איך עושים תשובה, עם כל השלבים הנחוצים?

א. "תְּשׁוּבָה" מַשְׁמָעוּתָהּ לָשׁוּב לְמַצָּב קוֹדֵם שֶׁהָיָה. עַל אֵיזֶה מַצָּב מְדֻבָּר? כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם הוּא נָקִי מֵעֲבֵרוֹת, בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים הוּא נִכְשָׁל בְּכָל מִינֵי מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם טוֹבִים וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּלוֹמַר לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא וְעַל יְדֵי זֶה לָשׁוּב לְמַצָּבוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ הָיָה נָקִי מֵחֲטָאִים. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בְמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא (דַּף קז): "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתְךָ - שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם כְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם, מָה בִיאָתְךָ לָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא - אַף יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא".

ב. כֵּיצַד שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה? רֵאשִׁית צָרִיךְ לְהִתְחָרֵט עַל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁעָשָׂה. כְּלוֹמַר, לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַמַּעֲשֶׂה, לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי, וּלְהִתְחָרֵט שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ. לְעִתִּים, הָאָדָם לֹא מֵבִין מַדּוּעַ מַעֲשֶׂה זֶה הוּא שְׁלִילִי, מֵאַחַר וְלֹא הִסְבִּירוּ לוֹ בְאֹפֶן שֶׁיָּבִין בְּשִׂכְלוֹ אֶת הַטָּעוּת שֶׁעָשָׂה. בְּמִקְרֶה כָזֶה, גַם אִם יְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְיֹאמַר אֶת כָּל נֻסַּח הַוִּדּוּי, הֲרֵי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הִיא מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְסָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁהוּא גַּם יַחְזֹר לַחֲטֹא בְאוֹתוֹ דָבָר. וְלָכֵן, יֵשׁ לִלְמוֹד וּלְהָבִין אֶת חֻמְרַת הַחֵטְא, מָה פָגַם בְּעַצְמוֹ, בְּנִשְׁמָתוֹ, וּבְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יְדֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה, וְכָךְ יוּכַל לְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

ג. לְאַחַר הַחֲרָטָה יֵשׁ לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי ה'. וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַוִּדּוּי - הוּא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. גַּם בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהָיוּ מְבִיאִים קָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר עַל הַחַטָּאִים הָיָה צֹרֶךְ לְהִתְוַדּוֹת. וּבְלִי וִדּוּי, גַּם אִם יַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁבָּעוֹלָם כְּדֵי לְפַיֵּס אֶת ה' - לֹא יוֹעִיל.

ד. מַהוּ הַוִּדּוּי? שֶׁיֹּאמַר לַה': "אָנָּא ה', חָטָאתִי, עָוִיתִי, וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וְעָשִׂיתִי כָךְ וְכָךְ, (וִיפָרֵט אֶת מַעֲשָׂיו הֲלֹא טוֹבִים שֶׁעָשָׂה כְגוֹן: שִׁקַּרְתִּי לַחֲבֵרִי, גָּזַלְתִּי חֲפָצִים שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לִי, חִלַּלְתִּי אֶת הַשַּׁבָּת, דִּבַּרְתִּי לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ'...) וַאֲנִי מִתְחָרֵט עַל מַעֲשִׂים אֵלּוּ וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמִי שֶׁלֹּא לָשׁוּב וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלּוּ לְעוֹלָם".

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', ו'): "בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל" (ב')

בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם הִסְבַּרְנוּ שֶׁאָדָם שֶׁהוּא לֵץ, כָּל עוֹד לֹא יַפְסִיק מִלֵּיצָנוּתוֹ - אֵין לוֹ שׁוּם תִּקְוָה לְהִשְׁתַּפֵּר. כִּי כָּל מָה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ, כָּל דֵּעָה, כָּל סְבָרָה - הוּא מִיָּד מוֹצֵא אֵיזֶה דֹּפִי וְאֵיזֶה פְּגַם וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה אַיִן וָאֶפֶס. וְלָכֵן, הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לִגְרֹם לַלֵּץ לְהָבִין - הִיא יִסּוּרִים. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בַּסִּפּוּר שֶׁהֵבֵאנוּ, שֶׁרַק כַּאֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְקַע בָּאֲבָנִים שֶׁהוֹצִיא לָרְחוֹב - רַק אָז נָפַל לוֹ הָאֲסִימוֹן (אוֹ יוֹתֵר מְעֻדְכָּן עָבַר לוֹ הַטֵּלֵכָּרְט..) וְהוּא הֵבִין שֶׁטָּעָה. וְלָכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּפֶרֶק יט' פָּסוּק כט': "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים" תַּרְגּוּם: לַלֵּצִים מוּכָנִים הַיִּסּוּרִים.

לֹא פַּעַם יֵשׁ וִכּוּחַ בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּמַהֵר מְאֹד זֶה עוֹבֵר לְמִשְׂחַק ''פִּינְג - פּוֹנְג'', הוּא אוֹמֵר מִילָה וְהִיא עוֹנָה לוֹ, וְהוּא עוֹנֶה לָהּ וְהִיא מַחֲזִירָה לוֹ.. וְכָל אֶחָד מְנַסֶּה לוֹמַר אֶת 'מִשְׁפַּט הַמַּחַץ' שֶׁיִּקְטֹל אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי וְיִגְרֹם לוֹ לְהוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ וּלְהִתְקַפֵּל. אֲבָל.. זֶה לֹא קוֹרֶה! לָמָּה? כִּי מֵאַחַר וְהַמַּטָּרָה הִיא "לָרֶדֶת" עַל הַשֵּׁנִי וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכָל מִינֵי דִּבְרֵי לֵיצָנוּת אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי - הַתּוֹצָאָה תִּהְיֶה תָּמִיד: יִסּוּרִים! הוּא יִסְבֹּל מִמֶּנָּה וְהִיא מִמֶּנּוּ וְאַף אֶחָד, אֲבָל מַמָּשׁ אַף אֶחָד - לֹא יַרְוִיחַ מִזֶּה.

הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר (תְּהִלִּים פֶּרֶק א'): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב" - זֶה קֹרַח, שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מָה עָשָׂה? כִּנֵּס עֲלֵיהֶם כָּל הַקָּהָל וְהִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי לֵיצָנוּת". וְכֻלָּנוּ יוֹדְעִים מָה הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל קֹרַח - הוּא נִבְלַע בָּאֲדָמָה, לָמָּה? כִּי פָּשׁוּט אֵין פִּתְרוֹן אַחֵר. וּמָה הַהֵפֶךְ מִלֵּצָנוּת? הַתּוֹרָה! וְכָךְ אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א''): "אִם נִכְנַס דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה לַלֵּב - יֵצֵא כְּנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל לֵיצָנוּת, וְאִם נִכְנַס לַלֵּב דָּבָר שֶׁל לֵיצָנוּת - יֵצֵא כְּנֶגְדּוֹ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה" כִּי הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת חֲשִׁיבוּת וְעֵרֶךְ לְכָל אָדָם וּלְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִלְמוֹד תּוֹרָה.