הרופאים נתנו שמונה חודשים לחיות, אך הרופאה ניצחה את הסרטן: "היה לי ברור שלא אמות"

את הבשורה המרה על מחלת הסרטן בה לקתה, קיבלה ד"ר חדווה גונן לפני כשלוש וחצי שנים, אך בשלוות נפש אופיינית. בגופה נמצאו שלושה גידולים ממאירים וגדולים - האחד בכבד, השני בריאות והשלישי בטחול. ולמרות שהתחזיות הפסימיות דאז, נתנו לה לא יותר משמונה חודשים לחיות - ד"ר גונן פשוט ידעה שהיא לא הולכת למות, ושלא כך ייחתם הדף האחרון בספר תולדותיה.

"אני טיפוס רציונאלי. לא טובה בלתאר רגשות", סיפרה ד"ר גונן בראיון שנעשה עמה ב-Xnet לאישה. "אז לא, לא התפרקתי אפילו יום אחד. נשארתי בשליטה. אולי זה בגלל שאני דור שני לשואה… ככל שהקושי גדול יותר, כך אני עוברת מהר יותר ל'אוקיי, מה עושים עכשיו?'", היא אומרת.

האופציה הכי הגיונית שנראתה לה אז כתשובה לשאלה הזו הייתה פניה לפרופ' אהרן צ'חנובר מהטכניון - מדען בכיר וחתן פרס נובל, שד"ר גונן מנהלת את המעבדה שלו. מרגע שקיבל לידיו את תוצאות בדיקותיה, הבטיח פרופ' צ'חנובר כי יעשה הכל כדי לעזור לה להירפא, וכך היה. פרופ' צ'חנובר צירף אליו כמה עמיתים מהמקצוע - רופאים וחוקרים מן השורה, שסייעו ככל שניתן.

אלא שטיפולי הכימותרפיה שעברה - ניבאו רעות. אחרי ארבעה טיפולים כימותרפיים, הופיעו בריאותיה דלקות שסירבו להירפא, והכאב שנלווה אליהם היה קשה מנשוא. "הרגשתי שלא אשרוד טיפול נוסף, והחלטתי להפסיק את הטיפול", משחזרת ד"ר גונן.

אז, כשכבר לא הייתה ברירה אחרת, פנה פרופ' צ'חנובר לבקשת עזרה מעמיתו בארה"ב. באורח נסי למדי, בדיוק אז פצח אותו עמית במחקר ניסויי על חולי מלנומה, שבמסגרתו ניסה תרופה חדשה על חוליו. התרופה אמנם הייתה בשלבי המחקר הראשוניים שלה, אך למרבה המזל - עד מהרה הצליחה להשפיע לטובה, על גופה של ד"ר גונן.

והנה זה פלא. כעבור תקופה קצרה מרגע הטיפול בתרופה, נתונים חדשים ומשמחים נראו בצילום הסי-טי האחרון שביצעה: הגידולים הגדולים והאימתניים הצטמקו כלא היו, והסרטן נעלם כליל (!). או כפי שניסח זאת פענוח הבדיקה: 'לא נראתה פעילות ממאירה'.

לשאלה מה לדעתה עזר לה לנצח את הסרטן במקום שרבים אחרים נכנעים לו, משיבה ד"ר גונן ואומרת: "יש לי דרישות גבוהות מעצמי ומאחרים, ואני אף פעם לא עושה הנחות. לאורך המחלה, לא אפשרתי לאנשים לראות אותי במצבים הגרועים. משהו לא מוכר בתוכי אמר: 'יהיה בסדר. את תצאי מזה. תילחמי בכל הכלים ובכל הכוחות, ותבריאי'. אין לי מושג מאיפה הדבר בא, אבל הלכתי איתו בכל הכוח".

כיום עומדת ד"ר גונן בראש עמותה ישראלית למלנומה גרורתית - עמותה שיזמה והקימה, כדי לעזור לאנשים במצבה, שלקו בסרטן העור ב'אמצע החיים' ובשאיפה "לעשות כל מה שאפשר, על מנת שחייהם של חולים אחרים יינצלו גם הם", לדבריה. "אנחנו מסייעים לחולים ב בהתמודדות עם המחלה, מרכזים ידע עדכני על שיטות טיפול חדשות ועל תרופות מצילות חיים, ומעלים את המודעות לסרטן העור בציבור הרחב".

ומהי עצתה למי שזה עתה אובחן ל"ע כחולה מלנומה? "קודם כל, אל תיכנסו לפאניקה. בעוד שנים ספורות זו תהיה מחלה כרונית שניתן יהיה לחיות איתה הרבה שנים. תנהלו את המחלה שלכם. תקראו כל חומר קיים. אתם אתם מבוגרים וקשה לכם - גייסו עזרה מהילדים ומהנכדים. מחברים. פנו אלינו, לעמותה. אם התשובה בשבילכם קיימת בארץ, אנחנו נמצא אותה עבורכם בעולם. כל אחד צריך לקבל את החמ"ל שלו. אל תקבלו את דברי הרופאים כתורה מסיני. כל כמה חודשים צצים בעולם טיפולים ותרופות חדשים, שיכולים להציל את החיים שלכם, שלנו".