כך שיחדה תעשיית הסוכר מדענים כדי להסתיר מהציבור את האמת על נזקי הסוכר

כולנו יודעים שסוכר, במיוחד בכמויות משמעותיות, איננו בריא. אבל אם הייתם מבקשים מאנשים בשנות השישים להגדיר קבוצות מזון החשודות בעיניהם כבלתי בריאות – רובם המכריע לא היה מזכיר סוכר. הם כן היו מציינים שומנים רוויים.

חשיפה מרעישה של מסמכים פנימיים מתוך תעשיית הסוכר מגלה כי לא מדובר במקרה, או בחוסר ידע מדעי באותה תקופה. תעשיית הסוכר, מסתבר, שילמה שוחד למדענים בשנות השישים כדי שלא יכתבו על הקשר בין סוכר למחלות לב ויקדמו במקום זה את השומן הרווי כעבריין ראשי.

המאמר שחשף את השערוריה הזו התפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי JAMA והתבסס על אלפי דפי התכתבות ומסמכים אחרים שמצאה חוקרת בשם כריסטין א. קירנס בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אילינוי, וספריות אחרות. המסמכים הללו מוכיחים כי בשנת 1964, ג'ון היקסון, מנהל בכיר בתעשיית הסוכר, דן עם אחרים בתעשייה בתכנית לשנות את דעת הקהל דרך מחקרים והפצת מידע שישרתו את האינטרסים של התעשייה. באותה תקופה, מחקרים החלו להצביע על קשר בין תזונה עשירה בסוכר ומחלות לב. מדענים אחרים באותו זמן בדקו תיאוריה אחרת, לפיה דווקא שומן רווי וכולסטרול הם גורמי הסיכון הראשיים לכולסטרול. תעשיית הסוכר החליטה להטות את הכף לטובת התיאוריה השנייה על ידי מימון נדיב לחוקרים שיסכימו לכתוב סקירות מדעיות שיפריכו את ההאשמות נגד הסוכר ויתלו את ההאשמה בשומן הרווי. כך לדוגמה, העביר היקסון לידי החוקרים מהרווארד סכום שווה ערך ל-49,000 דולרים של ימינו. בתמורה כתב לו ד"ר הגסטד, חוקר בכיר, בלי בושה: "אנחנו מודעים היטב לאינטרס המיוחד שלכם ונכסה אותו כמיטב יכולתנו". לאורך כתיבת הסקירה המדעית, החוקרים שלחו את הטיוטות שלהם להיקסון, כדי לוודא שמיטיביהם בתעשיית הסוכר מרוצים מהעבודה. "אכן, על זה חשבנו ואנו אכן מצפים להופעת המאמר בדפוס", ענה להם היקסון. כשהסקירה המדעית הזו פורסמה, הוויכוח לגבי השפעת סוכר על מחלות לב גווע. רשויות בריאות רבות אימצו חד משמעית את ההמלצות להיזהר דווקא משומן.

המסמכים שנחשפו מובילים למסקנה בלתי נמנעת: חמישה עשורים של המלצות תזונתיות  רשמיות עוצבו על ידי בעלי אינטרסים. והיקסון ועמיתיו לא היו היחידים ששיחקו את המשחק הזה. כך למשל פרסם בשנה שעברה הניו יורק טיימס כי חברת קוקה קולה, יצרנית המשקאות הממותקים הגדולה בעולם, תרמה מיליוני דולרים לחוקרים שהתבקשו שלא להתמקד בקשר בין משקאות קלים והשמנת יתר. ביוני האחרון דיווחה סוכנות הידיעות AP כי ייצרני ממתקים מימנו מחקרים שטענו כי ילדים האוכלים ממתקים שוקלים פחות מילדים שאינם אוכלים ממתקים.

המדענים מאוניברסיטת הרווארד ששיתפו פעולה עם תעשיית הסוכר כבר אינם בחיים. אבל אחד מהם, ד"ר מרק הגסטד המצוטט לעיל, התקדם בקריירה שלו עד שמונה לראש מחלקת התזונה של משרד החקלאות בארצות הברית. ב-1977 הוא סייע לכתוב את ההנחיות הפדראליות לתזונה בריאה. חוקר ידוע אחר שקיבל שוחד מיצרני הסוכר הוא ד"ר פרדריק ג'. סטר, יו"ר הפקולטה לתזונה של אוניברסיטת הרווארד.

בהצהרה שפרסמה בתגובה למאמר בכתב העת JAMA אמרה התאחדות הסוכר האמריקאית שהמחקרים הללו פורסמו בתקופה שבה כתבי עת רפואיים לא דרשו בדרך כלל מחוקרים להסגיר את מקורות המימון שלהם. "תעשיית הסוכר הייתה צריכה לנהוג בשקיפות רבה יותר בפעילויות המחקר שלה, אבל מחקרים אלה אכן מילאו תפקיד חשוב בוויכוח מדעי". ההתאחדות שבה על הטענה כי: "עשורים של מחקר הגיעו למסקנה שסוכר אינו משחק תפקיד בהתפתחות מחלות לב".

מדוע התגליות האלה כל כך חשובות, שנים אחרי שהחוקרים נטולי האתיקה ואנשי העסקים החמדנים הלכו כבר לעולמם? הן חשובות משום שהוויכוח לגבי הנזקים הנגרמים על ידי סוכר ושומן רווי טרם הסתיים. במשך עשורים רבים, אנשי מערכת הבריאות עודדו אמריקאים להפחית את צריכת השומן שלהם, מה שגרם לאנשים רבים לצרוך מזונות שאמנם תכולת השומן שלהם מעטה, אך תכולת הסוכר שלהם גבוהה. לדעת מומחים רבים, זה מה שתדלק את משבר ההשמנה הנוכחי.

תעשיית הסוכר בהחלט השקיעה את כספה בחכמה כששילמה למדענים כדי להטות תוצאות מחקרים. ד"ר הגסטד, כאמור, היה בין האנשים שניסחו את ההמלצות התזונתיות הרשמיות בארצות הברית. מחקרים כמו שלו ושל חבריו משכו תשומת לב לשומן הרווי כגורם משמעותי בהתהוות מחלות לב, והתעלמו לחלוטין מהסוכר. הם הגדירו אותו כ'קלוריות ריקות', אבל לא הצביעו על אף נזק בריאותי מהותי שהוא יכול לגרום. כמובן, הנזקים הבריאותיים מתחילים להצטבר ברגע שהתוצאה של הימנעות משומן היא צריכה רבה של סוכר: להשמנת יתר יש כבר השפעות מוכחות על בריאות הלב, כמו גם על לחץ דם, משק הסוכר בגוף, והסיכון ללקות במגוון רחב של מחלות.

רק בשנים האחרונות התחילו להישמע קולות מדעיים ברורים האומרים שסוגיית השומן אינה כה פשוטה, ושבכל מקרה אי אפשר להתעלם מהקשר בין צריכת סוכר רבה ומחלות לב וכלי דם. באיחור של ארבעה עשורים, סוף סוף מותר לציבור לדעת את האמת שתעשיית הסוכר ניסתה להסתיר באמצעים בלתי הגונים. ובאשר לאותם חוקרים שהיו מוכנים לשתף פעולה עם המרמה? החוקרים של היום מסכימים, כמובן, שהתנהגותם היתה מחפירה. הסטנדרטים של אז היו שונים, הם אומרים. חוקי ניגוד העניינים במחקר אקדמי שונו באופן משמעותי מאותה תקופה. היום זה לא יכול לקרות.

אפשר לקוות שהם צודקים, אבל ללא ספק כדאי לשמור על חשדנות בריאה. בשורה התחתונה, לפני שממהרים להאמין למחקרים, חיוני תמיד לבדוק את מקורות המימון שלהם.