5 דקות תורה ביום
מתי ובאילו שעות אומרים סליחות, ומתי אסור?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שֵׁנִי ב' אֱלוּל (5 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ג' אלול התשע"ו
א. הַזְּמַן הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר לַאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת הוּא מֵאַחֲרֵי חֲצוֹת לַיְלָה וְעַד עַמּוּד הַשַּׁחַר, כֵּיוָן שֶׁזֶּהוּ עֵת רָצוֹן בַּשָּׁמַיִם שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַיֵּל בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים עִם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וּמַקְשִׁיבִים לִתְפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: (שִׁיר הַשִּׁירִים פֶּרֶק ח'): "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי", וּפֵרְשׁוּ בַזֹּהַר שֶׁ"הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים" הַכַּוָּנָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹשְׁבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גְנוּת - יְצָרִים וְנִסְיוֹנוֹת, "חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ" - אֵלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַצַּדִּיקִים שֶּׁנִּקְרָאִים חֲבֵרִים, מַקְשִׁיבִים לְקוֹל תְּפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן ה' מְבַקֵּשׁ: "הַשְׁמִיעִינִי".
ב. מִי שֶׁלֹּא מִתְאַפְשֵׁר לוֹ לוֹמַר סְלִיחוֹת בְּשָׁעָה כָזוֹ מֻקְדֶּמֶת, יָכוֹל לוֹמַר זֹאת גַּם בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמְּאֻחָרוֹת אוֹ בְמֶשֶׁךְ הַיּוֹם עַד שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ. אוּלָם, לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה וְעַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה - אֵין לוֹמַר סְלִיחוֹת. וַאֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת לִפְנֵי חֲצוֹת הַלַּיְלָה - הַמְּקֻבָּלִים כָּתְבוּ עַל כָּךְ דְּבָרִים חֲמוּרִים, וְלָכֵן יֵשׁ לִדְחוֹת אֶת אֲמִירָתָם לִזְמַן אַחֵר.
ג. מִי שֶׁקָּם לִסְלִיחוֹת בַּלַּיְלָה אוֹ לִפְנוֹת בֹּקֶר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לְהַרְעִישׁ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יָעִיר אֶת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ אוֹ שְׁכֵנָיו, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּזֶה "גֶּזֶל שֵׁינָה".
ד. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁלֹּא זוֹכִים לָקוּם בְּכָל בֹּקֶר וְלוֹמַר סְּלִיחוֹת, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁעוֹבְדִים עַד מְאֻחָר, אוֹ מִסִּבָּה אַחֶרֶת, אֲנָשִׁים אֵלּוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִים אֶת הַחִסָּרוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁיִּקְחוּ אִתָּם סֵדֶר סְלִיחוֹת, וּבְמֶשֶׁךְ הַיּוֹם מָתַי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּנַאי יִקְרְאוּ מִתּוֹכוֹ אֶת הַפִּיּוּטִים הַשּׁוֹנִים כְּמוֹ "בֶּן אָדָם מָה לְךָ נִרְדָּם", "אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, "עֲנֵנוּ", וְכוּ' וְכֵן יֹאמְרוּ אֶת נְפִילַת אַפַּיִים, וְיֹאמְרוּ זֹאת מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמְנָם, עֲלֵיהֶם לְדַלֵּג עַל הַקְּטָעִים הַכְּתוּבִים בַּשָּׂפָה הָאֲרַמִּית וְכֵן עַל י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', ג'): "בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם"
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ מְדַבֵּר אוֹ מִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּצוּרָה רְגִילָה הֵם מִתְרַעֲמִים: "תִּרְאֶה אֵיזֶה יַחַס.. וּמָה עִם הַכָּבוֹד שֶׁמַּגִּיעַ לִי?" וְהֵם לֹא מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שְׁלִילִי בִּדְרִישַׁת הַכָּבוֹד.. וְלֹא רַק זֶה, אֶלָּא הֵם גַּם נוֹקְמִים וְאוֹמְרִים: "טוֹב, כְּשֶׁהוּא יַגִּיעַ אֵלַי לַמִּשְׂרָד, אֲנִי כְּבָר אֵדַע אֵיךְ לְהִתְיַחֵס אֵלָיו..". וְגַם בִּרְגָעִים אֵלּוּ כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים אֶת הַשּׁוּרוֹת הַלָּלוּ, הֵם אוֹמְרִים לְעַצְמָם: "בְּוַדַּאי! מָה אֵין לָאָדָם אֶת הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ? אִם מִישֶׁהוּ הִתְנַהֵג אֵלַי בְּצוּרָה מְסֻיֶּמֶת מַדּוּעַ שֶׁאֲנִי לֹא אֶתְנַהֵג אֵלָיו גַּם כָּךְ?".. טוֹב, אָז יְהוּדִים יְקָרִים, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְעַשֵּׁת.
רֵאשִׁית, קְצָת הוּמוֹר לְהָכִין אֶת הַקַּרְקַע.. הָיָה פַּעַם אֶחָד שֶׁקִּבֵּל אֵרוּעַ מֹחִי לֹא עָלֵינוּ, וְאֶחָד הַשְּׁכֵנִים לֹא טָרַח לְבַקְּרוֹ וְהוּא נִפְגַּע. לְאַחַר זְמַן קָצָר הַשָּׁכֵן הַשֵּׁנִי קִבֵּל אֵרוּעַ מֹחִי וְשָׁכַב בְּבֵית הַחוֹלִים. אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הָרִאשׁוֹן: "לָמָּה לֹא תֵלֵךְ לְבַקֵּר אוֹתוֹ?" וְהוּא עָנָה בְּשִׂיא הָרְצִינוּת: "הוּא לֹא בָּא לָ"אֵרוּעַ" שֶׁלִּי - אֲנִי גַּם לֹא אֵלֵךְ לָ"אֵרוּעַ" שֶׁלּוֹ.." וְעַכְשָׁיו לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן!
כָּל עִנְיְנֵי הַקָּרְיֶרָה וְהַכָּבוֹד הַתּוֹפְסִים מָקוֹם רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם - הָיוּ מוּזָרִים בְּעֵינָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט. פַּעַם הִגִּיעַ אָדָם גָּדוֹל לְעִירוֹ, הָרַב לֹא שָׂם לֵב לַנִּימוּס הַמְּקֻבָּל שֶׁהָאוֹרֵחַ צָרִיךְ לָבוֹא רִאשׁוֹן לְבַקֵּר אֶת רַב הָעִיר, וּמֵאַחַר וְהָיָה צָרִיךְ אֶת עֶזְרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ קָם וְהָלַךְ אֵלָיו. אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא רַק שֶׁלֹּא בָּא לְבַקֵּר רִאשׁוֹן, אֶלָּא אַף לֹא הֵשִׁיב לָרַב בִּקּוּר, וְנִכְבְּדֵי הָעֵדָה רָאוּ בְּזֶה פְּחִיתוּת כָּבוֹד לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁשָּׁמַע זֹאת הָרַב אָמַר: "בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא נִתְפַּס בְּמֹחִי לְהָבִין, אֵיזֶה עִנְיָן יֵשׁ בְּמִי יֵלֵךְ לְבַקֵּר רִאשׁוֹן, אוֹ אִם הוּא יָשִׁיב לִי בִּקּוּר? בְּעֵינַי זֶה כְּמוֹ מִשְׂחַק יְלָדִים. הָיִיתִי צָרִיךְ אוֹתוֹ - לָכֵן הָלַכְתִּי אֵלָיו.." יְהוּדִים יְקָרִים, בְּלִי מִשְׂחֲקֵי גַּאֲוָה! כִּי: בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה - רַק בְּפִיו שֶׁל הָאֱוִיל שׁוֹמְעִים דִּבּוּרֵי גַּאֲוָה, וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם - שִׂפְתוֹתֵיהֶם שְׁמוּרוֹת וּסְגוּרוֹת.