"בעגלה ובזמן קריב": בעלי תשובה? מה שחשוב שתדעו בתקופת לידה וחגים

זמן נוסף בו האישה בוחנת אם בעלה באמת מכבדה הוא בזמן ההיריון והלידה. כידוע, חוה נתקללה בצער ההיריון והלידה, ולא רק הנשים סובלות מקללה זו, אלא גם אנו הגברים סובלים מריקושטים ורסיסים שלה. אי אפשר לסכם את השינוי שחל בה (בהריון, ואחר הלידה) רק בקילוגרמים – כל המערכות אצלה בגוף משתנות: הורמונים, חרדות, ממש כמו אדם אחר. על הבעל מוטלת חובה להיות שם בשבילה. לסחוב את הבטן שלה – איננו יכולים, אבל אנו מחויבים לפחות לעמוד לצידה, להקשיב, לתמוך, להתאפק בכל הכח להיות סלחניים ולא לריב – גם כאשר התנהגותה אינה יציבה.

דגש מיוחד יש לתת אחרי לידה. בזמן זה התשישות שלה מחמת צער הלידה כה גדולה עד שחז"ל הגדירו זאת שכל אבריה מתפרקים ודמה מסתלק ואינו חוזר עד כ"ד חודש (ט"ז, יו"ד קפ"ד סק"י בשם רש"י), ובצירוף מצבי הרוח המתחלפים היא ממש הופכת לנזקקת לעזרה. ובעוד אברך רגיל נעזר רבות במשפחתה או במשפחתו, בעלת תשובה מוצאת את עצמה לגמרי תלויה בבעלה. אם בשלב זה בעלה מפנה לה עורף - וחושב שזה יפגע בתוכניתו להתקדש לקב"ה, הדבר מוכיח לה עד כמה הוא לא אוהב אותה, לא מכבד אותה, ולא מבין לליבה. וממילא שלום הבית שלו בעתיד יהיה בהתאם - והוא יפסיד זמן רב מאד בקטטות ומריבות, פי כמה וכמה מהזמן שהיה יכול להשקיע בזמן שבאמת נדרש, וזמן רב מאד בעזרה ובהבטחות כדי לרכוש מחדש את האמון שנהרס.

התאוששות בין לידות

זה גם המקום להזכיר כי גדולי ישראל משתמשים לעתים קרובות [מכח חלישות הדור בעוונותינו הרבים] בהיתר לנקוט אמצעים המאפשרים לאישה להתאושש בין לידה ללידה. ואף על פי כן רבים הם בעלי התשובה אשר קל להם להיות צדיקים על חשבונה. ונמנעים מלשאול רב פוסק ולשתפו בכל מכלול המצב, ובכך גורמים לעצמם ולמשפחתם להימצא במצב בו המשפחה לא מתפקדת, או נמצאת במצב של לחץ מתמיד. [הערה: דוגמא זאת ננקטה למרות הבעייתיות שבה, לאחר התערבות מאחד מגדולי ישראל אשר התעורר לבעיה. וכמובן שיש לשאול רב בכל מקרה ומקרה. וראה בספר 'לדעת בארץ דרכך' פ"ט].

השוויגער (החמות)

נושא כאוב נוסף שרבים וטובים נכשלים בו הוא כל נושא היחס עם השוויגער (החמות).

חז"ל מגלים לנו שיש נשים שחזקתן ששונאות זו את זו, וגם אם הן נראות כאוהבות - יש ביניהן מתח - וביניהן אישה וחמותה. ויש לכך השלכות הלכתיות, שעם סתם שתי נשים אסור להתייחד, ועם אישה וחמותה מותר. וגם מי שחושב לעצמו שהוא יוצא דופן כי אשתו ואמו מסתדרות נהדר, שידע שמותר לגבר זר להתייחד עמן כי גם הם נכללות בכלל שהורונו חז"ל.

ובגלל שכך הם הדברים, מאד מצוי שהאישה מתלוננת לבעלה על הנהגותיה של אמו. וכעת הבעל התמים נמצא במצב עדין ומיוחד: אם יצדיק את אמו או ינסה לתרץ ולהסביר את התנהגותה, הרי הוא סותר את העיקרון החשוב של כבוד אשתו, בכך שהוא לא שם אותה במקום הראשון, אלא שם לפניה אישה שהיא במתיחות עמה! הדבר מוכיח לה שבעלה אינו מכבד אותה כלל ולא מבין לליבה, וזה פתח למריבה ארוכה ומייגעת. מצד שני, איך יוכל הבעל לשמוע בחרפתה של אמו?

התנהגות בזמן חיכוך

חובה עלינו לדעת, שכל מה שמוטל עלינו במצבים אלה זה להקשיב בסבלנות לאשתו עד שתפרוק את כל אשר בלבה, ובסוף לומר לה שהיא צודקת. ואפילו שכואב לו לשמוע שכך מדברים על אמו, התבוננות בעומק העניין תגלה שכך הדרך היחידה האפשרית: אין לאישה רצון לנתק את היחסים עם חמותה, או לעשות מעשים אחרים בעניין. היא מודעת היטב שזאת היא משפחתה וזה מה יש. כל מה שהיא רוצה זה שבעלה יהיה מודע לקשייה, ואז כבר לא יהיה לה כל כך אכפת מאותם דברים. וכל ניסיון של הבעל להצדיק את אמו יוכיח לה את ההיפך, ויגרום לה לחזור על טענותיה שוב ובצורה חריפה יותר.

ואם יתעקש להצדיק את הוריו והמריבה תתעצם ותגבר עד שההורים ישמעו על זה, ודאי יגרם להם צער נורא ולא יהיה להם שום נחמה בכך שהריב פרץ בגללם - ונמצא שפגע בכבוד הוריו בצורה רבה לאין שיעור מאשר דרך הזהב - לשמוע ולהסכים ובכך ישרור השלום והאישה תיווכח שבעלה אכן שם אותה במקום הראשון.

החגים – האם גם היום צריך לקנות בגד לאישה?

זמן נוסף בו יש הזדמנות להוכיח לאישה עד כמה היא מכובדת הוא בחגים. אחת המצוות שבתורה היא מצות "ושמחת בחגך". מצווה זו נוהגת בשלושת הרגלים (שו"ע או"ח סי' תקכ"ט) וגם בראש השנה (משנ"ב ריש סי' תקצ"ז), וכולם חייבים בה. מעבר לחיוב הכללי להשתדל להיות בשמחה בחג, יש במצווה זו גדרים קבועים שאם מחסיר אותם - לא קיים מצווה זו כראוי.

אחד הגדרים במצווה זו הוא לשמח את האישה, או כלשון חז"ל - אישה בעלה משמחה. הדרך לשמח את האישה היא על ידי קניית בגד או תכשיט חדש לפני החג (שוב: פסח, סוכות, שבועות וראש השנה). וכן נפסק בשו"ע (או"ח תקכ"ט ס"ב) וז"ל: כיצד משמחן? הנשים, קונה להן בגדים ותכשיטים כפי ממונו עכ"ל, ומי שמצבו דחוק, אינו נפטר מחיוב זה, אלא הוא מחויב לכל הפחות לקנות לה נעליים חדשות (בה"ל שם, ד"ה כפי ממונו). מי שלא קונה לאישה מתנה זו, לא קיים את המצווה אפילו אם אכן ישמח אותה בחג.

נשים רבות אינן מקפידות ומוותרות על מתנתן. חלקן מדי טרודות בהכנה לחג ופשוט אין להן זמן להסתובב ולבחור בגד חדש, וחלקן מודעות למצב היתרה בבנק ורוצות לחסוך.

צריך להבין שאם התורה הגדירה חיוב זה, ההשפעה שלו אכן חשובה, ומשפיעה על הרבדים החבויים שבאשה בכך שהיא באמת מאושרת מהבגד החדש בחג. חבל לוותר על זה, ושווה להשקיע כל גרוש עבור מעלה זו, למרות הרצון לחסוך וחוסר הזמן במהלך ההכנות, לכן כל אחד צריך למצוא דרכים חכמות כדי לנסות להשפיע על אשתו שתקנה את המתנה לחג, והחכם עיניו בראשו.

החגים – נסיעות ותחבורה

נקודה נוספת, אני תמיד מתפלא על העומס באוטובוסים בחגים, בעיקר במקומות כמו הכותל וכדומה, כשכל המשפחה מחכה בחום לאוטובוס מלא ומפוצץ. ידוע שעל הוצאות החג יש החזר מלא, ועל כן אל יצמצם בהוצאות יו"ט (שו"ע שם ס"א, ואם מוסיף – מוסיפים לו, משנ"ב בשם הגמרא בביצה ט"ז), ולכן גם מי שלא רגיל במוניות או בהשכרת רכב כל השנה, בחג יש מצווה לשמוח ולשמח וודאי שהחיסכון הזעום אינו מצדיק את הלחץ ואת עוגמת הנפש באמצע החוויה המשפחתית שבחג.

פסח

נקודה אחרונה שמיוחדת דווקא לפסח: ריבוי החומרות והמנהגים בפסח גורם לבתים רבים להתמלא בלחץ ובמריבות. חובה עלינו לעשות סדר בבלבול הגדול שבין הלכה וחומרות, להתמקד בביעור חמץ ולא בניקיונות שאינם קשורים כמו ניקוי תריסים וצביעת הקירות (אלא אם כן יש זמן פנוי שאז למה לא), שהרי ידוע שאבק זה לא חמץ והאישה זה לא קרבן פסח, ולהתכונן לחג החירות כך שבאמת אנו ונשותינו וילדינו נצפה לו ונייחל לבואו.

[ואגב חלק הכרחי וחשוב מההכנה לפסח הוא לדאוג לישון בערב פסח כדי שלא נהיה עייפים וממוטטים בליל הסדר. כולם יודעים ונזהרים להשכיב את הילדים, אבל חשוב לא פחות לדאוג שגם המבוגרים יצליחו לישון בערב פסח, וכל בעל חכם צריך לדאוג בנועם שאשתו תצליח להירדם כדי שלא תתמוטט באמצע ליל הסדר!].

לרכישת ספריו של הרב דן טיומקין 'מקום שבעלי תשובה עומדים', לחצו כאן.