5 דקות תורה ביום
מה מותר לשים על הפלטה בשבת, ומה לא?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם הַשִּׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן 'שַׁבָּת נַחֲמוּ' ט"ו אָב (19 בְּאוֹגוּסְט)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ה' אב התשע"ו
א. הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קמ"ה מְסַפֶּרֶת עַל רַבִּי אַבָּא שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל תַּרְנְגֹלֶת לִפְנֵי שַׁבָּת, וּכְדֵי לְחַמֵּמָהּ בְּשַׁבָּת הָיָה שָׂם אוֹתָהּ בְּתוֹךְ כְּלִי רִאשׁוֹן עִם מַיִם חַמִּים. וְלִכְאוֹרָה, אֵיךְ עָשָׂה דָּבָר כָּזֶה? הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁכְּלִי רִאשׁוֹן מְבַשֵּׁל? אֶלָּא, לְמֵדִים מִכָּאן כְּלָל גָּדוֹל וְהוּא: "אֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּשַׁבָּת". כְּלוֹמַר, כָּל מַאֲכָל שֶׁהִתְבַּשֵּׁל לִפְנֵי שַׁבָּת - מֻתָּר לַחְזֹר וּלְבַשְּׁלוֹ בְּשַׁבָּת שׁוּב. וּבִתְנַאי שֶׁהִתְבַּשֵּׁל "כָּל צוֹרְכּוֹ".
ב. כָּל הַהֶתֵּר לַחְזֹר וּלְבַשֵּׁל מַאֲכָל מְבֻשָּׁל הוּא רַק בִּתְנַאי שֶׁהָאֵשׁ מְכֻסָּה כְּגוֹן פְּלָטָה. אַךְ אִם הָאֵשׁ מְגֻלָּה - אָסוּר כֵּיוָן שֶׁזֶה נִרְאָה כִּמְבַשֵּׁל.
ג. לְאוֹר הָאָמוּר לְעֵיל: מֻתָּר לָקַחַת סִיר אוֹרֵז מְבֻשָּׁל, אוֹ עוֹף, אוֹ קְצִיצוֹת וְכַדּוֹמֶה מֵהַמְּקָרֵר וּלְהַנִּיחַ אוֹתָם יְשִׁירוֹת עַל הַפְּלָטָה, מֵאַחַר וְהֵם כְּבָר מְבֻשָּׁלִים וְהַכְּלָל הוּא: "אֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל".
ד. הֵיתֶּר זֶה שֶׁל: "אֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל" הוּא רַק בְּמַאֲכָל שֶׁרֻבּוֹ יָבֵשׁ כְּגוֹן: אוֹרֵז אוֹ בּוּרֵקָס וְכַדּוֹמֶה. אוּלָם, בְּתַבְשִׁיל שֶׁרֻבּוֹ לַח כְּגוֹן: מָרָק וְכַדּוֹמֶה יֵשׁ בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל.
ה. וְלָכֵן, אָסוּר לְהוֹצִיא סִיר מָרָק מֵהַמְּקָרֵר וּלְחַמְּמוֹ עַל הַפְּלָטָה בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻשָּׁל לְגַמְרֵי. שֶׁמֵּאַחַר וְרוּבּוֹ לַח הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל. (חָשׁוּב לְצַיֵּן שֶׁבְּדִיעֲבַד מִי שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁזֶּה אָסוּר וְחִמֵּם סִיר עִם מָרָק עַל הַפְּלָטָה - מֻתָּר לְאוֹכְלוֹ בְּעוֹדוֹ חָם. אוּלָם לְהַבָּא - יְלַמְּדוּ אוֹתוֹ לֹא לַעֲשׂוֹת כָּךְ).
ו. סִיר עִם דָּגִים מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ מֵהַמְּקָרֵר וּלְחַמְּמוֹ עַל הַפְּלָטָה אֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם מְעַט רֹטֶב שֶׁמִּתְחַמֵם מְאֹד. מַדּוּעַ? מֵאַחַר וְהָרֹטֶב שֶׁבַּדָּגִים הוּא מוּעָט וְאֵינוֹ חָפֵץ לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ מַמָּשׁ עַד כְּדֵי שֶׁיִתְאַדֶה. וְלָכֵן, הַתַּבְשִׁיל בִּכְלָלוּתוֹ נִקְרָא "יָבֵשׁ" וְאֵין בּוֹ בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל. וְכָךְ הַדִּין לְגַבֵּי סִיר חַמִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעַט רֹטֶב.
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וָאֶתְחַנַּן: "וָאֶתְחַנַּן אַל ה' בְּעֵת הַהִיא לֵאמֹר"
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְחַנֵּן אֶל ה' וּמְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא מִתְפַּלֵּל חָמֵשׁ מֵאוֹת וְחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה תְּפִלּוֹת כְּמִנְיַן "וָאֶתְחַנַּן" עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: "אַל תּוֹסֶף דַּבֶּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" וְאוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁה' הִפְסִיק אוֹתוֹ מִכֵּיוָן שֶׁאִם הָיָה מַמְשִׁיךְ עוֹד תְּפִלָּה אַחַת - הָיָה נִכְנַס. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ כָּאן כַּמָּה שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת. א. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ, מַדּוּעַ לֹא לִשְׁמוֹעַ לִתְפִלָּתוֹ וּלְהַכְנִיסוֹ לָאָרֶץ אֲפִילוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם! וְאַף שֶּׁחָטָא בַּסֶּלַע, הֲרֵי בִּזְכוּתוֹ ה' סָלַח לְחָטָאִים וּפְשָׁעִים נוֹרָאִיִּים שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אִי אֶפְשָׁר לִסְלוֹחַ לוֹ עַל עָווֹן אֶחָד? ב. אִם ה' לֹא רָצָה לְהַכְנִיסוֹ בְּאֹפֶן מֻחְלָט, לָמָּה לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אוֹ הַפַּעַם הַמֵּאָה? לָמָּה נָתַן לוֹ לְהִתְפַּלֵּל חָמֵשׁ מֵאוֹת וְחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה תְּפִלּוֹת וְדַוְקָא אָז אָמַר לוֹ שֶׁיַּפְסִיק? ג. אִם הַגְּזֵרָה כָּל כָּךְ קָשָׁה וְהֶחְלֵטִית, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁתְּפִלָּה אַחַת נוֹסֶפֶת הָיְתָה מַכְרִיעָה אֶת הַכַּף? אֶלָּא, יֵשׁ כָּאן סוֹד גָּדוֹל וְעָצוּם שֶׁאִם נֵדַע וְנַפְנִים אוֹתוֹ נוּכַל לִפְעֹל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם.
כֹּחַ הַתְּפִלָּה הוּא כֹּחַ בִּלְתִּי מֻגְבָּל! הַתְּפִלָּה יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל סִדְרֵי בְרֵאשִׁית! גַּם אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה הֲכִי קָשָׁה וְהֶחְלֵטִית - הַתְּפִלָּה יְכוֹלָה לְבַטְּלָה. וְאַפִילוּ אֶת מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנִּקְבַּע לוֹ בְּרֶגַע לֵידָתוֹ וּמְלַוֶּה אוֹתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו - נִתַּן לְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה עַל יְדֵי תְּפִלָּה!! אֶלָּא, שֶׁלְּכָל דָּבָר יֵשׁ כַּמּוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁל תְּפִלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל. וְלָכֵן, אִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה מוֹסִיף עוֹד תְּפִלָּה אַחַת הָיָה נַעֲנֶה! אֶלָּא שֶׁלַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עִנְיַן אַחֵר לָמָּה לְהַשְׁאִירוֹ שָׁם בְּהַר נְבוֹ מוּל בֵּית פְּעוֹר, כִּי הוּא עוֹמֵד מוּל כֹּחַ הָרֶשַׁע שֶׁל בֵּית פְּעוֹר וְהוּא עָתִיד לָקוּם עִם כָּל מְתֵי מִדְבָּר בִּזְמַן הַמָּשִׁיחַ וּלְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ. וְה' נָתַן לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עוֹד וְעוֹד כֵּיוָן שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אוֹהֵב אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה. וּמִכָּאן נִלְמַד שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל לה' עַל כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. וְגַם אִם תְּפִלָּתֵנוּ לֹא תֵעָנֶה - נֵדָע שֶׁיֵּשׁ כָּאן חֶשְׁבּוֹן מִשָּׁמַיִם לְטוֹבָה.