"פתאום הבנו כמה נכון ש’גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה’"

בשביל שבי, אירוח זה פשוט צורת חיים. הבית שלה הומה אדם כמעט בכל שעות היממה, ובשבתות מדובר כבר בחגיגה אמיתית. לפחות ארבעים איש(!) מתארחים אצלה מידי שבת בבית הגדול והרחב - מכל סוגי וגווני הקשת. בעלי תשובה בתחילת דרכם, נוודים שלא מצאו מקום לשים את הראש, אורחים חשובים מהארץ ומחו"ל ושכנה תשושה שחיפשה קצת שקט לסעודת שבת אחת.

במבט מהצד, קשה היה לי להבין איך שבי מצליחה להחזיק מעמד כאשר בכל רגע נתון ביתה מוצף אנשים, ויחד עם זה ישנה עבודה, ילדים וסתם ניהול שוטף של הבית. "קודם כל את צריכה להבין שיש סיעתא דשמייא", היא אומרת לי. "השם עוזר בכל מיני דרכים מגוונות ומאז שפתחנו את ביתנו לאורחים אני רואה בחוש איך לא מפסידים ממצווה, איך תמיד מגיע כסף לקניות באורח פלאי ממש, וגם הכוחות לעשות את כל מה שצריך לעשות מגיעים. חוץ מזה שבתור זוג חוצניקים שהשאירו את כל משפחתם מעבר לים, זה פיצוי אדיר גם לנו וגם לילדים שהבית כל כך מלא תמיד.

"אבל האמת היא, שאת הדחיפה העיקרית לארח קיבלנו עוד כשהיינו באמריקה. היינו אז זוג צעיר למדי עם שלושה פיצקאלעך, כאשר יום אחד, בעקבות מקרה לא נעים שקרה בשכונה עם אחד השכנים הגויים, נאלצנו לעזוב את הבית, בחצי הלילה ממש. בלי שאבין או אאמין, מצאנו את עצמנו בשעה שתיים בלילה באוטו, עם שלושה ילדים פעוטים ומזוודה גדולה. במשך מספר שבועות נאלצנו לשוטט משכונה לשכונה, בלי שתהיה לנו קורת גג לשים את ראשנו, בלי מכונת כביסה, בלי אוכל נורמאלי. זה היה מאד קשה.

"הדבר היחידי שהחיה את נפשנו באותה תקופה קשה, היו האירוחים. לא כל אחד מבין כמה זה חשוב לארח ומכל הלב. היו מקומות שנתנו לנו להרגיש שאנחנו מאד מפריעים. אישה אחת הכניסה אותנו לבית והציעה שאני, בעלי והילדים נישן כולנו על שמיכות במרפסת הפונה אל הנהר, זאת למרות שהיו לה לא מעט חדרים בבית. ברור שלא יכולנו להישאר שם. אחת אחרת, הכניסה אותנו לבית - אבל לא נתנה לנו כלום. לא אוכל, לא שתייה, כאילו ציפתה שנדאג לעצמנו בתחום הזה. גם כאן ההרגשה שלנו הייתה קשה.

"ואז, אחרי שתי האכזבות, כשהרגשתי שממש כשל כוח הסבל - הגענו למשפחה נפלאה שאירחה אותנו בחום כזה, שהיה ממש תרופה לפצעי הלב שלנו. מיד כשנכנסנו קיבלנו שתיה קרה וארוחה חמה ונהדרת. את כל התיקים עם הכביסה המלוכלכת לקחה מאיתנו בעלת הבית, והחזירה אותם מספר שעות מאוחר יותר כשהכל מקופל וריחני. קיבלנו חדר נעים ומרווח עם מיטות נקיות ומוצעות, והילדות הגדולות לקחו את שלושת ילדינו לבייסמנט (מרתף), לחדר המשחקים, כדי שנוכל לנוח ולהחליף כוח.

"באותם רגעים הרגשנו ממש כמו הלך מוכה צמא במדבר שמצא אחרי שעות רבות נווה מדבר עם מעיין מפכה. ראינו עד כמה נכון הכתוב 'גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה'. אותם אנשים פשוט החיו את נפשנו והחזירו לנו את האמון בבני אדם. בעקבות הניסיון הזה, החלטנו בעלי ואני ללכת בדרכיהם, ובכל פעם שנפגוש אנשים שזקוקים להכנסת אורחים נציע להם את ביתנו. כך התחיל הכל וכך הגענו למצב המקסים של הבית היום".

שבי מאד מאד אוהבת לבשל ומבשלת ממש נהדר ולמרות שהיא באה מאמריקה, המוצא האמיתי שלה הוא בעצם חאלבי, ולכן האוכל שהיא מבשלת הוא בגוון מזרחי וטעים במיוחד.

כרוב ממולא

שבי עושה את הכרוב הממולא הטעים ביותר שיצא לי לטעום. היא עושה להם צורה ארוכה כמו סיגרים דקים ו"זהו הפתרון המושלם לאירוח כיוון שצריך די מעט בשר בשביל הרבה מאד אנשים וכולם מתים על המנה הזו".

זמן הכנה: 35 ד' | זמן בישול: שעה וחצי | 25-30 יחידות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

החומרים:

ראש כרוב גדול ורחב

למלית:

2 בצלים גדולים קצוצים

שמן לטיגון

500 גר' בשר טחון

כפית כמון

חצי כפית פפריקה

חצי כפית תבלין לקציצות או תבלין "ראס אל חנות"

חצי כפית מלח

כוס וחצי אורז לבן

2 שיני שום כתושות

4 כפות שמן

מלח ופלפל

לרוטב:

4 עגבניות מרוסקות

2 כפות רסק עגבניות

כף וחצי פפריקה

4 שיני שום כתושות

4 כוסות מרק צח (אפשר גם מאבקה)

מלח ופלפל

מיץ מחצי לימון

אופן ההכנה:

מקפיאים את הכרוב ללילה או עוטפים אותו בניילון ומכניסים אותו למיקרו לעשר דקות. בעזרת סכין חדה חותכים סביב לב הכרוב ומוציאים אותו ומתחילים להפריד עלים עלים.

מכינים את המלית: מטגנים את הבצל כרבע שעה בשמן עד שהוא רך וזהוב. שמים בקערה יחד עם שאר חומרי המלית ומערבבים עד לקבלת עיסה אחידה.

ממלאים את הכרוב כמו סיגרים ולא כמו חבילות: את העלים הגדולים חוצים לאורך הפס באמצע. מניחים בתחתית העלה פס רוחבי משתי כפיות של מלית ומגלגלים בגלגול הדוק כך שיתקבל צורת של סיגרים. מכינים כך את כל המלית. כאשר העלים קטנים מידי לחצות אותם לא חוצים אבל חותכים מעט את הקצה העבה כדי לעזור לגלגול. את כל שאריות הכרוב והעלים שלא השתמשנו בהם מניחים בתחתית של סיר רחב. מניחים את כל הסיגרים זה ליד זה בצורה מהודקת ככל האפשר ובמידת הצורך מניחים שכבה נוספת.

מערבבים את כל חומרי הרוטב פרט למיץ הלימון ויוצקים על הכרוב. ממלאים מים עד לגובה הכרוב בדיוק (במידה ואין מספיק נוזלים) ומתבלים במלח ופלפל. מביאים לרתיחה ומבשלים עשר דקות. מוסיפים את מיץ הלימון ומניחים צלחת שטוחה מעל הכרוב שתשמש כמשקולת. מכסים ומבשלים על אש נמוכה ביותר כשעה ורבע עד שהכרוב רך-רך. אם חסרים נוזלים במהלך הבישול מוסיפים עוד מים.

דג נפלא בתנור עם עגבניות ופלפלים

מכינים רוטב עשיר ופיקנטי במחבת, משטחים בתבנית אפיה ושמים עליהם איזה דג שאוהבים: נסיכה, הליבוט, סלמון או בורי. אופים בתנור ומקבלים מעדן אמיתי. כמובן שאפשר להוריד את הפלפל החריף לפי טעמכם.

זמן הכנה: 30 ד' | זמן טיגון: 20 ד' | זמן אפיה: 15-20 ד' | 6 מנות   

החומרים:

3 כפות שמן זית או קנולה

4 פלפלים אדומים וצהובים חתוכים לרצועות

6 שיני שום כתושות

פלפל אחד חריף אדום חתוך לרצועות (לא חובה)

5 עגבניות גדולות ובשלות מרוסקות בפומפייה

כפית סוכר

מלח ופלפל

750 גר' דג חתוך למנות לפי הטעם (נסיכה, בורי, סלמון, הליבוט ואפילו טונה)

כף או שתיים שמן זית

אופן ההכנה:

מחממים במחבת גדולה את השמן. מוסיפים את הפלפלים ומטגנים עד שהרצועות מזהיבות מעט. מוסיפים את רסקה עגבניות, השום והפלפל החריף אם רוצים. מתבלים בסוכר, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כעשרים דקות. מעבירים לתבנית בינונית. מניחים את מנות הדג על הרוטב. מתבלים את הדג במלח ופלפל ומזלפים כף או שתיים שמן זית. אופים בחום של 180 מעלות 15-20 ד' עד שהדג מוכן.

אורז עשיר עם "פיצוחים"

אין מי שלא מתלהב מהאורז הנפלא הזה. אחרי הבישול שלו מוסיפה לו שבי כל מיני "פיצוחים" והוא הופך להיות מעדן שקשה לעמוד בפניו וגונב את ההצגה מהמנה העיקרית. את התוספת לאורז אפשר להכין בכמות גדולה, להקפיא ובכל פעם להוסיף לאורז לפי הטעם.

זמן הכנה: 20 ד' | זמן בישול האורז: 20 ד' | זמן טיגון הפיצוחים: 20 ד' | 10-12 מנות

החומרים:

4 כוסות אורז לבן

2 כפות שמן

6 כוסות מרק צח (אפשר גם מאבקה)

מעט מלח לפי הצורך

לפיצוחים:

בצל גדול קצוץ דק ככל האפשר

שמן לטיגון

3 כפות פטרוזיליה קצוצה דק

כוס פיצוחים לפי מה שיש בבית ( פיסטוקים קלופים, אגוזי פקאן, צנוברים, שקדים, אגוזי קשיו)

חצי כוס פירות יבשים קצוצים (צימוקים, שזיפים מיובשים, משמשים)

אופן ההכנה:

מכינים את האורז: שמים את השמן במחבת גדולה ועמוקה או סיר רחב ומוסיפים את האורז. מטגנים ללא ערבוב על אש חזקה עד שחלק מהגרגרים משנים את צבעם ומזהיבים, 5-7 דקות. מוסיפים מיד את המרק ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח במידת הצורך, מכסים ומבשלים על האש הכי קטנה ונמוכה כעשרים דקות. מכבים את האש ומשאירים מכוסה עוד עשר דקות.

בינתיים מכינים את הפיצוחים: במחבת גדולה שמים את השמן והבצל ומטגנים כשלוש דקות עד שהשמן מבעבע. מנמיכים את האש וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב מידי פעם עד שהבצל זהוב מאד. מוציאים מהאש ומוסיפים את הפיצוחים ללא תוספת שמן. מטגנים 5-6 דקות ומערבבים מידי פעם עד שהפיצוחים מזהיבים. מערבבים בקערה את הבצל המטוגן, הפטרוזיליה הקצוצה, הפיצוחים הקלויים והפירות היבשים. (יש כאלה שלא אוהבים מתוק ויכולים לוותר על הפירות היבשים). לפני הגשת האורז מוסיפים מספר כפות מהתערובת לפי טעמכם. את התערובת הנותרת שומרים במקפיא ומוסיפים לפי הצורך בכל מנת אורז.

לרכישת ספרי המתכונים של אביגיל מייזליק, לחצו כאן.