5 דקות תורה ביום
האם מותר להסתפר בימי בין המצרים?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי כ' תַּמּוּז (26 בְּיוּלִי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ג תמוז התשע"ו
א. טוֹב שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" עַל פְּרִי חָדָשׁ בְּיָמִים אֵלּוּ. אוּלָם, יֶלֶד קָטָן אוֹ חוֹלֶה שֶׁהַפְּרִי פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הַתֵּאָבוֹן - מֻתָּר. וּבְשַׁבָּת - מֻתָּר לְכָל אָדָם לְבָרֵךְ "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" עַל פְּרִי חָדָשׁ.
ב. יֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לֹא לְהִסְתַּפֵּר וְלֹא לְהִתְגַּלֵּחַ מִיז' בְּתַמּוּז עַד לְאַחַר ט' בְּאָב - וְכָךְ נוֹהֲגִים הָאַשְׁכְּנַזִּים, אוּלָם מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים לֶאֱסוֹר תִּסְפֹּרֶת וְגִלּוּחַ רַק בְּשָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִשְׁעָה בְּאָב. וְלָכֵן, לְמִנְהַג הַסְּפָרַדִּים בְּיָמִים אֵלּוּ מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר וּלְהִתְגַּלֵּח כָּרָגִיל.
ג. יֵשׁ נוֹהֲגִים לֹא לַעֲרֹךְ נִשּׂוּאִין כְּלָל מֵ-יז' בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. אַךְ מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים וְעֵדוֹת הַמִּזְרָח לַעֲרֹךְ נִשּׂוּאִין עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב, וְרַק מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב נִמְנָעִים, שֶׁכֵּן רַק "מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה".
ד. בְּיָמִים אֵלּוּ עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, כִּי אֲפִילוּ שֶׁבְּיָמִים רְגִילִים זֶה יָכוֹל לַעֲבוֹר, בְּיָמִים אֵלּוּ הַסַּכָּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וּכְשֶׁאָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְמַצָּב מְסֻכָּן הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר סִכּוּיִים שֶׁיִּפָּגַע.
ה. וְלָכֵן, אֵין לְטַיֵּל בִּמְקוֹמוֹת מְסֻכָּנִים, אוֹ לַעֲשׂוֹת צְנִיחוֹת, סְנֵפְּלִינְג, שְׂחִיָּה בָּעֹמֶק וְכַדּוֹמֶה. וְכֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לָלֶכֶת יְחִידִי בָּרְחוֹב בַּלַּיְלָה, וְזֶה נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל הַשָּׁנָה, אֲבָל בְּיָמִים אֵלּוּ יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לָלֶכֶת יְחִידִי גַּם בַּיּוֹם בֵּין הַשָּׁעוֹת 10:15 בַּבֹּקֶר וְעַד 16:30 בַּצָּהֳרַיִם בְּעֵרֶךְ.
ו. בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים הָיָה מְקֻבָּל שֶׁיֶלֶד שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה חֲמוּר הָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ מַכָּה קַלָּה כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. בְּיָמֵינוּ, בִּגְלַל שֶׁהַדּוֹר הִשְׁתַּנָּה אֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת בְּ"חִנּוּךְ" כָּזֶה, וְאַדְרַבָּה! הוּא גּוֹרֵם אֶת הַהֵפֶךְ. בַּהֲלָכָה מוֹפִיעַ שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ יֵשׁ לְהִזָּהֵר שִׁבְעָתַיִם הֵן לַמּוֹרִים וְהֵן לַהוֹרִים, שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אֶת הַיְּלָדִים כְּלָל, וַאֲפִילוּ בַּעֲדִינוּת מֵחֲשָׁשׁ לְסַכָּנָה.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, יד')
"תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת" (א)
כְּשֶׁאָדָם נִכְשָׁל בַּעֲבֵרָה מַגִּיעַ אֵלָיו יֵצֶר הָרַע וְאוֹמֵר לוֹ: "תִּרְאֶה מָה עָשִׂיתָ, אֵיזֶה חֵטְא חֲמוּר בִּצַּעְתָּ, אַתָּה פָּשׁוּט הָרַסְתָּ אֶת כָּל הַהִתְקַדְּמוּת הָרוּחָנִית שֶׁלְּךָ עַד הַיּוֹם, מִי יוֹדֵעַ מָתַי תַּצְלִיחַ לְתַקֵּן אֶת זֶה וְלִמְחֹק אֶת זֶה מִסֵּפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ.." וְכָךְ הוּא מַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד עַד שֶׁהוּא גּוֹרֵם לָאָדָם לְהַרְגִּישׁ רִפְיוֹן גָּדוֹל וְחֹסֶר חֵשֶׁק לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה'. עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁזּוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר שֶׁרוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם בְרִשְׁתּוֹ!! מַדּוּעַ? נָבִין זֹאת עַל פִּי מָשָׁל.
קַבְּלָן גָּדוֹל קִבֵּל מְשִׂימָה לִבְנוֹת בִּנְיָן בַּעַל חֲמִשִּׁים קוֹמוֹת: חֲדָרִים, מַעֲלִיּוֹת, מִרְפָּסוֹת.. בְּקִצּוּר, מַשֶּׁהוּ עֲנָק. הִקְצִיבוּ לוֹ גַּם זְמַן מְסֻיָּם בּוֹ עָלָיו לְסַיֵּם אֶת הַפְּרוֹיֶקְט וּלְאַפְשֵׁר אֵת כְּנִיסַת הַדַּיָּרִים. כַּמּוּבָן שֶׁכָּל יוֹם עֲבוֹדָה כָזֶה הוּא מַשְׁמָעוּתִי בְּיוֹתֵר, הוּא שָׂכַר פּוֹעֲלִים מִקְצוֹעֲנִים וְקָנָה אֶת הַחֹמָרִים הַנִּדְרָשִׁים לִבְנִיַּת הַבִּנְיָן, הָעֲבוֹדָה הָיְתָה סְבִיב הַשָּׁעוֹן, מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַד שְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחָרוֹת. יוֹם אֶחָד בְּסוֹף הַיּוֹם הִגִּיעַ הַקַּבְּלָן לִבְחֹן אֶת הִתְקַדְּמוּת הָעֲבוֹדָה, וְהִנֵּה, רוֹאֶה הוּא אֶת אַחַד הַבַּנָּאִים יוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָּה וְהַחֶדֶר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִבְנוֹת - לֹא בָּנוּי. הוּא לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֶה עֵינָיו וְשָׁאַל אֶת הַבַּנַּאי: "מָה קָרָה? מַדּוּעַ לֹא סִיַּמְתָּ אֶת הַחֶדֶר?" הַבַּנַּאי עָנָה: "בַּבֹּקֶר נָפַל לִי בְּלוֹק וְנִשְׁבַּר, וַאֲנִי מַמָּשׁ לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּךְ? אֵיךְ אֶקְנֶה בְּלוֹק כָּזֶה בְּדִיּוּק?" וְכָךְ בָּכָה וּבָכָה.. הַקַּבְּלָן רָתַח מִזַּעַם וְאָמַר: "מָה עָשִׂיתָ? הֲרֵי בְּלוֹקִים כָּאֵלֶּה יֵשׁ לִי בְּשֶׁפַע, בְּרֶגַע אֶחָד אוּכַל לִקְנוֹת עוֹד בְּלוֹק, אֲבָל אֶת יוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁעָבַר וְלֹא הִסְפַּקְתָּ בּוֹ כְּלוּם - לֹא אוּכַל לְהַשְׁלִים לְעוֹלָם! אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי לְעַכֵּב אֶת כָּל הַפְּרוֹיֶקְט!" כָּךְ לְגַבֵּינוּ, גַּם אִם ח"ו נִכְשָׁל הָאָדָם בַּעֲבֵרָה עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְקַדֵּם, אָסוּר לוֹ לַעֲצֹר וּלְהִתְפַּלֵּשׁ בְּבִצַּת הַיֵּאוּשׁ וּלְהָאֵט אֶת הַקֶּצֶב, כִּי כָּל יוֹם הוא חָשׁוּב לְאֵין עָרֹךְ וְכָל מִצְוָה מַכְרִיעָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. תּוֹרַת חָכָם - מְקוֹר חַיִּים! תִּתְעַסֵּק עִם הַטּוֹב וְהַחַיִּים. לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת - אַל תִּתְעַסֵּק עִם הַמּוֹקְשִׁים.