למה הנחת הציצית על העיניים היא סגולה לראייה טובה?

"וראיתם אתו וזכרתם" (במדבר, ט"ו ל"ט)

שאל אותי רופא עיניים בכיר על טעם הסגולה המובאת במשנה ברורה שמי שמניח את הציצית על עיניו בעת אמירת פרשת ציצית בק"ש מובטח לו שעיניו לא תכהינה.

והשבתי לו על פי החיד"א הכותב בטעם מכת חושך שבאה על מצרים, בגלל ששכחו את הטובות שעם ישראל עשו להם, בעת שיעקב אבינו היה שם, ולכן מידה כנגד מידה חשכו עיניהם. החיד"א מוסיף ואומר שהדברים רמוזים במילה 'חשך' שהתחלפה במילה 'שכח', ואפשר לכלול בעניין זה גם את המילה 'כחש', מי שמתכחש לטובות שעשו איתו.

ואולי זו הסיבה לסגולה הנפלאה המובאת במשנה ברורה. שהרי כאשר יהודי מניח את הציציות על שתי עיניו נעשה כמי שאומר להקב"ה שהוא, היהודי, לא מתנהג כמו המצרים אלא זוכר את יציאת מצרים ואת הטובות שעשה עימנו הקב"ה, ואם כן מגיע לו שלא תכהינה עיניו כמו במצרים אלא יראה אור גדול בזכות ה'למען תזכרו'.

ובעניין החלפת האותיות מצינו עוד מספר דוגמאות. המקובל רבי שמשון מאוסטרופול, שחמי הגרי"ש אלישיב הוא מצאצאיו, הסביר שמדוע קוראים לרב בשם 'רבי', כדי ששם זה ירחיק ממנו את הקליפה הקרויה 'ריב', ובאותיות הפוכות 'רבי'. כלומר: העושה לו רבי, מונע עצמו מריב בינו לאשתו ובינו לחבריו.

רבי חיים ויטל, תלמידו של האר"י, סיפר על יהודי שהתלונן על כאבים בכתפיו והרופאים לא מצאו כל סיבה לכך. הביאו רבי חיים ויטל בפני האר"י ז"ל, והנה לאחר שהביט בו אמר שיהודי זה אינו מקיים את מצוות 'תיכף', ואינו סומך את ברכת המזון שלו לנטילת מים אחרונים, ולכן הוא סובל מ'כתף' שהיא היפוכה של המילה 'תכף'.

למסור למשטרה

רופא העיניים ההוא שאל אותי בנוסף לכך שאלה קשה בהלכה וסיפר על חולה שהציג את עצמו כמי שאינו רואה כלל, וביקש ממנו אישור לביטוח לאומי שעיניו לוקות בעוורון.

"ערכתי לו בדיקה כדת וכדין, סיפר הרופא, אך חששתי שהוא משקר וכי מצב ראייתו תקין לחלוטין. רציתי להיות בטוח באבחנתי זו, והצבתי לו מארב. הזמנתיו לביקור נוסף ואז התחפשתי לדמות אחרת כדי שהמטופל לא יזהה אותי, עמדתי בחוץ והמתנתי שיגיע. והנה אני מבחין לתדהמתי שהוא יורד מן האוטובוס בכוחות עצמו וללא כל בעייה, ורק לפני שניכנס למרפאה ביקש מאדם אחד שיוביל אותו"…

שאלת הרופא היתה האם מותר למסור את הרמאי הזה למשטרה, שכן ברגע שהדיווח הרפואי יגיע לביטוח הלאומי ויתברר שהוא שיקר במצח נחושה במטרה לגנוב את כספי הביטוח, גם הם ימסרוהו למשטרה.

השבתי לו, שכדי לעשות זאת יש לוודא את החשדות, ולכן יעצתי לו שיזמין שוב את 'העוור' לביקור, ועתה יתחפשו שני אנשים ויעקבו אחר מעשיו של האיש, ורק אז - אם יתברר לשניהם שהוא אכן משקר - מותר למסרו למשטרה.