יעקב שרביט: "הצלחתי להציל את עצמי ממחלת הסרטן באמצעות צום, עקיצות דבורים ואמונה בהשם יתברך"

את הרגע בו הודיעו ליעקב שרביט על כך שבתו, מיכל פורמן, נפצעה בפיגוע הוא לא ישכח לעולם. היה זה לפני כחצי שנה, כאשר מיכל, שהייתה בשבוע ה-18 להריונה, נכנסה לחנות לבגדי יד שנייה ביישוב תקוע. מחבל פלסטיני התפרץ לחנות ודקר אותה בכל חלקי גופה.

"בתחילה נאמר לנו שמצבה קשה", נזכר אביה, יעקב שרביט, "אחר כך הבנו שמצבה טוב יותר, אבל עדיין זה לא היה פשוט, וחששנו גם לחיי העובר. לפני כחודש, היא ברוך השם ילדה בשעה טובה תינוקת בריאה ושלמה".

אלא שהדרמה שמשפחת שרביט עברה בשל פציעת הבת, לא עצרה לרגע את שיתוף הפעולה הייחודי שיש ליעקב עם הערבים מהכפר הסמוך. אז נכון, יעקב עצמו מתגורר ביישוב שילה, הוא מכיר את הטרור מקרוב ממש, אך דווקא לצד זאת הוא לא נמנע מלסייע לערבים אשר מגיעים אליו כדי לקבל טיפול רפואי באמצעים טבעיים.

למי שזה נשמע בלתי מתקבל על הדעת, נוסיף ונאמר כי למעשה, שיטת הטיפול הייחודית שפיתח יעקב, הגיעה בזכות ביקורו בכפר הערבי. "זה מה שעזר לי להציל חיים", הוא מסביר ושוטח את סיפור חייו המרתק.

"רוצה לטפל בנשמות"

למרות שיעקב שרביט נראה כמו אחד שכל חייו עסק ברפואה טבעית, מסתבר שאת הקריירה שלו הוא התחיל דווקא בתעשייה האווירית. "עסקתי באווירונאוטיקה", הוא מספר על התקופה של לפני 30 שנה, "עד שבאחד הימים הגעתי למסקנה שלאווירונים אין נשמה ושאני רוצה לטפל באנשים. אז טסתי לארה"ב כדי ללמוד מקצוע טיפולי".

'אפיתרפיה'. זהו שמו של המקצוע שיעקב בחר ללמוד. "אפיתרפיה זהו טיפול באמצעות מוצרים של דבורים ועקיצות דבורים", הוא מסביר, "למדתי את המקצוע מרופאים בכל העולם, וכדי לשכלל את היכולות שלי התמחיתי גם ברפואה סינית. אט-אט התחלתי להבין שגוף האדם הוא הרבה יותר מורכב מכלי תעופה, ולכן הוספתי ולמדתי גם דמיון מודרך, שימוש בצמחי מרפא ועוד הרבה שיטות נוספות".

אלא שדווקא בשלב בו הוא התמקצע באופן כה מקיף, החל שרביט לפתע שלא לחוש בטוב. בתחילה הוא ניסה להדחיק את הכאבים ולחכות שיחלפו, אלא שהידע הרב שרכש בנושא הרפואה הבהיר לו מעבר לכל ספק כי הוא כנראה סובל ממחלה קשה. הבדיקות הרשמיות שעבר בבית החולים אמתו את ההשערה – יש בגופו גידולים ממאירים.

"אמנם הכרתי באותה עת שיטות טיפוליות טבעיות רבות", הוא מציין, "אך השתמשתי בהן אך רק לצד הרפואה הקונבנציונאלית, ולא במקומה. כך קרה שמצאתי את עצמי כשאני מגיע לבית החולים ועובר טיפולים כימותרפיים לא פשוטים שבעקבותיהם יד אחת שלי הפכה למשותקת, וגם נאמר לי שהסרטן עלול לחזור, 'אבל בינתיים', אמרו לי הרופאים, 'אתה בריא'".

הדבש והעוקץ

ביום שבו עזב יעקב את בית החולים, גמלה בליבו ההחלטה לחפש בכל דרך אפשרית מרפא למחלת הסרטן הארורה אשר הפכה בשנים האחרונות למגיפה של ממש.

"קיוויתי מאוד ששיטת הריפוי באמצעות עקיצות דבורים תוכל לסייע לי בכך, והתמקדתי בנושא הזה במיוחד. כחלק מעבודתי עקצתי את עצמי בידי המשותקת ופתאום, אחרי סדרת עקיצות, גיליתי שהיד מתחילה להישמע לפקודות של המוח שלי ולזוז", הוא מספר על הבלתי יאמן. במקביל הוא גם ניסה ללמוד כיצד לרקוח חליטות וצמחי מרפא שיוכלו לסייע".

אחד הפציינטים הראשונים שניסה את הטיפול היה ילד בן ארבע שהגיע אליו לפני כ-12 שנה מהכפר הערבי הסמוך. "היה זה בעיצומה של האינתיפאדה", נזכר יעקב, "וכמובן שביישוב אסרו על הורי הילד להביאו אליי, אבל אחד מהערבים שבעבר עבד אצלנו בבינוי הצליח להשיג עבורם אישור מיוחד מקצין הביטחון, והם הגיעו – הורים עם ילד בן ארבע כחוש וחיוור. 'אנחנו לא יודעים מה יש לו', הם אמרו לי, אלא שבעיון בטפסים שהם הביאו מבית החולים בשכם, התברר שהילד סובל מלוקמיה חריפה.

"ביקשתי מהם שיביאו מסמכים נוספים, ואז התחלתי לטפל בו", מספר יעקב. "הם היו מגיעים אליי, באישור קצין הביטחון של היישוב, פעם בשלושה ימים, והייתי קונה לילד תרופות וצמחי מרפא על חשבוני".

ומה היו התגובות של הסביבה על כך שאתה מטפל בערבי?

"אנשים לא האמינו לכך שאני מטפל בערבי כשבמקביל נרצחים יהודים. אבל אני ראיתי ילד חולה, וכיצד יכולתי למנוע ממנו את הריפוי? ניסיתי לחשוב שאילו הייתי גר במרוקו והרופאים הגויים לא היו רוצים לטפל בי כי אני יהודי, איך אני הייתי מרגיש? זה מה שגרם לי לטפל בו".

אך יחד עם זאת, יעקב מדגיש כי הוא התנה עם בני משפחתו של הילד תנאי: מרגע שבו הילד יקבל את הטיפול, הם לעולם לא יעסקו בטרור, והם אכן התחייבו לכך.

השיטה: צום, עקיצות ואמונה

לפני כשלוש שנים הכתה ביעקב מחלת הסרטן בשנית, אך אז הוא כבר פחות נבהל. "אומנם בגופי אובחנו שלושה גידולים ממאירים, אך הצלחתי לרפא את עצמי באמצעות צום של ארבעים יום שכלל אך ורק שתיית מיצים מסוימים וחליטות תה. בזמנים בהם חשתי רעב, הייתי מבשל בצל, גזר ותפוח אדמה למשך עשר דקות, מסנן ושותה את המים".

והצלחת לשבוע מכך?

"בוודאי שלא. נשארתי רעב מאוד, אבל רצון החיים גבר על כל דבר אחר והייתי מוכן לעשות הכל כדי לחיות. בנוסף, מכיוון שלמדתי גם דמיון מודרך, אז הצלחתי לדמיין כל הזמן בעיני רוחי כאילו שאני אוכל שניצלים ופיצות, למרות שלמעשה שתיתי רק את החליטות..."

והוא גם מוסיף: "זו הייתה עבודה קשה עם רצון עצמי פנימי חזק מאוד. לאורך כל הדרך גם עקצתי את עצמי בקביעות על ידי דבורים, מה שזירז את תהליך הריפוי. הדבר המעניין הוא שהרגשתי שככל שהגוף שלי מתנקה, כך גם המוח מתנקה, ופתאום יכולתי להתרכז יותר בתפילות, וממש התחננתי להקב"ה שירפא אותי. כי היה ברור לי שהוא היחיד שיכול לעשות זאת, ובאמת, אחרי שחלפו פחות מחודשיים הרגשתי שנרפאתי".

את האישור הסופי לכך הוא קיבל מפרופ' עופר גופרית מבית החולים הדסה עין כרם. פרופ' גופרית לא זלזל, אלא אמר ליעקב: "נבדוק אותך ונברר את המצב".

"שמעתי את הדברים", נזכר יעקב, "והתעקשתי: 'אני רוצה ביופסיה'. כי היה חשוב לי לקבל אישור מוחלט שהגידולים אכן הוסרו. כעבור שבועיים הגיעו התוצאות והרופא זימן אותי לחדרו ואיחל לי: 'שככה יהיו כל החיים שלך, אין לך שום גידולים ממאירים. הכל עבר ואיננו'.

"יצאתי מחדרו של הרופא", נזכר יעקב ודמעות מציפות את עיניו, "וראיתי שבחדר ההמתנה יושבים יותר מעשרים פציינטים. באותו רגע רציתי לפתוח את הפה ופשוט לצעוק: 'למה אתם כאן? מה אתם עושים פה? לכו לחפש את הדרכים האמתיות שיוכלו להושיע אתכם!"

אך הוא לא אמר להם דבר. "כי אני באמת חושב שהשיטה בה הצלחתי לרפא את עצמי, לא יכולה להתאים לכל אחד. לא רק בגלל כוח הסיבולת, אלא גם מכיוון שמדובר בעבודה עם הנפש, וכמובן – באמונה חזקה מאוד בבורא עולם".

תגלית מרעישה: שרביטן עם יכולות ריפוי

מחלת הסרטן שיעקב חווה על בשרו, רק המריצה אותו להמשיך לחפש דרכים נוספות, שיוכלו לסייע בריפוי של אנשים אחרים. ואז, לפני מספר שנים, שמע יעקב על כך שערבי מהכפר הסמוך ליישוב בו הוא מתגורר, הצליח למצוא צמח מיוחד בשם 'שרביטן מצוי' שלדבריו מחולל ניסים ונפלאות.

"לא היססתי", הוא מספר, "אלא נכנסתי לתוך הכפר, ושם בסמוך לדיר הכבשים של הערבי הוא הראה לי את הצמח הזה".

יעקב חקר את הצמח וגילה כי הוא אכן בעל יכולות פלאיות, הוא ניסה להכין ממנו שיקויים והתברר שלשרביטן יש מרכיבים שגורמים לו להימשך לחלבון של מעטפת תאים סרטניים ופשוט להשמיד אותם. "בימים אלו", מציין יעקב, "אני עובד על מחקר יחד עם חוקרים מהמכון לחקלאות, בו אנו מנסים לבדוק מהם מרכיבי החומר בשרביטן שגורמים לו להימשך דווקא לחלבון של מעטפת תאים סרטניים ולא אל חלבון של תאים בריאים. ייתכן מאוד שמהמחקר הזה עוד יצאו בשורות מרעישות".

ובינתיים, הוא ממשיך לקבל בקליניקה שלו מטופלים ולהעניק להם תמיכה לצד הדרכה, והרבה מאוד אמפתיה והבנה.

ומיהם אלו שבאים אליך?

"אגיד את האמת – המטופלים שמגיעים אליי הם בדרך כלל חולים שכבר ניסו הכל – כימותרפיות, ניתוחים, הקרנות, אך דבר לא עזר. חלקם כבר נמצאים עם גרורות בדרגה המתקדמת ביותר שיש, ואז הם מרגישים שאין להם עוד מה להפסיד, ובאים לכאן".

ויעקב מדגיש כי הוא כמובן לא ממליץ למטופלים להקפיד על צום כה חמור, כמו שהוא עצמו צם, אלא על שיטה מאוזנת יותר, וכמובן שהוא מוודא את מצבם המדויק קודם הטיפול ודואג שהתזונה שלהם תכלול כמויות מספקות של ברזל ויתר התוספים הנדרשים במצבם.

"בעקיצות של דבורים אני משתמש כהשלמה לטיפול, אך לא תמיד", הוא מוסיף, "והסיבה לכך היא שאצל חולי סרטן המערכת החיסונית בעייתית, ואז אפילו עקיצה אחת עלולה לגרום להם לזיהום שעלול לסכן אותם. רק במקרים מסוימים, בהם אני יודע שאין כל חשש לעקוץ אותם, אז אני משתמש בשיטה".

ולסיום, מספר יעקב בהתרגשות כי לאחרונה ממש יצר אתו קשר נער בן שש עשרה מג'נין, והתברר שהוא הילד עם מחלת הלוקמיה שטופל לפני 12 שנים.

"עד עתה לא ידעתי מה עלה בגורלו, כי הוא ניתק את הקשר, וכעת מתברר שהוא בריא ושלם", מספר יעקב בהתרגשות. "שאלתי אותו מה הוא רוצה, והאם הוא זקוק לייעוץ, אך הנער השיב לי שהוא אינו זקוק לשום דבר, אלא רוצה רק להגיד לי תודה. שיחת הטלפון הזו ריגשה אותי עד אין שיעור. הרגשתי שזו הוכחה לכך שהקב"ה רוצה שנרחם על כל ברייה וברייה, כי רק כך העולם יהיה טוב יותר".