מה השיב הגראי"ל שטיינמן לבחור שטען כי אינו חש במתיקות התורה?

הגאון הצדיק רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל סיפר באחת מדרשותיו את הסיפור הבא, המובא בספרו "יחי ראובן" על פרשת מטות.

באחת השנים, ניגש בחור למשמשו של מרן הגראי"ל, ר' יצחק לוינשטיין, ואמר לו: "שמע, אני רוצה כעת להיכנס אל הרב, אבל רצוני כי תבטיח לי, שלא תפריע לי לדבר כל אשר עם לבבי". "מדוע אפריע לך?" "כי אני רוצה לשפוך כל מה שיש לי בלב, הכל!" הוא חשב לעצמו, מה כבר הבחור יכול לומר. אמר לו: "היכנס".

הבחור נכנס לחדרו של מרן הגראי"ל והציג לו תמונה של בשר מבושל. שאל אותו הרב: "מה זה?" "זה בשר מאוד מאוד טעים. האם הרב רוצה שאני אביא לו כזה בשר לאכול, ושהרב ידע שאני יכול להביא לו בשר משהו משהו", אמר הבחור. "לא. אל תביא", השיב הגראי"ל. "אולי גלידה, אני יכול להביא בחנות יש גלידות מאוד טעימות"...

הגראי"ל תמה מה רצונו של הבחור, שהשיב לו מעומק ליבו: "ראש הישיבה! אני מסתובב כבר עשר שנים בישיבות, ואין לי טעם בגמרא, אין לי טעם. רק בבשר ובגלידה. מה אני יכול לעשות שאין לי טעם בתורה. אין לי שום טעם. מסבירים לי 'תראה, תראה, כל כך מתוק' – אבל אצלי זה לא מתוק. אני אומר לראש ישיבה, אם הוא רוצה, אני אביא לו סטייק ויראה שסטייק כן טעים לכל הדעות…"

הרב שטיינמן אמר לו: "איני צריך שתביא לי, כי אין לי טעם בזה, ולא צריך את זה". אמר הבחור: "ולי, אין טעם בלימוד. מה רוצים מהחיים שלי? אילו תביעות אפשר לתבוע ממי שאין לו טעם ברוחניות?"

השיב מרן הגראי"ל שליט"א במתק שפתיו: "אולי אתה יכול להגיד לי מה האוכל הכי מתוק שיש?" הבחור התחיל לחשוב, והשיב: "הרב, אני לא יודע כעת לומר בדיוק, אין לי כרגע מנוחה לחשוב ולדעת את כל המאכלים הטעימים שידוע לי עליהם".

"אני כן יודע", השיב לו ראש הישבה ברכות. "האוכל הכי מתוק, זה דבש. הוא המתוק ביותר. ואספר לך מה שהיה פעם בעירנו. יהודי קיבל אורח חשוב ורצה לכבדו, וכיון שהיה לו דבש טהור הגיש לו ואמר- 'יענקלה, קח כפית דבש ויהיה לך טעים בפה'. בסדר. יענקל אמר: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו'. הכניס את הדבש לפה 'אי, מר כלענה. זה מר!' 'מר?! זה מר?! טוב אנסה אני לטעום'. המארח גם הוא ברך ברכה, טעם 'אה, דבש אמיתי! טעים מאוד. כיצד אפשר להגיד על זה מר?'

שאל אותו המארח: 'תגיד לי, אולי יש לך פצעים בפה?' 'כן בשפתיים, ובעיקר פצעים בלשון'. 'אם כך, מה אתה רוצה? הפה שלך מר, לא הדבש. הפצעים הללו מאבדים לך את המתיקות של הדבש ואתה טועם בכל דבר טעם מריר!'

מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א סיים את סיפורו, ופנה לבחור: "אתה אומר שאין לך טעם בלימוד, שאין לך מתיקות בתורה? - הפה שלך מלוכלך. אתה מדבר ניבול פה, אתה שקוע בחטא, איך אתה רוצה שתהיה מתיקות בתורה?! תחזור בתשובה, יהיה לך פה נקי, תפסיק לעשות עברות. או אז, תראה איזה טעם יהיה לך בלימוד התורה!"...