5 דקות תורה ביום
ממה צריך להיזהר בעשרת ימי תשובה?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי ד' תִּשְׁרֵי (6 בְּאוֹקְטוֹבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ט"ו אלול התשע"ו
א. כָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן תר"ג סְעִיף א): "אַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה מִפַּת שֶׁנֶּאֶפְתָה עַל יְדֵי אוֹפֶה גוֹי - בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה צָרִיךְ לִיזָּהֵר". מְדֻבָּר עַל מְצִיאוּת שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בִזְמַנָּם, שֶׁהָיָה מָקוֹם לְהַתִּיר פַּת שֶׁנֶּאֶפְתָה עַל יְדֵי אוֹפֶה גוֹי בְּמַצָּבִים מְסֻיָּמִים, וְאַף עַל פִּי כֵן, בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה יֵשׁ לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל. מִכָּאן רוֹאִים הַנְחָיָה שֶׁגַּם בְּמִקְרִים שֶׁלְּפִי הַהֲלָכָה יֵשׁ עַל מָה לִסְמֹךְ, - בְּיָמִים אֵלּוּ יֵשׁ לְהַחְמִיר. וְלִכְאוֹרָה, הַאִם זוֹ לֹא צְבִיעוּת, שֶׁכָּל הַשָּׁנָה הָאָדָם מֵקֵל בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים וּבְיָמִים אֵלּוּ הוּא מַחְמִיר? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלֹּא! כֵּיוָן שֶׁיָּמִים אֵלּוּ הֵם יְמֵי מִשְׁפָּט, וְיֵשׁ לָאָדָם לְהַרְאוֹת לַשּׁוֹפֵט שֶׁאֲפִילוּ מַעֲשִׂים שֶׁיָּכוֹל לְהָקֵל בָּהֶם, הוּא מַחְמִיר בָּהֶם וּמְהַדֵּר, וְעַל יְדֵי כָךְ הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַשּׁוֹפֵט.
ב. כֵּיוָן שֶׁיָּמִים אֵלּוּ הֵם יְמֵי מִשְׁפָּט, יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ זֹאת בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבִמְקוֹם לוֹמַר: "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" צָרִיךְ לוֹמַר: "הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט", וְהַמַּשְׁמָעוּת הִיא שׁוֹנָה: "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", - הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים צְדָקָה וּמִשְׁפָּט בָּעוֹלָם, וְאִלּוּ "הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט" - הַכַּוָּנָה שֶׁה' הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת הָעוֹלָם.
ג. מִי שֶׁטָּעָה וְאָמַר כְּמוֹ כָּל הַשָּׁנָה: "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" - אִם נִזְכָּר מִיָּד בְּ"תוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר" (כְּלוֹמַר, לִפְנֵי שֶׁעָבְרָה 3/4 שְׁנִיָּה) - יְתַקֵּן מִיָּד. וְאִם נִזְכָּר לְאַחַר "תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר" אוֹ שֶׁכְּבָר אָמַר אֶת הַמִּילָה הַבָּאָה - אֵינוֹ חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַתְּפִלָּה כְּמוֹ בְּ"הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ", אוּלָם חוֹזֵר לִתְחִלַּת בִּרְכַּת "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ". וְאִם לֹא הִבְחִין בְּטָעוּתוֹ וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל וְסִיֵּם אֶת הַתְּפִלָּה לְגַמְרֵי (כְּלוֹמַר, שֶׁאָמַר כְּבָר אֶת הַפָּסוּק "יִהְיוּ לְרָצוֹן" הַשֵּׁנִי), - יַחְזֹר לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל הַתְּפִלָּה שׁוּב. אוּלָם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת בְּדָבָר זֶה, כְּדַאי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּנַאי וְיֹאמַר: "אִם אֲנִי חַיָּב לַחְזֹר לְהִתְפַּלֵּל - תִּהְיֶה זוֹ תְּפִילַת חוֹבָה, וְאִם אֵינֶנִּי חַיָּב לַחֲזֹר - תִּהְיֶה זוֹ תְּפִילַת נְדָבָה".
ד. בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מוֹסִיפִים גַּם אֶת הַקְּטָעִים: "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים", "מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן", "וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים", "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם", - אוּלָם, מִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא אָמַר אוֹתָם: אִם נִזְכַּר לִפְנֵי שֶׁאָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" - יַחְזֹר וְיֹאמְרֵם, אַךְ אִם כְּבָר אָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" - לֹא יַחְזֹר.
* * *
מוּסָר
מָתַי חָשַׁבְתָּ פַּעַם אַחֲרוֹנָה עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לְךָ מְכוֹנַת כְּבִיסָה? אִם תִּזָּכֵר תִּרְאֶה שֶׁזֶּה קָרָה כְשֶׁהִיא הִתְקַלְקְלָה... מָתַי שָׂמְתָּ לֵב בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לַבֶּטֶן שֶׁלְּךָ? אִם תִּזָּכֵר תִּרְאֶה שֶׁזֶּה קָרָה כְּשֶׁהִיא כָּאֲבָה.. גַם בֵּין בְּנֵי זוּג, לְצַעֲרֵנוּ בְהַרְבֵּה מִקְרִים הַבַּעַל נִזְכָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רַק כַּאֲשֶׁר הִיא רָבָה אִתּוֹ. כֵּן, זוּ הָאֱמֶת, הָאָדָם לֹא שָׂם לֵב לְמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶלָּא רַק כְּשֶׁזֶּה חָסֵר לוֹ. גַּם כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדָּבָר כָּךְ. כְּשֶׁהַחַיִּים זוֹרְמִים וְהַכֹּל בְּסֵדֶר פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אָז שׁוֹכְחִים אֶת ה' וְחוֹשְׁבִים שֶׁעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, יֵשׁ חֻקֵּי טֶבַע וְהַכֹּל בְּסֵדֶר. מָתַי נִזְכָּרִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם? כְּשֶׁמַּתְחִילוֹת הַצָּרוֹת! לָכֵן, בְּכָל יוֹם מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה אָנוּ אוֹמְרִים בַּבֹּקֶר אֶת הַמִּזְמוֹר "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'". כְּדֵי לוֹמַר לַה' שֶׁכְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַמַּעֲמַקִּים אָנוּ מַרְגִּישִׁים בְּחֶסְרוֹנוֹ, וְאָנוּ קוֹרְאִים אֵלָיו.
סִפֵּר הָרַב ד"ר מֹשֶׁה וָלָךְ [שֶׁהֵקִים אֶת בֵּית הַחוֹלִים הַדָּתִי "שַׁעֲרֵי צֶדֶק"], שֶׁהָיָה רָגִיל שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה בָאָה לָלֶדֶת שָׁם, הָיָה נוֹתֵן לָהּ סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁתִּתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּתְחַזְּקוּ הַצִּירִים וְתִכָּנֵס לְחֶדֶר לֵידָה. וְהִנֵּה, יוֹם אֶחָד הִגִּיעָה אִשָּׁה חִילוֹנִיָה קִיבּוּצְנִיקִית, וְכַאֲשֶׁר הָרַב הִגִּישׁ לָהּ סֵפֶר תְּהִלִּים, אָמְרָה: "לֹא תוֹדָה, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה בְכֹחַ עֶלְיוֹן, יֵשׁ אֶת הַטֶּבַע וַאֲנִי אֵלֵד בְּעֶזְרָתוֹ"! הָרַב הֻפְתַּע לַתְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לִשְׁמוֹעַ, אֲבָל הוּא הֶחְרִישׁ... הוּא נִגַּשׁ לָרוֹפְאִים וְאָמַר לָהֶם: "תִּרְאוּ, אִשָּׁה זוֹ לֹא צְרִיכָה אֶת עֶזְרָתוֹ שֶׁל אַף אֶחָד הִיא יוֹלֶדֶת בְּעֶזְרַת הַטֶּבַע", לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת הִיא הֵחֵלָה לִצְעֹק: "דּוֹקְטוֹר! דּוֹקְטוֹר!" אוּלָם, אַף אֶחָד לֹא נִגַּשׁ אֵלֶיהָ... לְאַחַר שֶׁהַכְּאֵבִים הִתְעַצְּמוּ הִיא הִתְפָּרְצָה בִשְׁאָגָה: "הוֹי! אֱלֹקִים!" הָרַב פָּנָה לָרוֹפְאִים וְאָמַר לָהֶם: "לְכוּ מִיָּד וְעִזְרוּ לָהּ..."
כָּל אָדָם מֵבִין שֶׁהַחָכְמָה הִיא לֹא לְהַגִּיעַ לַמַּצָּב הַזֶּה, אֶלָּא עוֹד לִפְנֵי כֵן, לָשׁוּב לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. בְּהַצְלָחָה!