5 דקות תורה ביום
הלכות חשובות בענייני יום ט' באב
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רְבִיעִי ו' אָב (10 בְּאוֹגוּסְט)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ד' אב התשע"ו
א. סְעוּדָה מַפְסֶקֶת - הִיא הַסְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁעוֹשִׂים עַל לֶחֶם אַחֲרֵי חֲצוֹת הַיּוֹם לִפְנֵי שֶׁהַצּוֹם מַתְחִיל. בְּכָל שָׁנָה אָסוּר לֶאֱכוֹל בָּהּ בָּשָׂר, וְכֵן אֵין לֶאֱכוֹל בָּהּ שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים, וְאוֹכְלִים אוֹתָהּ בִּישִׁיבָה עַל הָרִצְפָּה. אוּלָם, הַשָּׁנָה מֵאַחַר וּסְעוּדָה זוֹ נֶעֱרֶכֶת בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם וּבְשַׁבָּת אֵין נוֹהֲגִים אֲבֵלוּת כְּלָל - הֲרֵי שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכוֹל בָּהּ מָה שֶׁיִּרְצֶה כּוֹלֵל בָּשָׂר, וְיוֹשְׁבִים עַל הַכִּסֵּא כָּרָגִיל.
ב. בְּכָל תְּפִלּוֹת הַעֲמִידָה שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב מוֹסִיפִים אֶת הַקֶּטַע: "נַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְכוּ'" וְיֵשׁ שֶׁמּוֹסִיפִים זֹאת רַק בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב. וְכָל אֶחָד יַעֲשֶׂה כְּמִנְהָגוֹ.
ג. אוֹמְרִים "עֲנֵנוּ" בְּכָל שְׁלוֹשֶׁת הַתְּפִלּוֹת שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. וְיֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלּוֹת הַצּוֹם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְשִׁבְרוֹן הַלֵּב, כִּי לֹא חָפֵץ ה' בַּצּוֹם עַצְמוֹ בִּלְבַד כִּי אִם בְּשִׁבְרוֹן הַלֵּב וּבַחֲרָטָה וּתְשׁוּבָה.
ד. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת כָּתְבוּ קִטְעֵי פִּיּוּט וְקִינוֹת שֶׁבָּהֶם מְסֻפָּר עַל כָּל הַתְּלָאוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, וְנוֹהֲגִים לִקְרֹא אוֹתָם בְּנִגּוּן הַמְּעוֹרֵר אֶת הַלֵּב לְבִכְיָה. יֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ דִּבְרֵי חֻלִּין בִּזְמַן הַקִּינוֹת, כִּי זֶה דָּבָר חָמוּר וְנֶחְשַׁב לְזִלְזוּל בָּאֲבֵלוּת. אֶלָּא, יַקְפִּידוּ לִקְרֹא אֶת הַכֹּל בְּכַוָּנָה. וְכָךְ כָּתַב הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ: "בִּשְׁעַת הַקִּינוֹת אָסוּר לְסַפֵּר דָּבָר וְלָצֵאת חוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק לִבּוֹ מִן הָאֵבֶל".
ה. בְּסוֹף כָּל קִינָה יֵשׁ קֶטַע שֶׁמְּדַבֵּר בְּעִנְיַן הַנֶּחָמָה - וְיֵשׁ לַחַזָּן לְדַלֵּג עַל קֶטַע זֶה. אָמְנָם, חַזָּן שֶּׁאוֹמֵר אוֹתוֹ - אֵין לִגְעֹר בּוֹ.
ו. כָּל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְיוֹמוֹ יוֹשְׁבִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבַבַּיִת עַל הָאָרֶץ כְּמִנְהַג הָאֲבֵלִים, וְרַק מִזְּמַן תְּפִילַת מִנְחָה (13:00 לְעֵרֶךְ) חוֹזְרִים לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסְאוֹת. וְרָאוּי לָשִׂים שְׂמִיכָה אוֹ דָּבָר אַחֵר וְלֹא לָשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה מַמָּשׁ.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כא') "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב" (ב')
גַּם אִם זֶה יִקַּח זְמַן וַאֲפִילוּ הַרְבֵּה זְמַן, הֲרֵי שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַצַּדִּיק יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ הַטּוֹב, וְהָרָשָׁע אֶת עוֹנְשׁוֹ הָרָע.
פַּעַם, שָׁלַח הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת תַּלְמִידוֹ וְצִוָּה אוֹתוֹ: "לֵךְ, לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, שָׁם יֵשׁ עֵץ גָּבוֹהַּ וּלְיָדוֹ מַעֲיָן שֶׁל מַיִם. טַפֵּס עַל הָעֵץ וְהַמְתֵּן שָׁם שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת", הַתַּלְמִיד הָלַךְ וְהִמְתִּין עַל הָעֵץ. לְפֶתַע הִגִּיעַ פָּרָשׁ עַל סוּס וְעָצַר לְיַד הָעֵץ, הוּא שָׁתָה מֵהַמַּעֲיָן וְיָשַׁב מְעַט. אַחַר כָּךְ קָם עָלָה עַל הַסּוּס וְהָלַךְ מִבְּלִי שֶׁשָּׂם לֵב שֶׁהָאַרְנָק נָפַל מִכִּיסוֹ. אַחֲרָיו הִגִּיעַ אָדָם שֵׁנִי וּמָצָא אֶת הָאַרְנָק, הוּא שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לָקַח אוֹתוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. אַחֲרָיו הִגִּיעַ אָדָם שְׁלִישִׁי עָנִי, שָׁתָה מֵהַמַּעֲיָן וְשָׁכַב לָנוּחַ תַּחַת הָעֵץ. וְהִנֵּה, הַפָּרָשׁ חָזַר בִּדְהִירָה וְרָאָה אֶת הֶעָנִי שׁוֹכֵב, הוּא הֵעִיר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "תֵּן לִי אֶת הָאַרְנָק שֶׁהָיָה כָּאן", וְהֶעָנִי אָמַר: "אֲנִי? אַרְנָק? לֹא רָאִיתִי כְּלוּם" הַפָּרָשׁ כָּעַס: "אַתָּה מְשַׁקֵּר!" וְהֵחֵל לְהַכּוֹת אֶת הֶעָנִי מַכּוֹת נִמְרָצוֹת, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, הוּא חִפֵּשׂ בְּכִיסָיו וְלֹא מָצָא כְּלוּם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁחָזַר הַתַּלְמִיד לַבַּעַל שֵׁם טוֹב, חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר לוֹ: "שֵׁב, וְאַסְבִּיר לְךָ מָה הָיָה שָׁם. לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁאֶחָד גָּנַב מֵהַשֵּׁנִי כֶּסֶף. כְּשֶׁהָלְכוּ לְבֵית הַדִּין יָשַׁב שָׁם דַּיָּן שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּט מְעוּוָת וְהוֹצִיא אֶת הַגַּנָּב לַחוֹפְשִׁי. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה אֶלָּא לְהוֹרִיד אוֹתָם שׁוּב לָעוֹלָם. הַפָּרָשׁ שֶׁאִבֵּד אֶת הָאַרְנָק הָיָה אוֹתוֹ שֻׁתָּף גַּנָּב, הַשֵּׁנִי שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ הָיָה הַשֻּׁתָּף שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא גָנַב, וְהֶעָנִי שֶׁקִּבֵּל מַכּוֹת הָיָה הַדַּיָּן שֶׁעִוֵּת אֶת הַדִּין. וְעוֹד דָּבָר, בָּאַרְנָק הָיָה כַּמּוּבָן אוֹתוֹ סְכוּם כֶּסֶף שֶׁאוֹתוֹ הוּא לָקַח.."
זֶהוּ, יְהוּדִי מַאֲמִין יוֹדֵעַ שֶׁאֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם אֵין פִסְפוּסִים, הַכֹּל מְדֻיָּק כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים "עַל הַשֶּׁקֶל".