הלכות יום כיפור בקצרה: כל מה שחשוב לדעת

פסקי ההלכה הבאים מבוססים על שולחן ערוך – ילקוט יוסף.

תפילות בערב יום כיפור

בתפילת שחרית בערב יום כיפור אין אומרים תחנון. בסוף התפילה נוהגים לעשות התרת נדרים.

מתפללים תפילת מנחה בעוד היום גדול (בצהריים) לפני סעודה מפסקת, ועושים וידוי בתפילת מנחה, שמא ייחנק בסעודתו ח"ו ונמצא שלא עשה וידוי.

הרב זמיר כהן - הלכות יום הכיפורים בקצרה. צפו

מנהג כפרות

נוהגים לעשות "כפרות", יש שעושים ע"י תרנגול ויש שעושים ע"י כסף כ- 20 שקלים (מחיר עלות של סעודה)

עדיף שיעשה קודם לעצמו ואח"כ יעשה למשפחתו. כשמסובב לעצמו יאמר: "זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי". כשמסובב לאחר יאמר: "זה לחליפתך זה תמורתך זה כפרתך". כשמסובב למי שלא נמצא בפניו יאמר: "זה חליפת פלוני בן פלונית זה כפרת.. וכו".

יש לאדם להרהר בתשובה בזמן עשיית הכפרות. את כסף הכפרות יתנו לצדקה.

מלאכה

אין עושים מלאכה בערב יום כיפור, והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם.

מקווה

מנהג יפה לטבול במקווה בערב יום כיפור (כמובן אין מברכים על טבילה זו). מי שאינו יכול ללכת למקווה (מחמת חולשה או מסיבה אחרת), ישפוך על עצמו כשנים עשר וחצי ליטר מים, ואם גם את זה אין באפשרותו לעשות, ישהה תחת מקלחת עד שתישפך עליו כמות של שנים עשר וחצי ליטר. שליחי ציבור מצווים להקפיד ביתר שאת לטבול במקווה. יש נוהגים ללקות ל"ט מכות ברצועה שמתוך כך ייתן אל לבו לעשות תשובה.

אכילה בערב יום כיפור

אסור להתענות בערב יום כיפור כלל, אפילו תענית חלום; מצווה להרבות באכילה ובשתיה בערב יום כיפור, ולכתחילה יאכל סעודה אחת עם פת. אף נשים חייבות במצות אכילה ושתיה בערב יום כיפור; יאכל מאכלים הנוחים לעיכול שלא יבוא לידי קרי לילה.

פיוס וסליחה

אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שיפייס את חברו.

אדם שגזל את חברו, חייב להשיב לו את הגזלה ואח"כ יבקש סליחה עד שיפייסנו (ובכל שאלה יתיעצו עם תלמיד חכם מומחה בהוראה). ואפילו רק ציער את חברו בדיבור חייב לפייסו וכל שכן אם הלבין פניו ברבים.

אדם שביקש מחילה מחברו, וחברו אינו רוצה למחול לו, יחזור כך ג פעמים וכל פעם ייקח עימו ג אנשים, ואם עדיין לא מוחל אינו חייב שוב לפייסו ועבירה ביד חברו, וילך לפני עשרה אנשים או נשים ויאמר שביקש מחילה מחברו.

אם צריך לפייס את רבו יחזור אפילו אלף פעמים עד שיתפייס.

לא יהיה אדם אכזרי מלמחול אלא ימחל מיד שכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו.

חובה קדושה לבקש סליחה מהוריו ורבותיו; הבעל והאישה יחמלו זה על זה (על כל אשר חטאו זה לזה במשך השנה, בדיבור בכעס וכו); אם האיש שחטא לו אינו בעיר יקבל על עצמו שכשיפגוש אותו יפייסהו.

אם מת האיש אשר חטא לו ייקח עשרה בני אדם וילך אצל קברו ויאמר: "חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני זה הקבור כאן".

טוב שיאמר אדם: הנני מוחל וסולח לכל מי שחטא כנגדי בין בגופי ובין בממוני

סעודה מפסקת

יאכל כפי שאוותה נפשו. מצווה מן התורה להוסיף מחול על קודש ולכן יסיים הסעודה מעט לפני השקיעה כדי שיוסיף מחול על קודש. דין זה נוהג בין בנשים ובין בגברים

אם סיים סעודתו והפסיק לאכול מבעוד יום, יכול לחזור לאכול כל זמן שלא קיבל על עצמו התענית.

בגדים נאים

מצווה ללבוש בגדים נאים ונקיים ביום כיפור, וכן פורסים מפה יפה על שולחן, כמו בשבת קודש.

הדלקת נרות

מצווה להדליק נרות לכבוד יום כיפור ויברך: "ברוך אתה ה אלוקינו...וציונו להדליק נר של יום כיפורים". כל המצוות מברכים עליהן ועוברים לעשייתן, ולכן יברך על הדלקת נרות ואח"כ ידליקם.

אין מברכים שהחיינו בהדלקת הנרות. מצווה להדליק נר לכבוד כיפור גם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

כשחל יום כיפור בשבת ידליק נרות כמו בשבת ויברך:".... וציוונו להדליק נר של שבת ויום הכיפורים".

טלית

הרצאתו של הרב יגאל כהן על יום הכיפורים. מומלץ ביותר:

האסור והמותר ביום הכיפורים

ישנם מספר איסורים בכיפור: 1. אכילה ושתייה - אסור מהתורה. 2. רחיצה - אסור מדרבנן. 3. סיכה - אסור מדרבנן. 4. נעילת הסנדל - אסור מדרבנן. 5. תשמיש המיטה - אסור מדרבנן. 6. עשיית מלאכה (ל"ט מלאכות) - אסור מהתורה.

אכילה ושתיה

אסור לאכול ולשתות ביום הכיפורים והאוכל חייב כרת. אדם המצטער הרבה בתענית יום הכיפורים, רשאי ליטול כדור "קלי-צום" קודם התענית כדי להקל על עצמו.

החייבים בתענית

הכל חייבים בתענית אפילו מעוברות ומניקות. בעלי ברית: הסנדק המוהל ואבי הבן צמים כרגיל.

הפטורים מתענית

יולדת: בתוך שלושה ימים ללידתה: אסור לה לצום אפילו אם רוצה. בין היום השלישי ליום השביעי ללידתה: - אם אמרה בפירוש שרוצה לצום: תצום. אם לא אמרה כלום: פטורה ומאכילים אותה. מהיום השביעי: דינה ככל אדם וחייבת לצום. חישוב הימים הנ"ל הם מעת לעת משעת הלידה ממש.

מפלת: דינה כיולדת ממש, ופטורה מתענית זו, (אין אישה נחשבת למפלת אלא אם כן נקלט הוולד מינימום 40 יום, שהדבר נחשב ללידה). אישה שהפילה את עוברה פעמיים אחרי תענית וכעת היא בהריון והרופאים אומרים שהפלתה נגרמה מחמת התענית ומזהירים, שוב מותר לה לאכול בכיפור (אך תאכל בתנאים המותרים, כפי שיבואר להלן).

מעוברת: שהריחה מאכל ונשתנו פניה, אף על פי שלא אמרה "רוצה אני לאכול", לוחשים לה באוזנה שיום כיפור היום, אם נתקררה דעתה מוטב ואם לא - מאכילים אותה עד שתתיישב דעתה.

כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו: הרי הוא מסוכן אם לא יאכל מיד, ולכן מאכילים אותו מיד.

אישה היושבת על המשבר עם חבלי לידה: פטורה מתענית זו (אך תאכל בתנאים המותרים, כפי שיבואר להלן).

ילדים מגיל 0-9: אינו מתענה כלל אפילו רוצה (בין בנים ובין בנות). 9-11: מחנכים אותו להתענות, אך יתענה לשעות בלבד כפי כוחו. 11-12: אם ידוע להורים שהוא בריא ויכול להתענות- יתענה כל היום, אך היום, שאין הקטנים מסוגלים להתענות יום שלם - יתענה עד חצות היום. בנים מגיל 13 - מתענים כרגיל (ואם הם חלשים יתיעצו עם רופא ותלמיד חכם ולא יחמירו). בנות מגיל 12 - מתענות כרגיל (ואם הן חלשות יתיעצו עם רופא ותלמיד חכם ולא יחמירו).

חולים שהוזהר ע"י רופא (אפילו רופא גוי) שאם יאכל הדבר מסוכן לו: פטור מהתענית ואסור לו להחמיר להתענות ומאכילים אותו (אך יאכל כפי שיבואר להלן).

חולה שיש בו סכנה: חולה שיש בו סכנה פטור מתענית. חולה שאמר צריך אני לאכול ויודע שהוא יום כיפור, אפילו הרופאים אומרים שאינו צריך, מאכילים אותו, כי לב יודע מרת נפשו. זקן שתש כוחו מהתענית ויש חשש סכנה, מאכילים אותו.

אופן האכילה והשתייה לפטורים מתענית

באכילה: חולה מסוכן יאכל כמה שצריך (בין אם אמר הרופא או שהוא עצמו אומר). חולה שאינו מסוכן: יאכל פחות מכזית (פחות מ-27 גרם) כל פעם, וימתין בין אכילה לאכילה כ-10 דקות שהאכילה לא תצטרף לשיעור ברכה אחרונה. בשתיה: חולה מסוכן ישתה כמה שצריך. חולה שאינו מסוכן: ישתה פחות מרביעית (פחות מ 40 גרם) וימתין כ-9 דקות בין שתיה לשתיה.

כל הפטורים מתענית שאוכלים אינם מקדשים על האכילה והשתייה, אפילו חל כיפור בשבת. כל הפטורים לא יאכלו מעדנים, אלא אכילה לצורך ולא לתענוג. כל הפטורים מברכים ברכת המזון ומוסיפים את שצריך להוסיף בברכת המזון, כגון: "יעלה ויבוא" ו"רצה" בשבת, וכן עושים זימון אם הם שלושה וכל דין זה דווקא באותם שאוכלים מעל לכזית (27 גרם). אותם שאוכלים פחות משיעור כזית לא יברכו כלל ברכה אחרונה (לפי הכללים של ברכה אחרונה).

אם הפטורים אוכלים לחם נוטלים ידייהם כרגיל ולא עד קשרי האצבעות (ואם אוכל מעל כביצה 56 גר יברך על נטילה זו). כל הפטורים שאכלו ביום כיפור אינם צריכים כפרה כלל לאחר מכן אלא מצווה עשו ששמרו על נפשם.

רחצה

אסור לרחוץ בתשעה באב ואפילו אצבע קטנה אסור להושיט למים בין בחמים ובין בצוננים.

רחיצה המותרת וכיצד נעשית

רחיצה שאינה לשם תענוג אלא לצורך מצווה או לשם נקיון מותרת, ולכן: כשנוטל ידיו בבוקר נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו. כשיוצא מהשירותים נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו. כהן שעולה לברכת כוהנים נוטל עד סוף הפרק כרגיל. אדם הפטור מתענית ואוכל לחם, נוטל ידיו כרגיל עד סוף הפרק (ואם אוכל כביצה 56 גר מברך על הנטילה). אדם שידיו מלוכלכות, שוטף ידיו כמה שצריך להוריד הלכלוך

בבוקר מותר לשטוף עם מעט המים שבאצבעותיו את העין. אישה השוטפת אוכל במים, הדבר מותר משום שאין זאת רחיצת תענוג. כלה בתוך 30 יום לחופתה רוחצת פניה כרגיל, כיוון שצריכה להתנאות לפני בעלה.

מותר לרחוץ תינוקות, אך בזמן הזה נהגו להחמיר, ואם מלוכלכים בצואה מותר לרחצם ואין להחמיר כלל

סיכה (מריחת שמן / משחה)

אסור לסוך אפילו מעט מגופו, ודווקא בסיכת תענוג. חולה או מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו, שאין זו סיכת תענוג. מותר לסוך כדי להעביר הזוהמה.

נעילת הסנדל

אסור לנעול נעלי עור, בין לגברים בין לנשים. אף סנדל שרק מחופה בעור מלמעלה אסור לנעלו. נעלי גומי, בד, עץ וכדומה - מותר (רק נעלי עור אסור). קטנים שלא הגיעו לחינוך - טוב לחנכם במצוות נעילת הסנדל (אך מעיקר הדין הם פטורים) וינעלו נעלי גומי. יולדת (בתוך 30 יום ללידתה), וחולה אפילו שאין בו סכנה, ובמקום שיש חשש לנחשים - מותרים בנעלי עור. נעלי עור אינם מוקצה (שכן פעמים יש היתר לנעלם כגון לחולה כפי המבואר לעיל).

תשמיש המיטה

תשמיש המיטה אסור בכיפור. אפילו תשמיש מצווה אסור, כגון: אישה שחל ליל טבילתה בליל כיפור, ולכן לא תטבול עד צאת הצום

לא יישן עם אשתו באותה מיטה משום הרחקה (אפילו עם אשתו הטהורה, וכל שכן שאסור עם אשתו נידה). במקום צורך מותר להעביר חפץ מידו לידה.

אדם שראה קרי בכיפור ידאג כל השנה, ואם סיים שנתו מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אך היום בימינו אין לדאוג כלל, שיש שנגרם לו הדבר מאכילה או שתייה יתרה וכדומה.

עשיית מלאכה

יום כיפור אסור בעשיית מלאכה כמו בשבת, בין המלאכות האסורות מהתורה ובין איסורי דרבנן כמוקצה.

הבדלה וצאת כיפור

מבדילים במוצאי יום הכיפורים כסדר המופיע בסידורים ודווקא על נר ששבת (היינו על נר שהיה דולק מערב יום כיפור) ולא נר שהדליקו כעת ע"י גפרור וכדומה.

אין מברכים על בשמים בהבדלה אלא רק על יין, על הנר והמבדיל בין קודש לחול וכו (מכל מקום, אחר שהבדיל וטעם מהיין טוב שיביאו לפניו בשמים ויברך עליהם).

וכשחל יום הכיפורים בשבת - מבדילים כרגיל, כמו בכל מוצאי שבת.

אישה שבעלה מאחר לבוא לבית בצאת כיפור יכולה להבדיל לעצמה ומיד תאכל.

לאותם המוצאים שבת לדעת רבינו תם, אסור להם לאכול בצאת כיפור עד שיעבור זמן ר"ת, אם כי לחולה מעוברת או מניקה ניתן להקל כשיטת רש"י.

אין לאכול בלי הבדלה, אבל מותר לשתות מים למי שצמא אפילו אם לא התפלל תפילת ערבית.

אוכלים ושותים בצאת כיפור מפני שהוא נחשב לקצת יום טוב.

בניית סוכה

המהדרים במצוות מתחילים מיד בצאת כיפור בבניית הסוכה, ללכת מחיל לחיל.

הרב אברהם יוסף מסביר את הלכות יום הכיפורים:

מקיימים עכשיו 'פדיון כפרות בהידברות' בהידור!

היכנסו עכשיו, והעבירו את דמי ה'פדיון כפרות' למחלקת אמ"א, ובזכותכם נציל עוד תינוקות - לחצו כאן