הפרשה החסידית
הפרשה החסידית לפרשת לך לך: המזל של אברהם
סיפור מצמרר על יהודי שהתגבר על מזלו. וגם: למה אנו מתייחסים רק לאברהם אבינו ולא לתרח?
- הרב ישעיה וינד
- פורסם ט' חשון התשע"ז
בפרשת השבוע אנו לומדים על הבטחת בורא עולם לאברהם אבינו, שיהיו לו בנים. וכך כתוב: 'ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם, ויאמר כה יהיה זרעך'.
הקב"ה אינו מסתפק בהבטחה שעוד יהיו לו צאצאים לאלפים רבים, אלא מבקש להמחיש לו את זה. לכן הוא מראה לאברהם את אלפי-אלפי הכוכבים. כך גם יהיה זרעך. זה ההסבר הפשוט בפסוק זה.
אך ספרי החסידות מעמיקים להסביר כאן הסבר פנימי יותר; אברהם אבינו, לפי המזל שעמו נולד, לא יכול להביא ילדים לעולם. השושלת מאדם הראשון נמשכת עד אליו - ושם נפסקת. אבל הקב"ה מוציא אותו משליטת המזלות, ומרים אותו מעלה מעלה עד מעל לכוכבים והמזלות, כך שהמזל שוב אינו שולט עליו.
לכן כתוב 'ויוצא אותו החוצה', הכוונה מחוץ לשליטת המזל, ואז הוא יוכל להביא ילדים לעולם. אבל זה לא הסוף, יש כאן עוד בשורה מיוחדת. הילדים שיוולדו לך וצאצאיהם - גם הם יהיו מעל לשליטת המזל, גם עליהם המזל לא יוכל לשלוט. 'ויאמר לו כה יהיה זרעך', גם הם, כמוך, יהיו בדרגה כזו.
הגמרא מביאה במסכת שבת (דף קנ"ו), שהקב"ה אמר לאברהם צא מאצטגנינות (חכמת המזלות) שלך, שאין מזל לישראל, שמזלך שהוא צדק נמצא במערב. לכן אינך ראוי להוליד. אני אעבירהו למזרח ותוכל להוליד, שנאמר 'מי העיר ממזרח צדק יקראו לרגלו'.
* * *
מכאן תשובה לשואלים, למה עם ישראל נקראים בני אברהם, בני יצחק ויעקב, ולמה הם נקראים אבות האומה? הלא השושלת אינה מתחילה באברהם אבינו. אביו של אברהם היה תרח, ואביו היה נחור וכן הלאה. לכאורה תרח הוא אבינו בדיוק כמו שאברהם אבינו.
התשובה היא, שעפ"י הטבע והמזל אין לאברהם ילדים. השושלת נפסקת בו. בנו יצחק נולד מעל למזל. אם כן, אברהם אמנם בנו של תרח, אבל יצחק אינו נכדו, כי מאברהם מתחילה שושלת חדשה, שושלת 'על טבעית' שאין למזל שליטה עליה. לכן אנו באמת רק בני אברהם ולתרח אין לנו שום קשר טבעי.
הרמב"ן אומר כי גזירת הכוכבים היא מן הנסים הנסתרים שכל התורה תלויה בהם. אך היהודי, בכח בחירתו והליכתו בדרך תורה ומצוות, מתעלה מעל למזל. זאת אומרת שבעצם ליהודי יש גם מזל שעל פיו חייו אמורים להתנהל. אלא שתפילה מעומק הלב, יחד עם קיום המצוות, בכוחם לשנות לחלוטין את מזלו.
על פי ההלכה, נפסק בשולחן ערוך שאסור לשאול בכוכבים ומזלות, ולפי כמה מהפוסקים מדובר באיסור לאו מהתורה. ואילו לפי דעות אחרות זהו איסור עשה של "תמים תהיה עם ה' אלקיך". למרות האיסור פוסק הרמ"א כי מי ששמע מהאסטרולוגים דבר - מותר לו לחשוש לזה, ואדרבה, לא יעשה כנגד המזל, שאין סומכין על הנס.
האסטרולוג לניצול השואה: יש לך טעות
מסופר על יהודי צעיר שחי בפולין לפני השואה, בשם אברהם (אדוארד) ברנשטוק, הוא נולד למשפחה שלא שמרה תורה ומצוות, וכך גם התנהג. את כל מוראות המלחמה האיומה הוא עבר, ובנסי-נסים זכה להינצל, כאשר הוא מחופש לגוי פולני. לבדו נשאר, שריד אחרון לכל המשפחה.
בתום המלחמה אברהם לא ידע איך להמשיך בחייו, בינתיים התגלגל לבלגיה. כשנה לאחר המלחמה כאשר עדיין לא החליט מה לעשות בחייו ואיך להתקדם, הלך לאסטרולוג ידוע בבלגיה. האסטרולוג קרא את המפה שלו לפי פרטי לידתו ואמר: "יש לך טעות בפרטים שמסרת לי!". "מה פתאום?! אין לי שום טעות. זה מקום הולדתי וזה התאריך והשעה שלי". "לא יתכן לפי הנתונים שמסרת לי, האדם הזה נהרג במלחמה!". "מה פתאום נהרג?!", אמר אברהם, "אלה הפרטים שלי!".
"אם ככה", אמר האסטרולוג, "אז אתה יהודי!". אברהם החוויר כסיד, לקח את רגליו והסתלק מהמקום, כשהוא מהרהר: במשך כל המלחמה חיפשו בנרות כל יהודי, ואף אחד לא העלה בדעתו שאני יהודי, והנה האסטרולוג הזה יודע...
המקרה הזה הדליק אצלו ניצוץ.
הוא הגיע לצרפת, ופנה לאחד האסטרולוגים הגדולים בעולם כדי ללמוד את תורת האסטרולוגיה על בוריה. בשיעור האחרון נבחנו התלמידים והיו צריכים להגיש עבודת גמר. כל תלמיד לקח נתונים מאדם מוכר לו, ובנה מפה אסטרולוגית. אברהם החליט לערוך את המפה של עצמו. הוא ערך את המפה שוב ושוב, אך לשווא. לפי הנתונים הוא היה מת... הוא ניגש למורה והראה לו את ניסיונותיו. המורה התבונן, ערך חישובים ואמר בהחלטיות: "האדם הזה מת!".
"אבל אני מכיר אותו אישית", טען אברהם מבלי לגלות שמדובר בו, "והוא לא מת!". האסטרולוג הגדול אמר: "אם הוא לא מת, אז הוא יהודי. יש רק מקרה אחד שבו המפה לא משקפת את האדם - במקרה שמדובר ביהודי!".
כך החלה התקרבותו ליהדות. אחרי שנים הוא עלה לארץ כיהודי מאמין, התחתן והקים בית נאמן בישראל.
מה כל זה אומר לנו?
לעולם אין לנו להתייאש מלבקש רחמים. אסור לנו לחשוב 'אין לי מזל', כי זה פשוט לא נכון. עוד תפילה ועוד תפילה והישועה תגיע.
הרב ישעי'ה וינד הוא מנהל רוחני בהידברות וראש כולל אהבת תורה