5 דקות תורה ביום
האם מותר לכתוב בחול המועד?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם הַשִּׁשִּׁי יט' תִּשְׁרֵי ד' חוֹל הַמּוֹעֵד (21 בְּאוֹקְטוֹבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ז' תשרי התשע"ז
א. כְּתִיבָה בְּחוֹל הַמּוֹעֵד - יֵשׁ מַחְמִירִים לֹא לִכְתֹּב כְּלָל בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. אַךְ, מְעִקָּר הַהֲלָכָה מֻתָּר לִכְתֹּב בְּחוֹל הַמּוֹעֵד דְּבָרִים קַלִּים, כְּגוֹן: מִכְתְּבֵי שָׁלוֹם, פְּתָקִים עִם תִּזְכּוֹרוֹת וְכַדּוֹמֶה. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ כְּתָבִים עֲרוּכִים (שֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת שׁוֹנִים אוֹ שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה), וְרוֹצֶה לִכְתֹּב וְלַעֲרֹךְ אוֹתָם בְּצוּרָה מְסֻדֶּרֶת אָסוּר. לִכְתֹּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֲפִילוּ אוֹת אַחַת אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין לָהֶם סֵפֶר אַחֵר - שֶׁאָז מֻתָּר מִשּׁוּם דָבָר הָאָבֵד.
ב. מֻתָּר לְהַקְלִיד בַּמַּחְשֵׁב וּלְהַדְפִּיס בַּמַּדְפֶּסֶת. וְכֵן מֻתָּר לְהִצְטַלֵּם, אוּלָם אָסוּר לְפַתֵּחַ אֶת הַתְּמוּנוֹת עַד אַחֲרֵי הֶחָג.
ג. מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר דִּירָה בְּחוֹל הַמּוֹעֵד וְלִכְתֹּב חוֹזֵה שְׂכִירוּת כַּנָּהוּג. וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ חָשָׁשׁ שֶׁאִם יַמְתִּין יִשְׂכֹּר אוֹתָהּ אָדָם אַחֵר. אֲבָל לַעֲבוֹר לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה - אָסוּר. אֶלָּא אִם כֵּן עוֹבֵר מִדִּירָה שְׂכוּרָה לְדִירָה שֶׁלּוֹ שֶׁאָז יֵשׁ לוֹ הֶפְסֵד כַּסְפִּי אִם יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן.
ד. יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ לוֹמָר בַּתְּפִלּוֹת וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן "יַעֲלֶה וְיָבוֹא" בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. וְאִם שָׁכַח בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינוֹ חוֹזֵר, (וְאִם נִזְכָּר לִפְנֵי הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אוֹמֵר בִּרְכַּת "אֲשֶׁר נָתַן" בְּלִי שֵׁם וּמַלְכוּת). אַךְ בַּתְּפִלּוֹת כָּל עוֹד לֹא סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ חוֹזֵר לְ"רְצֵה" וְאִם סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ - חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.
ה. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לִשְׂמוֹחַ בְּכָל הַחַגִּים, מִכָּל מָקוֹם בְּחַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שִׂמְחָה יְתֵירָה שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא כ"ג): "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים", וּמַתְחִילִים לִשְׂמוֹחַ מִמּוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, וְכֵן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד אַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. הֶחָלִיל מַכֶּה, וּמְנַגְּנִים בְּכִנּוֹר וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלֵי שִׁיר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בּוֹ. גַּם הַיּוֹם נוֹהֲגִים לְהִתְאַסֵּף בְּכָל עִיר וָעִיר, וְלִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּרוֹב עָם. וְרָאוּי לְכָל אֶחָד לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָךְ.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', טז')
"חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ"
מִי אָמוּר לִהְיוֹת יוֹתֵר בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, הֶחָכָם אוֹ הַכְּסִיל? הַהִגָּיוֹן אוֹמֵר שֶׁהֶחָכָם אָמוּר לִהְיוֹת יוֹתֵר בָּטוּחַ שֶׁכֵּן הוּא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת. אוּלָם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר לְהֵפֶךְ! חָכָם - יָרֵא וְסָר מֵרָע - הֶחָכָם מְפַחֵד, וּבִגְלַל שֶׁהוּא מְפַחֵד הוּא סָר וּמִתְרַחֵק מֵהָרַע. וְאִלּוּ: וּכְסִיל - מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ - הַכְּסִיל עוֹבֵר עֲבֵרָה וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ. כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן?
אוּלָם אֶת הַתְּשׁוּבָה אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ יוֹם יוֹם. אַבָּא אוֹמֵר לִבְנוֹ: "לֹא כְּדַאי לְךָ לַעֲבוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה זֶה מְסֻכָּן", אִמָּא אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ: "הַצּוּרָה שֶׁבָּהּ אַתָּה נוֹהֵג בַּדָּבָר הַזֶּה לֹא טוֹבָה - תִּזָּהֵר", וְאִלּוּ הַצְּעִירִים אוֹמְרִים: "אַבָּא, אִמָּא, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי עוֹשֶׂה.. אַל תִּדְאֲגוּ יוֹתֵר מִדַּי זֶה לֹא בָּרִיא..", אֵלּוּ עִם הַחָכְמַת חַיִּים יוֹדְעִים מָה הַמְּחִיר שֶׁל כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם וְהֵבִינוּ שֶׁעַל הָאָדָם לִצְעֹד בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וַאֲמִתִּית, וְאִלּוּ הַכְּסִילִים הֵם בַּעֲלֵי הַבִּטָּחוֹן הַמֻּפְרָז. וְהַשְּׁאֵלָה הִיא: מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת?
יִהְיֶה מִי שֶׁיֹּאמַר: "אֵין מָה לַעֲשׂוֹת! זֶה הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ, הוּא לֹא מֵבִין בְּצוּרָה טוֹבָה! תֵּן לוֹ לְנַסּוֹת, לִפּוֹל וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא יָבִין.." אוּלָם, לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.
כַּאֲשֶׁר יֶלֶד לוֹמֵד תּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הַבֵּן אוֹ הַבַּת הוֹלְכִים לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, הֵם מַתְחִילִים לְהָבִין שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים... הֵם מַפְנִימִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא לֹא הֶפְקֵר, וְכִי יֵשׁ לִהְיוֹת שְׁקוּלִים וּמְדוּדִים. רַק לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא זוֹ שֶׁמַּכְנִיסָה דַּעַת בָּאָדָם, הִיא זוֹ שֶׁחוֹזֶרֶת שׁוּב וְשׁוּב וּמְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם לְהוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ וְלִכְרֹעַ בֶּרֶךְ, וְלָדַעַת שֶׁה' הוּא הַמֶּלֶךְ.
לָכֵן, כָּל אִשָּׁה תְּעוֹדֵד אֶת בַּעֲלָהּ וְכָל בַּעַל יְעוֹדֵד אֶת אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵיהֶם יְעוֹדְדוּ אֶת הַיְּלָדִים לָלֶכֶת לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר, וּבְעֶזְרַת ה' יִרְאוּ שִׁנּוּי לְטוֹבָה.