האמת מעל הכל - הנהגות גדולי ישראל

"מדבר שקר תרחק" (שמות כ"ג ז')

אין בכוחו של שום ניברא, ויהיה החזק ביותר, לעמוד נגד מידת האמת. מי שיאחוז במידה זו ויצעד בה לכל אורך הדרך, ולא יעשה דבר שיחרוג מהאמת המוחלטת, האבסולוטית, יראה סיעתא דשמיא עצומה שתלווה אותו בכל פסיעה.

בתולדותיו של הרד"ל, רבי דוד לוריא זצ"ל, מסופר שפעם הלשינו עליו במרידה במלכות, וכשהעמידוהו למשפט היה צפוי לו גזר דין מוות. השפה המדוברת במשפט היתה רוסית, אך כשביקשו השופטים לשוחח ולהתייעץ בינם לבין עצמם, כדי שהנידונים לא יבינו, דיברו בשפה הצרפתית.

הרד"ל ידע והבין שפה זו, והיה יכול להציל את עצמו אחרי שישמע את דברי השופטים ויכוון את טענותיו על פיהם, אך בגלל מידת האמת שפיעפעה בו החליט שתהיה בכך גניבת דעת, שהרי הם מדברים בינם לבין עצמם ואינם מעונינים שהוא ישמע.

קם הרד"ל ממקומו, הלך לפינה והניח את ידיו באזניו כדי שלא ישמע...

השופטים, בראותם את התנהגותו, ביקשו להאשימו גם בביזוי בית הדין, אך לאחר ששאלוהו על מה ולמה עשה מה שעשה, ותשובתו היתה שלא רצה לגנוב את דעתם, מפני שהבין את השפה הצרפתית, הוציאו בו-במקום צו שחרור וניקוהו מכל אשמה. "אדם שמתנהג בצורה זו, לא יתכן שימרוד במלך", אמרו.

המהרי"ל דיסקין מסרב להביט בפני עורך דינו הרשע

גם על המהרי"ל דיסקין זצ"ל מסופר שעמד פעם למשפט ברוסיה בגין "עבירה" נגד המלכות, וכשגייסו עבורו עורך דין הפך הגאון רבי יהושע לייב את פניו ממנו ולא רצה לביט בו.

"התורה אוסרת עלינו להביט בפניו של אדם רשע", אמר המהרי"ל לעורך הדין, שהלך לבית המשפט וסיפר לשופטים דברים כהווייתם, תוך שהוא מתאר בפניהם את האמת המפעפעת בליבו של הנידון. גם במקרה זה שחררו השופטים מיידית את המהרי"ל.

הגרי"ח זוננפלד גובה כסף ומחזיר אותו

על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל מסופר שכאשר הגיעו אליו פעם אורחים מחו"ל לליל הסדר, ביקשו לשלם לו על הטירחה והמאכלים, והגרי"ח הסכים לכך.

בליל יו"ט שני, כשהסבו האורחים אל שלחן הסדר, בא בעל הבית, שאצלו היה כבר חול המועד, והניח להם את המטבעות בחזרה תחת הקערה, שהרי עכשיו לא יוכלו להחזיר לו מפני חילול יום טוב.

ר' יוסף חיים הסביר את מעשהו ואמר שכשהציעו לו האורחים את הכסף הבין שאם לא יקח מהם יגרום להם עוגמת נפש, וירגישו לא בנוח לאכול בביתו, ולכן הסכים כביכול לקחת את הכסף, אבל לאחר החג החזיר להם הכל.

ובאשר לגניבת דעת שיש בכך, הסביר הרב מרא דאתרא שהרי גדולה הכנסת אורחים מִקבלת פני שכינה, ויתכן שגם הרד"ל שעשה מה שעשה במשפטו, כדלעיל, היה מסכים לדעתו של הגרי"ח זוננפלד בענין הכנסת אורחים.

מדוע לא הספיד הגר"י לוונשטיין את הגר"א שר?

כשביקשו מהגאון הצדיק רבי יחזקאל לוונשטיין זצ"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת פוניבז', להספיד את הגאון רבי אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקה, סירב המשגיח, ולא הועילו כל נסיונות השכנוע של בני המשפחה.

לאחר מכן הסביר את סיבת סירובו ואמר שבאותם ימים ניפטר באמריקה אחד מנכדיו האהובים וכיוון שכך הוא חושש שכאשר יעמוד על הבימה ויתחיל בהספד יתעורר אצלו הבכי - בגלל מות הילד - אבל השומעים יחשבו שהוא בוכה בגלל פטירתו של המנוח.