המצאות טכנולוגיות גדולות נלמדו מבעלי החיים: 5 נקודות למחשבה

ממה נוצר החלב?

האם תאמינו, אם אספר לכם, שיש מכונה מיוחדת שיכולה לחולל מהפכה בתעשיית המזון? זוהי מכונה, שבה אתה מכניס קש או עשב ופירות רקובים, והיא מייצרת לך מהם חָלָב! יתירה מכך, אותה מכונה אינה צריכה חשמל כדי לפעול.

תחשבו כמה פירות רקובים נזרקים, וכמה עשב וקוצים יש במרחב הפתוח, ותסיקו בעצמכם לגבי כמות החלב שניתן לייצר מהם, ואולי גם לגבי ההכנסה הצפויה מכך! האם תרצו לקנות את המכונה ממני?

אם אתם סקרנים לדעת מהי אותה מכונה, הנכם מוזמנים לבוא איתי יחד אל... הרפת, ולראות במו עיניכם את המכונה המשוכללת, הלא היא הפרה, שמייצרת לנו חלב מעשב, מקש או מפירות רקובים, ללא צורך בחשמל!

האדם יכול לראות את הפלא העצום הזה כל ימי חייו, בלי להתפעל. טבע הבריאה מתעתע בנו ואנו ממשיכים לקבל הכול כמובן מאליו. הבריאה כולה צועקת: יש בורא לעולם המדהים, שבו אנו חיים!

עלינו לפקוח את העיניים, להתבונן ולהודות לבורא עולם על כל הטוב והשפע שנתן לנו.

מכל מלמדיי השכלתי – מבעלי החיים!

רבות מההמצאות הטכנולוגיות החדשות והמשוכללות ניתן לזקוף לזכותם של המדענים, שהשקיעו עמל רב והגיעו לפיתוחים מדהימים. אך לפחות חלק מן הזכויות על ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות ביותר לתועלת האנושות שמור דווקא ל... בעלי החיים! 

אותם מדענים החלו להתבונן סביבם, וגילו שבעלי-החיים חיים באופן טבעי על פי חוקים ומנגנונים הטבועים בהם. על בסיס התבוננות בהתנהלותם של בעלי החיים פותחו המצאות משוכללות עבור בני אדם. הנה מספר דוגמאות:

תעופה - האחים רייט, שהטיסו את המטוס הראשון ב- 1903, ערכו תצפיות בציפורים, והם למדו מתעופת הציפור מה הם האמצעים הדרושים להטסת מטוס ולהתפתחות הטכנולוגיה הנוגעת בתעופה. 

אתם קולטים? כל התעופה האווירית החלה את צעדיה בזכות הציפור!

רדאר וסונאר - מדענים חקרו מהו הדבר שמאפשר לעטלף, שהוא פעיל בלילה, להתמצא במרחב בחושך - במיוחד עטלפי החרקים, שראייתם מנוונת. הם גילו כי במוחו של העטלף מתרחשת פעולה, השולחת גלי-קול לסביבה, ומתרגמת את ההדים החוזרים לנתונים על הימצאות גופים בשטח. העטלף מצליח לחשב, בעזרת ההדים שמגיעים לראשו, את מקומו של החרק ואת מהירות התקדמותו. יכולת זו מאפשרת לו גם להימנע ממכשולים בדרך מעופו. החוקרים תרגמו יכולת זו למכשירים, שתפקידם לגלות הימצאות גופים בסביבה ואת מהירות התקדמותם. מהם המכשירים? "רדאר" שמופעל באוויר, ו"סונאר" שבו משתמשים במים.

המכשיר שולח קולות על-קוליים ומחזיר הדים, שבאמצעותם ניתן לדעת, לדוגמה, אם מטוס אויב מתקרב, או אם צוללת של מדינה זרה משייטת בתחום המים הקרוב.

במילים אחרות, מערך ההגנה של מדינת ישראל מושתת על מנגנון המוטבע בעטלף!

קיימים פיתוחים מרשימים נוספים שמתבססים על תכונות שנטע הבורא ביצורים החיים באוויר, בים וביבשה. החוקרים מודים שהמקור - האופן שבו מבצעות החיות את פעולותיהן - עולה לאין שיעור על החיקוי, המכשיר שעל פיתוחו עמלו רבות.

אין ספק, שככל שמרבים להתעמק בחכמה הנפלאה, שמוטבעת בבריאה, וביכולות המדהימות שנִטעו בבעלי החיים ביצירתם, מאדירה עוד יותר את גדולתו של מי שטָבַע את החוקים האלו בבעלי החיים...

"עוד יישמע בערי יהודה"...

כולם מכירים את הברכה השביעית בחתונה: "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים...". למה אנו מבקשים זאת בלשון עתיד? הרי קול ששון וקול שמחה נשמעים כעת, בהווה.

כדי להשיב על כך, יש להקדים ולהזכיר כי פסוקים אלו (ירמיה ,לג', י'-יא') נכתבו לאחר החורבן, בזמן שירושלים הייתה שוממה. בורא העולם מבטיח לעם ישראל: למרות שכעת ערי יהודה וחוצות ירושלים שרויות בחורבן ושממה, אתם תראו שעוד יהיו חתונות בירושלים, עוד יהיו חגיגות ושמחה גדולה! לכן, במשך כל שנות הגלות התפלל עם ישראל לבורא העולם שיקיים את הבטחתו: שיישמע קול ששון וקול שמחה בירושלים.

עד לפני כמאה שנה, לא היה פה כלום, שממה... כמעט שלא היו בארץ יהודים, וכל שכן שלא התקיימו חתונות בירושלים! האפשרות להתגשמות נבואה זו, אפילו אז, הייתה נחשבת הזויה. אבל היום, כשאנחנו רוקדים ושמחים בחתונה בירושלים, אנחנו עדים לנבואה שהתגשמה!

יתירה מכך, כשרואים בירושלים זקנים וזקנות יושבים על ספסלים, וילדים וילדות משחקים ברחובות, הם בעצמם אינם יודעים שהם מגשימים ברגע זה נבואה נוספת, שנאמר:" כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח, ד-ה).

כמה פשוט וטבעי היום, כמה היה הזוי בימים ההם...

רק יוצר ההיסטוריה יכול להתחייב לנבואה שכזו. הבטיח וקיים!

מה אורך כלי דם?

כלי דם הוא שם כולל לצינורות שבהם זורם נוזל הדם בין הרקמות ואיברי הגוף השונים. בין כלי הדם ניתן למנות את העורקים, אשר מוליכים דם מן הלב אל שאר איברי הגוף, את הוורידים, אשר מוליכים דם מחלקי הגוף השונים אל הלב, ואת הנימים, המאפשרים חילוף חומרים בין הדם לרקמות הגוף.

שימו לב לנתון המדהים הבא: אם ניקח את כלי הדם בגופנו ונחבר אותם קצה לקצה, אורכם יהיה... כ-100,000 ק"מ!!

כדי לסבר את האוזן, המרחק בין אילת למטולה הוא כ-500 ק"מ כך שאורך כלי הדם של אדם אחד בלבד יהיה כמרחק הנסיעה של אילת–מטולה - אתם יודעים כמה פעמים? - 200 פעם הלוך וחזור!!

דוגמא נוספת: המרחק בין כדור הארץ לירח הוא כ-384,000 ק"מ. אם נחבר את כלי הדם בגופם של ארבעה אנשים בלבד, נקבל חוט ארוך, שקצהו האחד בכדור הארץ וקצהו השני מגיע לירח! זה פשוט לא נתפס...

אתם קולטים? כלי הדם מתפרשים על פני גופנו הקטן במערכת מסועפת של צינורות, שאורכם הוא כמאה אלף ק"מ, אשר בהם זורמת אספקה קבועה, המגיעה לכל פינה בגוף באמצעות הדם. זאת ועוד: מערכת מסועפת זו ערוכה ומתפקדת בצורה מופתית בגופנו, ללא תקלות, כאשר כל אחד מכלי הדם "יודע" מה מקומו ומה תפקידו!

האם קיים אינסטלטור שמסוגל לקחת צינורות באורך של 100,000 ק"מ ולרַשֵּת אותם בשטח של עד 2 מ"ר (כגופנו), כך שיעבדו בצורה הרמונית כפי שהם פועלים בגופנו? ברור שלא! אז מי הוא "האינסטלטור" שהצליח לעשות זאת בגופנו?...

האם ייתכן שתהליך מופלא זה, שמעיד על יד מכוונת ודואגת, נוצר מעצמו ללא יוצר ומתכנן?... על ידי התבוננות בגוף האדם ניתן להבין, שמדובר ביוצר על-אנושי, בעל גאונות אינסופית וכוחות אדירים!

אנטי דת

יש לי מכר בעבודה שבכל נושא שיחה חברתי שמתפתח, יש לו תלונות - על מי? על הדת, על החרדים ועל אלוקים. הוא מייחס מחדלים ממשלתיים - לחרדים, עוולות חברתיות – לחרדים, ואפליה וחוסר שוויוניות -  לדת היהודית.

בשבוע שעבר, מרוב סקרנות, לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו: "האם קראת פעם אחת בתורה מתחילתה ועד סופה, וניסית להבין מה קראת?" מסתבר שהוא לא קרא את התורה אפילו פעם אחת מתחילתה ועד סופה, הוא לא שמע מימיו שיעור תורה, וגם לא היה בבית הכנסת אפילו פעם אחת בחייו.

אמרתי לו: "לוּ היית משתתף בכנס רפואי של מנחי המוח הבכירים בעולם, האם היית מעלה על דעתך לבקר את  המידע הרפואי שהם מציגים, ולהעז לומר שהכול שטויות, כשבעצם אינך רופא, ואין לך אפילו 12 שנות לימוד? ברור שלא!  אז איך אתה מרשה לעצמך להשתלח בצורה כה בוטה בתורה? הרי אין לך מושג קלוש בתורה ובמצוותיה..."

בכנות, אני די מרחם עליו, שהשנאה מעבירה אותו על דעתו, וגאוותו, שמא חלילה יגידו לו מה לעשות, אינה נותנת לו מנוח, גם אם "חלילה" מדובר בבורא עולם... אבל מדוע הצביעות הזו?

אלא שאנשים אלו מפחדים! הם יודעים שברגע שהם יודו שיש בורא לעולם ושהתורה היא אמת, זה יחייב אותם לשנות את הרגלי החיים שלהם... והרי מי מאתנו רוצה לשנות את חייו, שיגידו לו מה לאכול, עם מי להתחתן ומתי לעבוד? כנראה עדיף להם לחיות בהכחשה...