מה עושים, כשהילדים לא מתקבלים?

אודל נשכה את שפתיה בזעם. "לפני יומיים קיבלתי מכתב לתיבת הדואר. בלשון קצרה כתבו שם שהוועדה הרוחנית של בית החינוך מצטערת להודיע לי כי אינני מתאימה לבית הספר שלהם. לאן הם רוצים שאני אקח את הבת שלי? כל כך הרבה חודשים אני מנסה למצוא לה מקום וכל התשובות שליליות. איפה לא היינו, מה לא ניסינו, את השמיים הפכנו, הפעלנו קשרים עם כל כך הרבה רבנים. אפשר לחשוב שמדובר בבת סמינר מינימום אבל כולה ילדה בת שלוש, ש'איתרע' מזלה ונולדה לבעלי תשובה, ועוד עם שם משפחה ספרדי!"

"מה עם 'בנות יוכבד?'", שאלתי. "לשם ניסית?"

"בנות יוכבד! המנהלת הנכבדה שמעה שקוראים לי אודל ואני לא מדברת אידיש, ומיד שאלה האם אני במקרה בעלת תשובה. לא שיקרתי, והיא מצידה מיהרה להודיע לי שאצלה בבית הספר אין ולא יהיה מקום לבעלי תשובה. "בעלי תשובה ריין", כך קורא לזה בעלי. ומכיוון שכל כך חשוב לו שהילדה תלמד דווקא במוסד על טהרת הקודש, כי זה חלק מאד חשוב מהתשובה שלו - אני צריכה לעבור את המסע המכאיב הזה, להתגלגל ממנהלת חשדנית אחת לשנייה והן אפילו לא מוכנות לשמוע מי אני! לא לבדוק האם אנחנו משפחה טובה, יראת שמים, בעלת ערכי מוסר גבוהים. מבחינתם שם משפחה כמו 'עמר' זה ברור שלא בא בחשבון. אולי אם היינו משנים ל'עמרמסקי' עוד היה מה לדבר. גם לא בטוח". אגב, הוריה של אודל הינם פולנים משני הצדדים, וגם בעלה הינו "חצי-חצי" ספרדי ואשכנזי. ולא שזה בכלל משנה.

ישבתי בסעודה שלישית בביתה העדין והמטופח של אודל, בעלת תשובה מקסימה ויראת שמים, שכמוה כמונו- כל בעלי התשובה - מנסה לעבור עכשיו את המסלול הקשה והמכאיב של חיפוש אחר מוסד חינוכי מתאים לילדה.

כאמור, נתוני הפתיחה הם קשים כאשר למשפחת עמר, שנמשכים לחסידות והשקפתם הפוליטית הינה קנאית ביסודה, הכי מתאים היה בית חינוך אידישאי שעדיין משמר את צורת הלימוד השמרנית של פעם, בדיוק כמו השקפתם החינוכית של ר' עמר ונוות ביתו. אך דווקא שם, לא רוצים בשום פנים ואופן לשמוע מהם. זו איננה בעיה חדשה, וכתבו עליה לא מעט. אבל אולי לא כתבו מספיק על הצד של בעלי התשובה.

כיוון שבעלי תשובה רבים, שמגיעים מהעולם הקודם מאסו מאד במודרניות באשר היא ומחפשים במכוון לילדיהם חינוך שמרני ככל האפשר. מדובר במשפחות מאד חזקות מבחינה רוחנית, אבות שממיתים את עצמם באוהלה של תורה בלי צחוק, אפילו אם יש להם תעודה של רופא או מהנדס בכיס והם בוחרים במכוון בחיים צנועים ופשוטים, עושים לילות כימים והופכים לתלמידי חכמים אמיתיים, עובדי השם ואוהביו הגדולים.

והנשים - מוסרות את נפשן, מוותרות על כל מה שיש לעולם להציע, מגדלות את ילדיהן עם אהבה עצומה לתורה, לישראל ולמצוות. עד שהם נהיים בני שלוש. ואז מתחיל המסע.

הכל כמובן בהשגחה. הכל מאיתו יתברך, אבל אולי בעידן שבו כל כך הרבה בעלי תשובה המנסים למצוא את דרכם בעולם החרדי, היה מקום להקים נוסף לדלתות הנפלאות שפותחים ארגונים כה רבים, גם כמה ארגונים שידאגו ל"המשך הטיפול". ואולי גם לחפש אצל כל אחד מאיתנו בלב, את החשדנות הטבעית לזרים, לראות איך אני יכול לדאוג לאחים שלי שכבר כאן, לקרב אותם. לקבל אותם. לא לחשוב שהם יותר או פחות - אפילו אם לא כל הילדות במשפחה לבושות בדיוק באותה שמלה - המילה האחרונה מ"קידי שיק", וגם אם לגרביים המקופלות של התינוק אין תחרה בדיוק בסגנון המתאים.

כל כך לקחתי ללב את הסיפור של אודל, ולכן, ניצלתי את הבמה הזו כדי להביא סיפור, הפעם מזווית קצת שונה, של אורחת יקרה לשבת.  אבל על המתכונים הנהדרים שלה כמובן שלא נוותר:

סלט עדשים ותפוחי אדמה

מכל הסלטים הנהדרים שאודל הגישה הכי התלהבתי מהסלט הזה. מוצלח ביותר, טעים, מרענן וגם מפתיע כי לא יצא לי עד היום לאכול עדשים כסלט.

זמן הכנה: 20 ד'  | זמן בישול העדשים: 30-40 ד' | 10-12 מנות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

החומרים הנדרשים:

500 גר' עדשים חומות

3 שיני שום כתושות

4 עגבניות

2 כפות כוסברה קצוצה

2 כפות פטרוזיליה קצוצה

4 גבעולי בצל ירוק קצוץ

3 תפוחי אדמה מבושלים וקלופים

לרוטב:

3 כפות שמן זית

3 כפות שמן קנולה

מיץ משלושה לימונים

מלח ופלפל

אופן ההכנה:

מבשלים את העדשים בסיר עם מי מלח עד שהם רכים אבל לא מתפוררים, כ- 30-40 ד'. מסננים ושוטפים מתחת למי הברז. מעבירים לקערה. קוצצים את העגבניות לקוביות בגודל חצי ס"מ, וחותכים את תפוחי האדמה לקוביות באותו גודל. שמים בקערה את כל מרכיבי הסלט, יוצקים עליו את כל מרכיבי הרוטב ומערבבים בעדינות. טועמים, מתקנים תיבול ומעבירים למקרר להשריה של שעתיים למיזוג טעמים (מתקבלת כמות גדולה של סלט כי אצל אודל אוהבים אותו מאד, אבל אפשר גם לעשות חצי כמות).

לביבות קישואים

הרבה דברים הקסימו והפתיעו אותי אצל אודל. בין השאר היה העובדה שחוץ מסלטים היא הגישה גם לביבות נהדרות של ירקות וזה היה גיוון נהדר בין שאר המטעמים לשבת.

זמן הכנה: 20 ד'  |  זמן טיגון: 10 ד' |  5-6 מנות

החומרים הנדרשים:

8 קישואים קטנים

בצל גדול קצוץ

שמן לטיגון

ביצה אחת

חצי כוס פירורי לחם

2 שיני שום כתושות

2 כפות שמיר או כוסברה קצוץ

מלח ופלפל

אופן ההכנה:

מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא זהוב ורך. מוציאים ומסננים מהשמן. מגררים את הקישואים במגררת קטנה ככל האפשר וסוחטים מעט מנוזלים. שמים בקערה את הקישואים המגוררים, הבצל המטוגן, ביצה, פירורי לחם, שום כתוש, שמיר או כוסברה קצוצים, מלח ופלפל. מערבבים עד לקבלת עיסה במרקם מתאים לקציצות (אם צריך אפשר להוסיף עוד פירורי לחם). יוצרים צורה של קציצות קטנות ועגולות ומטגנים במחבת עם שמן כדי כיסוי המחבת, כשלוש דקות מכל צד או עד שהלביבות מזהיבות. מעבירים לניר סופג ואוכלים חם או קר.

שטרודל תפוחים, צימוקים ואגוזים חלומי

פסים ארוכים של בצק ממולא בתפוחים, צימוקים ואגוזים, מבושלים ברוטב תפוזים - הכל ללא סוכר וכל כך טעים. וגם בריא!

זמן הכנה: כשעה |  זמן אפיה: 30 ד' | 3 פסים באורך 30 ס"מ

החומרים הנדרשים:

לבצק:

3 כוסות קמח (אפשר חצי-חצי לבן ומלא)

100 גר' מרגרינה (עדיף של מזולה)

רבע כוס שמן קנולה

חצי עד 3/4 כוס מי סודה

כפית חומץ

למלית:

12 תפוחי עץ מסוג דלישס (הזהובים עם הנקודות החומות הקטנות)

מיץ מארבעה תפוזים

50 גר' צימוקים

50 גר' אגוזים או פקאנים (לא הכרחי)

חצי כפית קינמון

לסיום:

ביצה טרופה למריחה

כפית או שתיים סוכר וניל

אופן ההכנה:

מכינים את הבצק: משים בקערה את הקמח, המרגרינה והשמן ומעבדים לפירורים אחידים. מוסיפים את החומץ וחצי כוס מי סודה. מעבדים לבצק אחיד ואם הוא עדין קצת יבש מוסיפים עוד מי סודה. צריך להתקבל בצק חלק ונוח לעבודה. מעבירים למקרר לחצי שעה.

בינתיים מכינים את המלית: קולפים את תפוחי העץ, חותכים לרבעים, מוציאים את הליבה ופורסים לפרוסות בעובי חצי ס"מ. שמים את פרוסות התפוחים בסיר, מוסיפים את מיץ התפוזים והצימוקים. מוסיפים עוד כחצי כוס מים ומביאים לרתיחה. מכסים, מנמיכים את האש ומבשלים 15-20 ד', עד שכל הנוזלים התאדו והתפוחים רכים. מצננים מעט ומוסיפים את הקינמון והאגוזים אם רוצים.

מכינים את השטרודל: מחלקים את הבצק לשלושה חלקים. מרדדים כל חלק למלבן באורך 30 ס"מ ורוחב 10 ס"מ. מניחים במרכז המלבן לכל אורכו שליש מכמות המלית ומקפידים להשאיר שוליים של 3 ס"מ מכל צד. בעזרת סכין חותכים פסים אלכסוניים בשני צידי המלית וקולעים את פסי הבצק לסירוגין כמו צמה על המלית. מעבירים בזהירות לתבנית התנור מרופדת בניר אפיה ומכינים כך את כל הכמות. מורחים את השטרודל בביצה הטרופה ומפזרים מעט סוכר וניל.

(למי שלא הצליח להבין את ההסבר על קליעת הצמה אפשר פשוט להכין רולדה רגילה ולגלגל בתוכה את מלית התפוחים). אופים בחום של 180 מעלות כחצי שעה או עד שהבצק זהוב. מוציאים ומצננים כחמש דקות. מעבירים בזהירות למגש.

גולשות שואלות:

שאלה:בעניין החלות, שלא יוצאות מספיק אווריריות. טעימות, אבל דחוסות מידי. האם יש לך עצה כלשהי?

תשובה: בנוגע לחלות, כמוני כמוך - ואינני יודעת בדיוק מה הסיבה. על כן אנסה לתת לך את כל הטיפים שברשותי, מתוך תקווה שאחד מהם יעזור. לא ציינת האם את משתמשת בקמח מלא או רגיל, דבר שמאד משפיע על דחיסות החלות, אך אצא מנקודת הנחה שמדובר בקמח לבן.

הדבר הראשון שמשפיע - הלישה. חשוב ללוש את הבצק די הרבה 5-7 דקות, עד שהבצק מאד אחיד ודביק, ואם הוא נהיה דביק במהלך הלישה מוסיפים עוד מעט קמח או שמן וממשיכים ללוש.

הדבר השני - זמן התפחה. זמן התפחה מועט מידי ייתן חלות דחוסות. לכן מומלץ להתפיח כשעתיים, כשבמהלכן מומלץ לתת לבצק פעמיים מכה חזקה שתפיל אותו חזרה לקערה וכך הוא יוכל לפתח יותר תאי אוויר קטנים שהופכים אותו לאוורירי יותר. גם כחלות בתבנית מומלץ להתפיח לפחות חצי שעה ואפילו 40 ד', עד שהחלות תופחות כדי שליש יותר מגודלן המקורי. במהלך האפייה אפשר להוסיף על הקרקעית תבנית עם מים רותחים שעוזרות לאפייה איכותית יותר.

אם כל העצות הללו לא עזרו - אולי כדאי לנסות להחליף מתכון. וכמובן שהעצה הראשונה והאחרונה והטובה ביותר - זה להתפלל בדיוק על זה, כי השם וודאי יודע למה החלות שלך לא מספיק אווריריות.

שאלה:האם יש לך מתכון לליקר שוקולד או קפה ללא ביצים?

ליקר קפה

זמן הכנה: 15 ד'  |  זמן השריה: חודש

החומרים הנדרשים:

6 שקדים

50 גר' פולי קפה

500 מ"ל וודקה

100 מ"ל מים

200 גר' סוכר

אופן ההכנה:

קולים את השקדים בתנור עד שהם משחימים קלות. מוציאים וכותשים אותם גס. כותשים גס גם את פולי הקפה ושמים בצנצנת עם מכסה את השקדים, פולי הקפה והוודקה. משרים כחודש. מסננים דרך בד סינון או פילטר של קפה פילטר. שמים את המים והסוכר בסיר ומביאים לרתיחה. מכבים ומצננים לגמרי. מוסיפים את הסירופ לאלכוהול ומעבירים לבקבוק. כעת הליקר מוכן לשתיה.

לרכישת ספרי המתכונים של אביגיל מייזליק, לחצו כאן.