המסע להריון: רואים דופק, כפול שתיים!

אורי ושושי פשוט זוהרים מאושר. אני מתרגשת לראות אותם. חיבוק לשושי, כמובן. בדיקת העל-קול מצביעה על הריון תאומים - שתי שליות, שני שקי שפיר, שני עוברים מתוקים ופוטוגניים עם דפקים.

הם כעת בשבוע העשירי. הם באים להתייעץ אתי לגבי ניהול ההיריון. אכן, מומלץ לקבל תדרוך לפני היציאה למסע, ובחירת מסלול המעקב שיתאים לכם, מבחינה אישית, רגשית, זוגית, ומשפחתית.

יש לי בזה משנה סדורה. אני קוראת לעצמי ה'סנגורית של העוברים'.

למשל, בשנים האחרונות בדיקות האולטרה-סאונד התפתחו מאוד, חדות המכשירים ומיומנות הרופאים עלתה, כך שניתן באמצעים הטכנולוגיים הקיימים לאתר גם מומים קלים בעובר בשלבים מוקדמים:  כמו חוסר חלקי באצבעות, שפה שסועה, הרחבת אגני כליה, ועוד. במקביל, ההורים [יהודים, במקרה?...] מצפים ללדת ילד 'מושלם'.  וכך כל יולדת עוברת 'גיהוץ' אולטרסאונד מספר רב של פעמים בכל הריון [גם הרופא הרי יהודי הוא...]. בתהליך הבילוש אחר מומיו של העובר, הזוג הצעיר שלנו עלול להיכנס לסטרס- בוודאי אם מדובר בהריון תאומים.. חשוב לדעת - לעבור סקירת מערכות ללא מציאת שום מום הוא בגדר נס גמור! קיימים למשל כ-150 סממנים לתסמונת דאון באולטרסאונד. וזה לא אומר שאם נמצא סממן אחד ויחיד העובר בסיכון ללקות בתסמונת זו. לפעמים אני תוהה אם הייתי עומדת בהצלחה ב'מבחן' המצוינות, כעוברית ברחם אמי , אם הייתי נולדת בעידן האולטרסאונד.

לצערי, גם בנושא זה אנו, היושבים בציון, שואפים להיות בראש, ויותר מאשר בכל מקום בעולם המערבי בישראל מובילה הנטייה להמליץ על הפסקת הריון גם עבור מומים קלים שניתנים לריפוי מלא, כמו נקב במחיצה של הלב שעשוי להיסגר מעצמו או בעזרת ניתוח פשוט יחסית, ולילד צפויים חיים מלאים ותקינים.

אני רואה את עצמי כמחויבת לחיי שלושה פציינטים יחדיו – שושי ושני העוברים המתרקמים בתוכה.. אך מבחינה רגשית- אני מטפלת גם באורי. חיי העוברים אינם מוטלים אצלי בספק, ואעשה כל שביכולתי כדי לשמש כסניגור שלהם. המדיניות שלי: כל בדיקה שתקדם את בריאותו ושלומו של העובר תתקבל בברכה, ואילו בדיקות שבאות לבדוק את האפשרות לקטוע את פתיל חייו אינן בקטגוריה זו.

הכול בעיני המתבונן... אפשר להרכיב משקפיים ורודות ולהתלהב מכך שהלב בריא, והגפיים תקינות, ויש עצם אף [סולד!] - כל אלו מקטינים סטטיסטית את הסיכון למומים בעובר. ואפשר גם להתמקד בהרחבה הקלה באגני הכליה, ולהעצים את הממצא, ולהתעטף בשחורים... מה את מעדיפה??

אז אלו בדיקות יקדמו אותנו ללא ספק, תשאלו?

אותן בדיקות שהן לתועלת האם – ניטור קבוע של לחץ הדם, בדיקות שתן (כללית ולתרבית), ספירת דם, סקר זיהומים, בדיקת בלוטת התריס, סקר נוגדנים בדם האם, והעמסת סוכר לאיתור סוכרת הריונית.

בדיקות לתועלת העובר - מעקב על-קולי מסודר. בזה נתרכז בתור הבא. הפעם, נדבר על הבדיקה הראשונית.

היא מתקיימת בשבוע השביעי להריון (בחישוב מהווסת האחרונה) - זו הבדיקה שביצעו אורי ושושי. בבדיקה זו ניתן לוודא כאמור את גיל ההיריון בדיוק של שלושה ימים, את מספר העוברים, את מקומם של העוברים ברחם,  ואת חיוניותם. בדיקה זו כוללת גם סריקה של תקינות השחלות ושלילת הריונות חוץ-רחמיים.

וכך, בני הזוג יכולים  ממש 'לראות את הנולד' ובכך לתקשר אתו כבר בשבוע השביעי, כאשר רק בשבוע ה-20 האם ההרה תתחיל לחוש בתנועות העובר באופן מוחשי. וכך נוצר קשר מיוחד בין ההורים הצופים בעובר על גב המסך, להריון המתרקם.

אכן, מכשיר האולטרסאונד הפך את הרחם לשקוף, כך שכבר בשבוע השישי-שביעי יכולים ההורים הצעירים לתקשר עם העוברים ו'לראות' אותם, את תנועותיהם, ואפילו את תגובותיהם להתרחשויות שונות. חוקרים הצביעו על יצירת קשר רגשי עמוק של האם לוולד, ורקימת תחושות אמהיות [ואבהיות] ראשוניות, לאחר התבוננות בעובר על גבי צג העל-קול.

אמאל'ה צעירה, את יוצאת כעת למסע של תשעה חודשים, לארץ 'הלא נודע'. תכיני לך תרמיל ובו הרבה אורך רוח, אופטימיות, ורוגע. תשאפי 'שאכטות' עמוקות של אמונה, וצאי למסע האמהות, כשאת מצוידת בהמון בטחון בריבונו של עולם. תשחררי שליטה, הרפי, ודעי את ה'. 'בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה'...

לאתר של ד"ר חנה קטן

לרכישת ספרה של ד"ר חנה קטן "חיי אישה" בהידברות שופס

בפרקים הקודמים:

פרק 1: "דוקטור חנה, אנחנו לא מצליחים להרות"

פרק 2: למה שושי לא נכנסת להריון?

פרק 3: "ד"ר חנה, אנחנו מיואשים"

פרק 4: כשבירור הפוריות מגיע גם לגבר

פרק 5: ממשיכים להרכיב את הפאזל של בעיית הפוריות

פרק 6: "הבדיקה לא תקינה"​

פרק 7: "יהי רצון שהבית המסודר – יתבלגן בקרוב..."

פרק 8: סוף סוף הריון?

פרק 9: "אולי נרים ידיים וזהו?"

פרק 10: סוף סוף בשורות טובות