חשיבותה של העיר חברון - רק בשל קברי האבות המצויים בה

"וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים" (במדבר, י"ג כ"ב)

כאשר נחמיה מבקש מהמלך דריוש לבנות את ירושלים, הוא אומר לו (נחמיה, פרק ב' פסוק ה'): "אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי ואבננה".

לא ביקש נחמיה לבנות את מקום המקדש, חמדת-עם-ישראל מימי קדם; גם לא ביקש את ירושלים, עיר הנצח של העם היהודי, כי אם את 'עיר קברות אבתי'. מפסוק זה אנו למדים שיש לייחס חשיבות רבה מאוד לקברי האבות.

עוד נאמר שם (פרק ב', פסוק ב') שהמלך שאל את נחמיה, מדוע פניו רעים, והשיב: "מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש". אין נחמיה מייחס חשיבות לירושלים כמקום המקדש וכבירתו של עם ישראל, כי אם כעיר קברות אבותינו.

וטעם הדבר הוא, שהנשק שלנו בצאתנו ממצרים היה עצמות יוסף, עד כדי כך ששני ארונות היו מהלכים לפני העם, האחד - ארון ברית ה', והשני - בו הונחו עצמותיו של יוסף... וכאשר אומות העולם לא הבינו את החשיבות בארונו של יוסף, היו ישראל משיבים להם 'קיים זה מה שכתוב בזה'.

ובכל עת צרה כאשר אנו פונים אל השם יתברך ומתחננים אליו שיושיענו, אנחנו עושים זאת במקומות קבורת אבותינו, וכמבואר בפוסקים. עם ישראל לא יצא למלחמה בטרם פקד את קברות אבותיו, כמבואר בתורה שכלב בן יפונה, עליו הוטלה השליחות להצטרף למרגלים, הלך לחברון כדי להתפלל שם על קברי אבותיו. ומצינו גם אצל יעקב אבינו שהניח אבן מצבה על קבורת רחל.

בתי העלמין הללו הם כלי הנשק שלנו, שם טמונים צדיקי עליון המוכנים להתפלל עלינו, ובכל עת שמחה כמו בשעת יגון ואנחה אנו פונים למקום קבורתם כדי לשמח את נשמותיהם או לבקש שיפילו תחינה עלינו ועל בנינו.

צריך לדעת שחברון עיר האבות חשובה לנו בעיקר בגלל ישני חברון הטמונים בה, ובמיוחד כאשר עם ישראל נתון תחת הרושם שאנחנו חיים כאן בניסי ניסים, וכך אמרו לנו כמה וכמה פעמים קציני צבא ומשטרה, ולכן אנו זקוקים במיוחד בעת הזו לזכות אבות.