פרופסור חיים גמליאל: "הרמב"ם גילה את סודות הריפוי של הכורכום כבר לפני 800 שנה"

במשך אלפי שנים, מאז התוודע לכוחות הריפוי שסביבו, ולא פחות מכך - בתוכו, מנסה בן האנוש למצוא מזור לתחלואי גוף שונים ומשונים. שיטות המתיימרות להוכיח עצמן כראויות וברות השפעת ריפוי לטווח הארוך - צצו במהלך ההיסטוריה כפטריות אחר הגשם, אך במרוצת הזמן, נגוזו כלא היו.

מהו, אם כן, סוד שיטת הריפוי של גדול הרופאים בכל הזמנים – הרמב"ם (רבי משה בן מימון) - שכתביו נכתבו בין השנים 1138-1204 ותורגמו מאז לעשרות שפות אחרות  ביניהן לטינית, אנגלית, גרמנית, צרפתית ועברית?

על מדפי הראווה של הרפואה הקונבנציונאלית, כמו זו האלטרנטיבית – תמצאו כיום עשרות (אם לא מאות) ספרים, שיטות ומטפלים, המתיימרים "לייצג" את שיטתו של הרמב"ם. לכולם הייתה כוונה טובה ודאי, אבל לא כולם באמת הבינו על מה הוא דיבר, ולמה באמת התכוון.

"במציאות שנוצרה תוך כדי הרצון להבין את משנת הרמב"ם, נושאים שונים עליהם דיבר קיבלו פרשנויות שונות וסותרות, עד שרב הבלבול על האמת, ורבים שיבשו לגמרי את כוונתו העיקרית", מסביר פרופ' חיים גמליאל – מחבר רב המכר החדש 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו', והמכהן כראש מכוני רות"ם (רפואה ותזונה מונעת) למחקר.

אחת הדוגמאות שפרופ' גמליאל מציין לתיאור שיבוש שכזה היא של אדם מסוים שמציג עצמו כ'מומחה לרפואת הרמב"ם', בארץ. "הטענה שלו, שהרמב"ם התנגד לצריכת מוצרים מן החי, כדוגמת בשר, דגים, מוצרי חלב ועוד – היא פסולה מיסודה. מי שמעיין בכתבי הרמב"ם בצורה רצינית, מבין שבערך 'חלב' למשל, הרמב"ם הזכיר מוצרי חלב לפחות מאה פעמים בכתביו, ובכל הפעמים – שיבח אותם מאוד, ולא כתב מילה אחת כנגד צריכתם.

"אותו דבר לגבי בשר, דגים, ביצים, גבינות. אותו מומחה שמנסה להציג את הרמב"ם כטבעוני בגישתו, פשוט טועה ומטעה. ואותו דבר לגבי 'מומחים' למיניהם, הטוענים שהם מכינים מרקחות ותרופות על פי שיטת הרמב"ם – בעוד שבדיקה מהירה תגלה שרבים מהרכיבים שהם משתמשים בהם, כלל לא שימשו את הרמב"ם בזמנו, ואף עומדים בסתירה גמורה לעצתו, שלא להשתמש במרקחות בנות רכיבים רבים מדי".

מספרון קצר על משנת הרמב"ם, למפעל חיים שלם

מתוך כל מה שראה ושמע, החליט להרים את הכפפה בנושא, ופצח בחקירה ולימוד שנמשכו למעלה משלושה (!) עשורים. את הממצאים מהלימוד הממושך והמחכים הזה, הנציח בספר שעבר את בדיקתם של רבנים ומומחים לכתבי הרמב"ם, והתקבל באהדה רבה בקרב קהלים שונים בארץ ובעולם. עד כדי כך שמומחים מסוימים אף העניקו לו את הכינוי 'התנ"ך לרפואת הרמב"ם', וטוענים כי מדובר בספר 'פורץ דרך', כהגדרתם.

במה הספר שלך שונה מספרים אחרים שנכתבו אודות משנתו של הרמב"ם, ומדוע הוא נחשב לפורץ דרך?

"יש הרבה סיבות. אחת מהן למשל היא שגם בתחום כל כך טריוויאלי כמו קורות חייו של הרמב"ם, רבו הגירסאות והטעויות. השער הראשון של הספר, לבדו – מהווה פריצת דרך בעניין זה, היות ובו מופיעה טבלה כרונולוגית המתארת את קורות חייו של הרמב"ם, מאורעות בחייו, אישים שהשפיעו עליו, מועדים מדויקים לפרסום ספרי ההלכה, ספרי הפילוסופיה וספרי הרפואה שלו, ועוד ועוד.

"סידור המאורעות הללו על פי מועדים מדויקים, ובעיקר על פי גילו של הרמב"ם, נותן לי ולחוקרים רבים אחרים, את היכולת להעריך את כשרונו האדיר של הרמב"ם בהלכה, בפילוסופיה, ברפואה ובמדע. מטבלה זו למשל, יכולנו להסיק כי את כתבי ההלכה – הרמב"ם כתב בשנות העשרים עד הארבעים של חייו. את כתבי הפילוסופיה כתב בעיקר בשנות השלושים עד החמישים של חייו, ואילו את כתבי הרפואה כתב בעיקר בשנות הארבעים והלאה, עד ליום מותו".

גם השער השני של ספרו, לדברי פרופ' גמליאל, מהווה פריצת דרך כשלעצמו, והתקבל באהדה בקרב שוחרי לימוד כוחות הנפש שבאדם, שמוזכרים אף הם בכתבי הרמב"ם. "בחלק זה התמקדתי בביאור תורת חמשת כוחות הנפש של הרמב"ם, וערכתי הקבלה בינה לבין תיאוריית 'האינטילגנציות המרובות' של החוקר הווארד גרדנר. בחלקו השלישי של ספרי מובאת אנציקלופדיה מדויקת למונחים ברפואת הרמב"ם, שבעזרתה ניתן לקבוע בצורה שאינה ניתנת לערעור – מהי דעת הרמב"ם לגבי מושגי יסוד ברפואה ובתזונה. השער הרביעי הוא פרק שלם ומפורט על הלכות דעות של הרמב"ם, על פי פירוש מדעי עדכני, והוא נחשב פורץ דרך היות וזו הפעם הראשונה שבה נבחנות קביעות הרמב"ם, על פי מדדים מדעיים בני זמננו".

ולמה זה טוב בעצם?

"רבים מהפונים אליי בעקבות קריאת הפרק, הגיעו לאבחנה ברורה יותר בין המלצות תזונתיות של הרמב"ם שיש לאמץ כיום, לבין המלצות שגם הרמב"ם בעצמו ביקש לבחון על פי מדעני ההווה".

פעם אחת ולתמיד: כן, שינוי בתזונה יכול לרפא ולמנוע מחלות

בשער השביעי של ספרו, מבאר פרופ' גמליאל את נושא צמחי המאכל והתבלינים המשמשים ברפואה. לצד אזכורים מכתבי הרמב"ם לשימושים שנעשו בהם בעבר, תוכלו למצוא פעילויות רפואיות מוכחות, על פי המדע בן זמננו. "למשל, הכורכום הוא הדוגמה הקלאסית, שעליה דיבר הרמב"ם רבות כבר לפני 800 שנה. בכתביו מציין הרמב"ם רשימה ארוכה של תכונות מרפא המיוחסות לתבלין זה, והנה – רק בעשרים השנים האחרונות, הקביעות שלו 'מאושרות' על ידי המדע".

על כתיבת הספר עמל פרופ' גמליאל קרוב לעשר שנים, שבמהלכן עבר הספר שינויים מן הקצה אל הקצה, ולמרות שבמקור יועד להיות ספרון קצר על עיקרי משנתו הרפואית של הרמב"ם – התוכנית השתנתה כשהבין את הצורך הדחוף של תלמידיו ושל אנשים הפונים אליו, בהרבה יותר מכך. "על הפורמט הגדול והבודד של הספר, הוחלט רק בשנה האחרונה לפני פרסומו, בשל התפיסה שספר אחד שלם, ודאי יהיה קל יותר לעיון מאשר מספר כרכים נפרדים", מסביר פרופ' גמליאל, ומזכיר בנימה עצובה את העוזרת האקדמית שלו - גב' חיה בר-עוז ז"ל, שעבדה במשך מספר שנים בחקר מאורעות שונים בחיי הרמב"ם, אך בשל מחלת הסרטן שבה נאבקה לאורך זמן, וממנה אף נפטרה – לדאבון הלב לא זכתה לבסוף לראות את פרי השקעתה.

* * *

אוקיי, השתכנענו. לא משנה איך נהגנו בגופנו עד כה, מעתה והלאה – מקבלים החלטה אמיצה להשתנות: אבל רגע... איך בדיוק עושים את זה בדור אינסנט שכזה, שלרוב מחפש את הקל והמהיר, ולא בהכרח את הבריא והנבון?!

לשאלתנו על אילו צעדים ראשוניים הוא ממליץ, בבואנו לשנות (או לפחות לרצות בכך) את אורח חיינו הקלוקל, משיב פרופ' גמליאל כי השינויים החשובים ביותר בתזונה מערבית, צריכים לבוא מתוך שניים מעקרונות הרפואה של הרמב"ם. קרי: צמצום קלוריות, ותזונה תכליתית מונעת מחלות.

נשמע לכם סינית? מיד הכל יתבהר. "הבעיה האמיתית של דורנו היא אכילת מזונות עתירי קלוריות, והקושי להגביל את גודל הארוחות ואת כמות הקלוריות הנצרכת בכל יום", אומר פרופ' גמליאל. "בבואנו לשנות ולשרש הרגלים רעים, חשוב מאוד שנתחיל מהסרת כל המזונות שאינם משוייכים לשלושת אבות המזון העיקריים - פחמימות מורכבות, שמנים טובים וחלבונים מלאים, מהתפריט היומי".

ארבעה צעדים קטנים, ואתם כבר בדרך הנכונה

אז איך זוכים לחיות בריא ונכון, למרות כל הפיתויים והסכנות ה'מתועשות', שאורבות לנו בדרך? "השורש וההתחלה של הכל הוא הקפדה על ארבעה צעדים קטנים, שיביאו ב"ה לשינוי גדול ומבורך בבריאותכם:  

1. העדיפו לצרוך בכל יום מנה יומית של שמנים טובים – חמאה, שמן זית, שמן אומגה 3 וכדומה, וותרו לחלוטין על שמני טרנס, שמן סויה, שמן תירס ועוד.
2. העדיפו צריכה של פחמימות מלאות ומורכבות כמו שיפון, שיבולת שועל ושעורים, על פני פחמימות 'ריקות' ועמילנים מהסוג השלילי.
3. הגבירו את צריכת המזונות מן החי, המכילים חלבון מלא שמותאם לצרכי גופנו.
4. לעסו היטב כל מזון שמגיע לפיכם, והישמרו לנפשותיכם מדברי הרמב"ם על אכילה גסה, השקולה לדידו כ'סם מוות'".

וזה מה שנקרא בעצם 'תזונה תכליתית מונעת מחלות'?

"אכן. תזונה שבה כלולים בכל יום שלושת אבות המזון הנכונים, ושבמסגרתה מסולקים מזונות מתועשים קלוקלים – תביא לשיפור משמעותי במניעת המחלות הניווניות של ימינו, כולל השמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות ניווניות של המוח, ואף סרטן. הפרטים על כך מופיעים בדפי הסיכום של ספרי, המובאים בצורת משפטים קצרים, תכליתיים וחד משמעיים, ממש כפי שלימד אותנו הרמב"ם בלשון הזהב שלו".

לסיום, מה חסר לדעתך בחינוך שלנו לתזונה נכונה (המובילה לרפואה איתנה), ומהם הכללים שאם נפעל על פיהם - נשפיע מיידית על מצב בריאותנו?

"הדבר החסר ביותר בחינוך לתזונה נכונה הוא גוף מרכזי, מדעי, אשר יקבע את כללי התזונה העדכניים ביותר. מתסכל מאד לראות שוב ושוב את פירמידת המזונות הארכאית של משרד הבריאות, ולגלות עד כמה הפירמידה הזו שגויה בצורה מקוממת מאוד. אין בה שום עדכון אמיתי, והמלצות התזונה הנלוות אליה הן כבר לא רלוונטיות. לא רק שאינן עוזרות לשפר את בריאותנו אלא שהן תורמות תרומה מכרעת להמשך השיבוש של תזונתנו ובריאותנו".

לשם כך מציע פרופ' גמליאל באתר הבית שלו, פירמידה מבוססת מדע שכוללת בתוכה את עקרונות התזונה והבריאות של הרמב"ם – קרי צמצום קלורי, תזונה מונעת מחלות (העדפת סוגי דגנים בריאים, במקום דגן החיטה או קמח חיטה מלא), שתיית נוזלים נכונים (ולא רק מים), הגברת צריכת חלבונים מלאים (ולא כמות מזערית, כמופיע בפירמידת משרד הבריאות), צריכת סוגים חשובים של שמנים (הערה כנ"ל), פעילות גופנית, משלימי (תוספי) תזונה חיוניים, ועוד. "בהקשר לכך מן הראוי לצטט את דבריו האלמותיים של הרמב"ם: 'כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה, וימות. ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו (הלכות דעות כ)'".

לפנייה לאתר רות"ם https://rotem.org.il/