולה' אולי לא מתאימה לעניין זה כיון שהדברים לכאורה פשוטים, אלא שהבעייה היא שבשל חוסר תשומת לב נעלם מאתנו אמצעי כה פשוט שבכוחו להנעים ללומד את לימודו ולהעלות את אהבת התורה שלו עשרת מונים.
הרי בכל בוקר ובוקר, אומר הגרא"ל, אנו מתפללים על דבר זה. מה היא ברכת "והערב נא... את דברי תורתך בפינו", אם לא תפילה על נעימות בלימוד. "והערב נא", פירושו שהתורה תהיה עריבה ומתוקה עלינו, ואז נוכל להגות בה בכל עת שנרצה, בין אם יהיה 'מצב רוח' או לא, בין אם תהיה לנו פרנסה בשפע ובין אם חלילה נהיה במצב כלכלי גרוע, שהרי אדם המחבב חפץ מסויים או פעולה פלונית לא יתחשב בנסיבות הזמן והמקום אלא יגיע אליו ויתעסק בו תדיר.
יש לנו אפוא תפילה מיוחדת על עניין העריבות בתורה, וכולנו אומרים אותה מדי בוקר בבוקרו. מדוע בכל זאת לא מזדמן להיתקל בהרבה בני תורה שהתפילה הזו מסייעת בידם לקבל חשק אמיתי בלימוד עד כדי כך שדברי האמוראים והתנאים יהיו חלק מדמם וחלבם?
והשיב הגאון ראש הישיבה שהסיבה לכך היא חוסר כוונה בברכת 'והערב נא'. וביאר את דבריו:
את ברכות השחר אנו אומרים מספר דקות לאחר שמתעוררים מן השינה, כאשר המוח והלב עדיין לא מיושבים כל צרכם וממילא הברכות יוצאות מפינו בלא כוונה, ואם גם בכל יתר הברכות במשך היום קשה לנו לכוון את דעתנו, הרי בברכות השחר הבעייה היא בכפליים.
כך יוצא שאנחנו מפסידים בידיים את התפילה הנפלאה הזו של "והערב נא", וזו אחת הסיבות המובהקות לכך שאין אנו חשים בנעימות התורה.
והעצה, הוסיף הגאון רבי אהרן-לייב, היא, להתיישב מעט בדעתו לפני אמירת הברכות. דהיינו, אחר שקם ממיטתו ועשה את ההכנות לתפילה ישקיע מעט מחשבה מה הוא הולך לעשות בזה הרגע, ועד כמה ברכה זו חשובה ומכרעת לכל עלייתו בתורה, ואז יברך ויתפלל "והערב נא", ובטוח הוא שתערב עליו תורתו מכאן ואילך.