5 דקות תורה ביום
האם מותר להרוג כינים בשבת?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית כז' תִּשְׁרֵי (29 בְּאוֹקְטוֹבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם כ"ג תשרי התשע"ז
א. יֵשׁ אִמָּהוֹת שֶׁאֶחָד הַתַּחְבִּיבִים שֶׁלָּהֶן הוּא: לְהוֹצִיא כִּנִּים מֵהָרֹאשׁ שֶׁל הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת. טוֹב, אֵין מַחְלֹקֶת שֶׁזֶּה דָּבָר חָשׁוּב כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ מִסִּבּוֹת מוּבָנוֹת וִידוּעוֹת. אוּלָם, מֻמְלָץ מְאֹד לֹא לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּשַׁבָּת. וְלָמָּה? מֵאַחַר וְיֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁגּוֹבְלִים בְּאִסּוּרֵי שַׁבָּת. וּנְפָרֵט אוֹתָם:
ב. רֵאשִׁית, יֵשׁ מַחְלֹקֶת הַאִם מֻתָּר לַהֲרוֹג כִּנִּים בְּשַׁבָּת. וַאֲפִילוּ שֶׁמֵּעִקַּר הַדִּין לַסְּפָרַדִּים מֻתָּר, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ שֶׁאוֹסְרִים זֹאת. דָּבָר שֵׁנִי: בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הַכִּנָּה מֵהַשְּׂעָרוֹת יֵשׁ סִכּוּיִים גְּדוֹלִים שֶׁהַשְּׂעָרָה תִתָּלֵשׁ (כְּמוֹ שֶׁהַנִּסָּיוֹן מַרְאֶה) וְזֶה אָסוּר מִשּׁוּם גּוֹזֵז. דָּבָר שְׁלִישִׁי: הַמִּשְׁפָּחָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִמְצֵאת יָחַד בְּשַׁבָּת וּבִקְבוּצַת אֲנָשִׁים בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לָהֶם "גֹּעַל" וְיָדוּעַ שֶׁאָסוּר לִגְרֹם לַחֲבֵרוֹ סְלִידָה וְכַדּוֹמֶה. דָּבָר רְבִיעִי: בְּמִקְרִים רַבִּים יֵשׁ צַעַר לַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת מִדָּבָר זֶה, וּלְעִתִּים אַף פּוֹרְצוֹת בִּבְכִי! וִידוּעָה הַהֲלָכָה שֶׁאָסוּר לְהִצְטַעֵר בְּשַׁבָּת וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא לִבְכּוֹת..
ג. מִכָּל הָאָמוּר לְעֵיל, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיִּמְצָא אֹפֶן שֶׁבּוֹ יִהְיֶה מֻתָּר, כְּגוֹן שֶׁלֹּא הוֹרֵג אֶת הַכִּנִּים, וְעוֹשֶׂה זֹאת בַּחֶדֶר, וְהַיַּלְדָּה מַסְכִּימָה וְכוּ' וְכוּ', מִכָּל מָקוֹם בְּתוֹר הַמְלָצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֹנֶג שַׁבָּת - יֵשׁ לִדְחוֹת אֶת "הַטִּפּוּל" לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת הִיא: שֶׁהָאִמָּא תִּצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁזֶּה נִדְחָה.. אֲבָל עַל כָּךְ אֵין פִּתְרוֹן..
ד. אָדָם שֶׁאוֹכֵל עוֹף בְּשַׁבָּת וְיֵשׁ עָלָיו נוֹצוֹת קְטַנּוֹת, הַאִם מֻתָּר לִתְלֹשׁ אוֹתָם מִמֶּנּוּ? וּבְכֵן, רֵאשִׁית נְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִמִּי שֶׁהַדָּבָר גּוֹרֵם לוֹ סְלִידָה.. וּלְגוּפָה שֶׁל הֲלָכָה: יֵשׁ מֵהָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁמַּחְמִירִים לֹא לִתְלֹשׁ אֶת הַנּוֹצוֹת מֵעוֹר הָעוֹף בְּשַׁבָּת, אוּלָם, לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים - מֻתָּר לְתוֹלְשָׁם מֵאַחַר וְעַל יְדֵי הַבִּשּׁוּל כְּבָר הִתְרַכְּכוּ וְנֶעֶקְרוּ מִמְּקוֹם חִבּוּרָם. וְכֵן, יֵשׁ גַּם חֵלֶק מֵהַפּוֹסְקִים הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁמַּתִּירִים וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵן סָמוּךְ לַסְּעוּדָה מִשּׁוּם אִסּוּר בּוֹרֵר.
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית
אִם יֵשׁ לְךָ מְכוֹנַת כְּבִיסָה עוֹבֶדֶת טוֹב - אַל תִּקְנֶה חֲדָשָׁה בִגְלַל שֶׁפִּרְסְמוּ שֶׁהִיא מְצֻיֶּנֶת! אַתָּה עָלוּל לְגַלּוֹת שֶׁהַיְּשָׁנָה שֶׁלְּךָ - הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבָה..
אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁהָאוֹיֵב שֶׁל הַ"טּוֹב" הוּא הַ"טּוֹב מְאֹד". כְּלוֹמַר, יֵצֶר הָרַע בָּא לָאָדָם בְּצוּרָה מְתֻחְכֶּמֶת וּמְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְהַחְלִיף אֶת הַדָּבָר הַ"טּוֹב" שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּדָבָר יוֹתֵר טוֹב, וְכָךְ הוּא מַפִּיל אוֹתוֹ. מִלְחָמָה זוֹ הִיא בְכָל הַתְּחוּמִים, אֲפִילוּ עַל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הָאָדָם הַיֵּצֶר יָכוֹל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ חַיִּים יוֹתֵר טוֹבִים, וּכְדַאי לוֹ לְפָרֵק אֶת הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלּוֹ, וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ חַס וְשָׁלוֹם. וְכָךְ הוּא הוֹרֵס אֶת חַיָּיו! וְלָכֵן, הָאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לִשְׂמוֹחַ בְּחֶלְקוֹ, וְלֹא לְהִתְפַּתּוֹת אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הַמְּשַׁכְנְעִים שֶׁבַּחוּץ.
אִם כֵּן, מָתַי הָאָדָם צָרִיךְ בְּכָל זֹאת לְהַחְלִיף אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְדָבָר אַחֵר? לְדֻגְמָא: אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲבוֹדָה מְסֻדֶּרֶת, וּמַצִּיעִים לוֹ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת עִם מַשְׂכֹּרֶת יוֹתֵר גְּבוֹהָה, כֵּיצַד יֵדַע הַאִם זוֹ בֶאֱמֶת עִסְקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת יוֹתֵר, אוֹ שֶׁאוּלַי יֵצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְאַבֵּד מִמֶּנּוּ אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ!?!
וּבְכֵן, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: א. אִם הַמְּצִיאוּת הַקַּיֶּמֶת נוֹתֶנֶת מַעֲנֶה טוֹב וְסָבִיר לִצְרָכָיו שֶׁל הָאָדָם, [אֲפִילוּ שֶׁאֵין שָׁם עֹשֶׁר גַּשְׁמִי גָדוֹל אוֹ תְהִלָּה וְכָבוֹד], וְיָכוֹל לִחְיוֹת עִם זֶה טוֹב אַף שֶׁצָּרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט - אֵין לְהַחְלִיף אֶת זֶה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "מַרְבֶּה נְכָסִים - מַרְבֶּה דְאָגָה", וְלָמָּה לְחַפֵּשׂ דְּאָגוֹת נוֹסָפוֹת?.. ב. אִם הַמְּצִיאוּת הַנּוֹכְחִית הִיא בְעָיָּיתִית מִכָּל מִינֵי סִבּוֹת וּמְעֻנְיָנִים לְהַחְלִיף אוֹתָהּ - יֵשׁ לְהִתְיַעֵץ עִם אָדָם תּוֹרָנִי (תַּלְמִיד חָכָם וְכַדּוֹמֶה) שֶׁמֵּבִין בַּתְּחוּם הַמְּדֻבָּר, וְרַק אָז לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים.
כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים הֵם רַק בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים, אוּלָם, בְּנוֹגֵעַ לְקִיּוּם מִצְווֹת - יֵשׁ תָּמִיד לִשְׁאֹף לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת..