5 דקות תורה ביום
אוהבים לאכול כבד? לפניכם כמה הלכות חשובות
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי כז' תַּמּוּז (2 באוגוסט)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ג תמוז התשע"ו
א. הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ הָיָה מְקֻבָּל עָצוּם וּבְרֶגַע שֶׁיֵּשׁ עֵדוּת עַל מַעֲשֶׂה מְסֻיָּם שֶׁעָשָׂה הֲרֵי שֶׁהַפּוֹסְקִים מְבִיאִים אֶת אוֹתָהּ עֵדוּת וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרָיו. אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ חֹסֶר בְּהִירוּת וַהֲבָנָה לְמָה שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו. דֻּגְמָא כָזוֹ קַיֶּמֶת בְּעִנְיַן אֲכִילַת כָּבֵד.
ב. בְּסֵפֶר 'כַּף הַחַיִּים' כָּתַב שֶׁלְּפִי דַעַת הָאָרִ"י אֵין לֶאֱכוֹל שְׁלֹשָׁה אֵבָרִים מֵהָעוֹף אוֹ הַבְּהֵמָה וְהֵם: מֹחַ, לֵב וְכָבֵד - רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מֶלֶ"ךְ. אוּלָם, בַּסֵּפֶר 'מִשְׁנֶה הֲלָכוֹת' כָּתַב שֶׁהַדְּבָרִים צְרִיכִים עִיּוּן מֵאַחַר וְהַרְבֵּה צַדִּיקִים נָהֲגוּ לֶאֱכוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת דַּוְקָא כָּבֵד, וְגַם מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ שֶׁנִּזְהָרִים בְּזֶה. וּבֶאֱמֶת, גַּם הַיּוֹם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים רְגִילִים לֶאֱכוֹל כָּבֵד. וְלָכֵן, מִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל כָּבֵד – שֶׁיֹּאכַל, אוּלָם עָלָיו לָדַעַת כַּמָּה הֲלָכוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּצוּרַת הַהֲכָנָה שֶׁל הַכָּבֵד.
ג. הַכָּבֵד יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דָם וְלָכֵן לֹא מוֹעִיל לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלִיחָה כְמוֹ שְׁאַר הַבָּשָׂר, וְלָכֵן אֵין אֶפְשָׁרוּת לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ בְסִּיר. אֶלָּא, צָרִיךְ קוֹדֵם לַחֲתוֹךְ אֶת הַכָּבֵד שְׁתִּי וָעֵרֶב, וְאַחַר כָּךְ לִצְלוֹת אוֹתוֹ בָאֵשׁ וְרַק לְאַחַר הַצְּלִיָּה יִהְיֶה מֻתָּר לְבַשְּׁלוֹ.
ד. אֵין צֹרֶךְ לִצְלוֹת אֶת הַכָּבֵד כָּל צָרְכּוֹ, וְדַי אֲפִילוּ בִּמְעַט צְלִיָּה, וּכְבָר הוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה. אוּלָם, אִם צוֹלֶה אוֹתוֹ בִכְדֵי לְבַשְּׁלוֹ אַחַר כָּךְ - צָרִיךְ לִצְלוֹתוֹ לְפָחוֹת חֲצִי צְלִיָּה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה, וְלָאַשְׁכְּנַזִּים צָרִיךְ צְלִיָּה גְמוּרָה.
ה. לֹא חַיָּיב לִצְלוֹת אֶת הַכָּבֵד בָּאֵשׁ מַמָּשׁ אֶלָּא נִתָּן לִצְלוֹתוֹ גַם בְּתַנּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד. (אוּלָם טוֹב שֶׁיַּנִּיחַ תַּבְנִית חַד פְּעָמִית מִלְּמַטָּה שֶׁטִּפּוֹת הַדָּם יֵרְדוּ אֵלֶיהָ).
ו. אָסוּר לִצְלוֹת כָּבֵד בְּתוֹךְ תַּבְנִית וּבְוַדַּאי לֹא בְתוֹךְ נְיַר אֲפִיָה אוֹ נְיַר כֶּסֶף, אֶלָּא יַנִּיחֵנוּ עַל רֶשֶׁת. אוּלָם, אִם כְּבָר צָלוּ אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי פְּלָטָה חַשְׁמַלִּית רוֹתַחַת מְאֹד שֶׁאֵין לָהּ מִסְגֶּרֶת סָבִיב וְהַדָּם נִשְׁפָּךְ לַצְּדָדִים אוֹ נִשְׂרָף בַּחֹם הַגָּבוֹהַּ - מֻתָּר לְאוֹכְלוֹ.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, יז')
"מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא" (ב')
(הֶמְשֵׁךְ מֵאֶתְמוֹל).. הוּא דָּפַק עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר, הַכֹּמֶר פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי עֲטוּר הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה רְצוֹנְךָ?" הַתַּלְמִיד גִּמְגֵּם מְעַט וְאָמַר: "רְ...רְצוֹנִי לְהִתְנַצֵּר" הַכֹּמֶר פָּרַץ בִּצְחוֹק: "חָ, חָ, חָ, שְׁתֵּי צִפּוֹרִים בְּבַת אַחַת.. בֹּא, הִכָּנֵס לַחֶדֶר הַזֶּה, יֵשׁ כָּאן יְהוּדִי נוֹסָף שֶׁרָצָה לְהִתְנַצֵּר, אֲנִי אֵלֵךְ לַכְּנֵסִיָּה לְהָבִיא כַּמָּה דְּבָרִים וּמִיָּד אֶחֱזֹר" הַתַּלְמִיד נִכְנַס לַחֶדֶר וְרָאָה מוּלוֹ יְהוּדִי הָדוּר פָּנִים נִרְאָה כְּמַלְאָךְ. הֵם יָשְׁבוּ יַחַד וְחִכּוּ, וְאָז שָׁאַל הַיְּהוּדִי אֶת הַתַּלְמִיד, "אֱמוֹר לִי, אוּלַי יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל?" "כֵּן" נִזְכַּר הַתַּלְמִיד בַּחֲתִיכַת הַחַלָּה שֶׁנָּתַן לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הוּא הוֹצִיא אוֹתָהּ מִכִּיסוֹ וְנָתַן לַיְּהוּדִי. וּרְאֶה זֶה פֶלֶא, בְּרֶגַע שֶׁהוּא אָכַל אֶת חֲתִיכַת הַלֶּחֶם כְּאִלּוּ הִתְעוֹרֵר מִשֵּׁינָה עֲמוּקָה. הוּא הֵחֵל לִצְעֹק: "הֵי, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן? הֵיכָן אֲנִי? הַצִּילוּ! הַצִּילוּ!" הוּא הֵחֵל לִצְרוֹחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַד שֶׁכָּל הַשְּׁכֵנִים הִגִּיעוּ וּפָתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת וְגֵרְשׁוּ אֶת שְׁנֵיהֶם מֵהַחֶדֶר. הֵם נִמְלְטוּ לַיַּעַר, וְהַתַּלְמִיד אָמַר לוֹ: "אוּלַי כְּבוֹדוֹ יָבוֹא לְדַבֵּר עִם הָרַב שֶׁלִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב"..
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" אָמַר הבעש"ט, אַתָּה בֶּטַח שׁוֹאֵל אֶת עַצְמְךָ מָה הָיָה לְךָ וּמָה קָרָה לְךָ? וּבְכֵן, אֲסַפֵּר לְךָ. בָּעִיר שֶׁאַתָּה מִתְגּוֹרֵר הָיָה רַב לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, וְהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים. כְּשֶׁנִּפְטַר, הִמְשִׁיכוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לָתֵת אֶת מַשְׂכֹּרְתּוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְכָךְ הַיְּלָדִים הִמְשִׁיכוּ לִלְמוֹד וּלְהִתְפַּרְנֵס. אוּלָם, כְּשֶׁאַתָּה תָפַסְתָּ אֶת תַּפְקִיד רַב הָעִיר, הִפְסִיקוּ לְהַעֲבִיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַכֶּסֶף, וּבִגְלַל זֶה יְלָדֶיהָ יָצְאוּ לַעֲבוֹד, וְהִתְרַחֲקוּ מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה עַד שֶׁהִתְנַצְּרוּ. הָאַלְמָנָה, צָעֲקָה לַשָּׁמַיִם וְתָבְעָה עָלֶיךָ דִּין: "כְּמוֹ שֶׁהוּא גָרַם לִילָדַי שֶׁיִּתְנַצְּרוּ - כָּךְ שֶׁהוּא יִתְנַצֵּר!" וּבַשָּׁמַיִם נַעֲשָׂה רַעַשׁ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן בָּאתָ אֲפוּף כֻּלְּךָ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר וּבִקַּשְׁתָּ לְהִתְנַצֵּר. אֶלָּא, שֶׁבָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "הִנֵּה, יְהוּדִי זֶה רָגִיל לֶאֱכוֹל בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מְלַוֶּה מַלְכָּה. וּבִזְכוּת זֶה יָכוֹל לְהִנָּצֵל. אִם גַּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר יֹאכַל סְעוּדָה רְבִיעִית - יִנָּצֵל", וְלָכֵן, בְּרֶגַע שֶׁטָּעַמְתָּ מֵהַלֶּחֶם - חָזְרָה לְךָ דַּעַתְךָ.." מַדְהִים!!