טרגדיה: הרופאים פירשו סימפטומים של סרטן כ'תופעה נורמאלית', האם הטרייה נפטרה

טרגדיה קשה וכואבת: לורל כהן בת ה-38, מרפאה בעיסוק מהעיר גרין גולדר שבלונדון, נפטרה שבועות ספורים לאחר לידת בתה הראשונה, כשבטעות קישרה סימפטומים של מחלת הסרטן, לכאבים 'נורמאליים' שחווה כל אישה במהלך ההריון, ולאחר הלידה. "כשלורל התלוננה על כאבי בטן חזקים שלוו בקוצר נשימה ועצירות, חשבנו שאלו סימנים לכאב רגיל שכל אישה חווה בהריון ואחרי הלידה", משחזר דייב כהן, בעלה. "הסריקות שעשינו הוכיחו שלורל בריאה לחלוטין, והרופאים ייחסו את כאבי הבטן ושאר התופעות שהרגישה, לחוויות רגילות שחווה כל אישה בהריון. נתנו לנו את התחושה שאין לנו מה לדאוג, ושהכל יהיה בסדר".

אלא שבשבוע ה-35 להריון, כשכאב הבטן של לורל החמיר בצורה דרסטית, והיא נאלצה לבלות בבית החולים יותר מאשר בעבודה - נדלק במוחו של דייב האיתות הראשון. "התעקשתי שהיא תעבור סדרת בדיקות מקיפה הכוללת סריקות יותר ספציפיות, ולצערי, תחושת הבטן שלי אומתה. בסריקות האלה הרופאים באמת ראו שלא הכל בסדר כמו שהם חשבו, ושתופעות הלוואי הקיצוניות שלורל סבלה במהלך ההריון, הן בעצם תוצר של גוש ענק שהתיישב על הכבד שלה, ומשום מה החליט 'להיעלם' מעיניהם קודם לכן. אני מאמין שאם היו מאבחנים את הגוש ברגע שהוא צץ, לא הייתי היום אלמן".

לאחר שאובחן הגוש הסרטני, החליטו הרופאים ליילד את לורל חמישה שבועות לפני הזמן, והתינוקת שנולדה – רובי, נשלחה מיידית לסדרת בדיקות שנועדה לבדוק את מצבה הבריאותי, ולשלול אפשרות של גרורות סרטניות בגופה הזעיר. לאחר שהגוש זוהה, לורל אובחנה כסובלת מסרטן מעי סופני, ממנו נפטרה כאמור – כעשרה שבועות לאחר מכן. "אין מילים לתאר כמה קשה לאבד אישה שאתה אוהב. זה קרה כל כך מהר, ושום דבר לא הכין אותנו לזה. אחרי שהיא נפטרה היה בי כעס עצום על המערכת, רציתי להאשים את כל הרופאים במותה אבל הבנתי שהם בעצם עשו כל שביכולתם.  בשבועות האחרונים לחייה, ימים ספורים לפני שהיא נפטרה – הורשיתי להישאר בחדר יחד איתה ועם רובי, ולעולם לא אשכח את הלילות שבהם הייתי שומע אותה בוכה מרוב כאב.היו פעמים שהיא נשכה את השפתיים כל כך חזק מרוב כאב, אך בכל זאת, כלפי חוץ שמרה על רגיעה וחוזק פנימי עד לרגע האחרון ממש".

לורל טופלה בסבבים רבים של כימותרפיה, אבל בשלב מסוים הגוף שלה כבר הפסיק להגיב לטיפול, והיא הועברה להוספיס 'מארי קירי' בהמפסטד – התחנה הסופית לחולים במצבה.

כיום, מנסה דייב לא רק לטפל באוצר הקטן והיפהפה שהשאירה לורל מאחוריה, רובי בתם, אלא אף להוקיר כל רגע ורגע שעבר במחיצתה של אשתו. "רק עכשיו, כשהחלל הגדול נפער בחיינו, אני מבין איזו עוצמה השאירה לורל מאחוריה – במילים ובמעשים שלה, ואני מקווה שאוכל להשאיר את הרושם שלה בצורה הכי טובה אצל בתנו רובי, כשתגדל".