מתן ויגודה: "אין מתכון קסם לניגון מוצלח, אבל כאשר מישהו שר מתוך הנשמה, זה בא לידי ביטוי"

"אבינו מלכנו חננו ועננו..." "היום הרת עולם..." "אהה כל נדרי... אההה ואסרי..." מי יכול להיכנס לימים הנוראים מבלי לזמזם את המנגינות המוכרות כל כך אשר מרטיטות כל מיתר ומיתר בנפש? הרי המנגינות הללו הן חלק בלתי נפרד מימי הדין, ואם יורשה לומר – פעמים רבות הן אלו שעוזרות לנו להתכוון בתפילות ולשפוך את ליבנו בפני הבורא.

אבל יש גם מי שמתעסק בניגונים הללו, וכן בניגונים יהודיים נוספים, במשך כל השנה. זהו מתן ויגודה, אשר משמש כמקטלג במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית. מתן לקח על עצמו משימה מיוחדת ולא פשוטה - להתחקות אחר ניגונים ושירים יהודיים בעבר ובהווה. מתוקף תפקידו הוא עוקב ומתעד כל שיר שמתקשר ליהדות או לעם היהודי, וכאשר מדובר בימים הנוראים הוא מציג אוסף מרשים ביותר. "קשה לי לאמוד את מספר הניגונים שיש לנו, אבל מבחינה סטטיסטית מספר הניגונים לימים הנוראים הוא גדול הרבה יותר ביחס לכל חג אחר ולכל קטגוריה אחרת".

ולדעתו זה לא פלא. "מובן למה זכו הימים הנוראים האלו לפיוטים כה רבים, כי יש בהם כל כך הרבה דמעות, רגשות ותחינות, שאלו דברים שצועדים בהכרח שלובי זרוע עם המוזיקה היהודית".

מבט על מדפי ארכיון הצליל הלאומי

בעקבות הניגון

מתן ויגודה לא רק מקטלג את הניגונים בספרייה, אלא הוא גם חוקר כל ניגון שמגיע אליהם, כדי להבין מאין הוא הגיע ומהו מקורו. "ישנם ניגונים שברור לנו מאוד מהיכן הם הגיעו, כמו למשל הניגון המוכר של 'מראה כהן', שאולי נשמע לאנשים עתיק מאוד, אבל האמת היא שהוא משויך לפרחי לונדון משנות ה-60. כך גם עוד הרבה ניגונים שאנו יודעים בוודאות מוחלטת מה המקורות שלהם, אבל יש ניגונים שמגיעים אלינו בדרך לא דרך, אחרי ששרדו קהילות בזמן השואה. במצבים כאלו אנחנו לא יודעים לשים את האצבע על מי שהיה זה שהלחין את הניגונים הללו ומהיכן בדיוק הם הגיעו.

"אתן דוגמא", הוא ממשיך, "לאחרונה הגיעה אלינו משפחה בשם טברסקי, שסבם שהיה מאדמו"רי חסידות צ'רנוביל הוריש הקלטה לילדים שלו עם ניגונים שהוא שר, כדי שהם ימשיכו את המסורת המשפחתית. אחד מהשירים שהופיעו בהקלטה הוא ניגון 'אדון עולם' שמושר בתפילת שחרית של הימים הנוראים. זהו ניגון מיוחד מאוד, ובעקבות ההקלטה שמשפחת טברסקי העבירה אלינו הצלחנו למצוא לו גרסאות דומות נוספות, גם משנים מוקדמות יותר, כך שאנו יכולים להגיד בפירוש שלמנגינה הזו יש גם סימוכין מחוץ לחצר החסידית והיא כבר קיימת מאות שנים.

כנראה התוועדות חב"דית, מתוך קלטת שהועברה לספרייה

"כך אנו מקיימים מחקר גם לגבי לניגונים נוספים שמגיעים אלינו. לא תמיד הם באים כהקלטות, לפעמים רק כתווים או כ'פנקסי חזנים' שמציגים בפנינו צאצאים של חזנים מימים עברו. כאשר אנחנו מפענחים מה כתוב בהם אנחנו מגלים לפעמים אוצרות".

ומתן מציין כי האוצרות הללו בולטים בעיקר בניגוני הימים הנוראים, כי זוהי גולת הכותרת של החזנות. "זהו המקום בו שליחי הציבור מביאים את הכישורים המוזיקליים שלהם באופן הבולט ביותר בתפילה".

ומהו הניגון העתיק ביותר באוסף שלכם?

"קשה לי להשיב על כך, אבל ברור לנו שיש ניגונים שמהווים עוגנים מאוד משמעותיים בימים הנוראים כמו הניגון שלפני 'ברכו', או הניגון של עלינו לשבח, וכמובן גם ניגון 'כל נדרי' – אנחנו משערים שהניגונים הללו היו קיימים עוד בימי הביניים, וייתכן שעוד לפני כן. אני לא יכול לומר שהם הגיעו עוד מהר סיני, אבל גם לא יכול לומר שלא".

אבל איך אתה יכול לדעת מה שרו בימי הביניים?

"יש לנו כל מיני עדויות בכתב שמאוששות כי היה קיים רצף לניגונים מסוימים. כך למשל אם הולכים לתלמיד של תלמיד של תלמיד של רב מסוים, וכולם מדברים על אותו לחן ועל אותם ניגונים, ואף מביאים ציטוטים של הרב שטען שאסור לגעת בהם או לשנות אותם ויש גם חרמות על גבי חרמות שלא לשנות את הניגונים הללו, אפשר להסיק שהם היו קיימים בעבר הרחוק מאוד. עד כמה רחוק? כמו שאמרתי – זאת לא נדע לעולם. מה שכן, אני יכול לומר שהממצאים שבידינו מוכיחים כי בעדות אשכנז היו יותר חרמות כאלו מאשר בעדות המזרח, שם הייתה יד יותר פתוחה כדי לשנות ניגונים".

ניגונים מן הנשמה

השיחה עם מתן היא מרתקת. מידי פעם הוא עוצר את הדברים ומתחיל לזמזם ניגון כזה או אחר. ניכר כי הוא חי את הניגונים ונושם אותם. "כאשר מדובר בניגוני הימים הנוראים אני מתגעגע אליהם בכל שנה מחדש, יש לי ממש השתוקקות אליהם", הוא מודה.

אתה בוודאי לא היחיד... תוכל אולי להסביר לנו מה באמת יש בהם, בניגונים הללו, שמצליחים לחדור כל כך ללב?

"אני חושב שיש משהו בתפילה היהודית שלא קיים באף ניגון בשפה אחרת, ואין לי הסבר חד משמעי לעניין. כי אין כאן מתכון קסם לניגון מוצלח. זה לא שאם תוסיף תווים כאלו או קנייטש כזה או אחר זה יגרום לכך שאנשים יוזילו דמעה. זה לא עובד ככה. ההסבר היחיד שלי הוא שכנראה כאשר יש ניגון שמי שהלחין אותו עשה זאת באמת מתוך המקום העמוק ביותר בנשמה שלו, זה בא לידי ביטוי. כדוגמא לכך אפשר לראות את ר' שלמה קרליבך – הניגונים שלו, לפחות בחלקם, הם די פשוטים, אפילו מאוד פשוטים, אבל יש בהם את הנשמה שלו, ולכן יש הרבה אנשים שדווקא בשל כך מתחברים אליהם מאוד".

כנראה התוועדות בכפר חב"ד, מתוך חומרים שהועברו לספרייה

באופן כללי מקובל לסבור שהניגונים של פעם מוצלחים יותר מאלו של היום. האם זה נכון?

"אני דווקא חושב אחרת", הוא מפתיע. "כי יש בתפילה היהודית משהו מיוחד כל כך דווקא בגלל שהיא משולבת מניגונים שקיימים מאות ואולי אלפי שנים, ומצד שני מניגונים טריים ממש מהתנור, שהלחינו מלחינים בני דורנו, כמו אהרון רזאל, אברהם פריד, מרדכי בן דוד ודומיהם. אלו פיוטים שנכנסו לבתי הכנסת בשנים האחרונות והפכו להיות נכסי צאן ברזל בתפילות. זהו תמהיל שאין שני לו".

אך יחד עם זאת הוא מבקש לציין כי דווקא מכיוון שכולנו רואים את החשיבות הגדולה של הניגונים שעוברים מדורי דורות, חשוב מאוד שננצור כל חומר שקיים בנושא כדי שנזכה להעבירו גם לדורות הבאים. "אין שבוע בו אנו לא מקבלים לפחות הקלטה אחת חדשה", הוא מספר, "ולפעמים הפענוח של ההקלטה הזו דורש זמן רב, אבל בסופו של דבר אנו שמחים לשמש בית לכל ההקלטות החשובות האלו, כדי להציגן לפני הציבור הרחב שמוצא בהן שימוש".

חוקרים בוחנים סרט וידיאו

ואלו שימושים אנשים עושים עם ההקלטות שאתם מציגים?

"מדובר במגוון רחב של אפשרויות – החל מילד בר מצווה שרוצה ללמוד את הפרשה, ומעוניין לשמוע הקלטה שדומה כמה שיותר לעדה שלו, עבור בחוקר שמתעסק בנושא מוזיקלי כלשהו, ועד לאדם חובב מוזיקה שמתעניין בצד מסוים של נגינה יהודית או ישראלית. יש גם אנשים שבאים כדי לחשוף ארכיונים של מלחינים ישראלים, או לחפש שירי חתונה ממקור מסוים, או שירים שנהגו לשיר בהתוועדויות של חב"ד, ועוד, ועוד. ככל שמגיעים אלינו יותר אנשים, כך אנו מבינים עד כמה שהצרכים מרובים ושמורכב כאן למעשה פאזל עצום ואינסופי של מוזיקה יהודית מכל הדורות. אומנם יש לנו תמונה לא רעה של הפאזל הזה, אבל חסרים לנו חלקים, ואנו משערים שהם קיימים אצל אנשים פרטיים. ברור לנו שהתמונה אף פעם לא תהיה ממש מושלמת, אבל אנו שואפים שהיא תהיה כמה שיותר מלאה".