פרוטוקול היסטורי מגלה: התפילה בכותל המערבי - בהפרדה מזה מאות שנים

פרוטוקול היסטורי מ-1968 מגלה כי כבר אז ביקשו רפורמים לקיים תפילות מעורבות בכותל המערבי, כשנה לאחר שנכבש במלחמת ששת הימים. 

במסגרת הסערה שהתחוללה, מינה שר הדתות דאז, זרח ורהפטיג, ועדה שכללה את ראשי העדות הדתיות בישראל, ובמהלכה הובטח להם שלטון עצמי, גישה חופשית וניהול פנימי של המקומות הקדושים להם. בפגישה נקבע שענייני הכותל ייקבעו על-ידי הרבנים הראשיים לישראל.

הרבנים הראשיים מינו ועדה בת שבעה חברים, בראשה עמד שופט בית המשפט העליון, ד"ר צחק קיסטר. בנוסף הרבנות מינתה ועדת הלכה אשר בראשה עמד פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. על פי תקנות הועדות, והבא לכנסת "החוק לשמירת המקומות הקדושים". 

בעקבות החוק, מינתה הרבנות הראשית רב ממונה לעניין הכותל, אשר ניהל את העבודות במקום שכללו הקמת מחיצה כדי לבדל בין עזרת גברים לעזרת נשים.

כמו כן, סוכם כי הרבנים הראשיים הם הקובעים את סדרי התפילה ליד הכותל, לרבות עניין ההפרדה, כאשר משרד הדתות הוא הגוף המבצע. יצוין כי פרסום התקנות עוכב על-ידי שר המשפטים, והמדיניות שננקטה הייתה למנוע תפילות מאורגנות במפלס התחתון של הכותל אך לאפשרן במפלס התחתון. הוועדה ציינה, בין היתר, כי הרפורמים מנסים לעורר מחלוקות, וכי יש לשמור על מסורת ההפרדה הנהוגה.

שר הדתות דאז זרח ורהפטיג, ציין כי עוד מימות השלטון התורכי היתה התפילה נפרדת. עוד הוסיף ואמר, כי מתוך היכרות עם הספרות הרפורמית, הוא יודע שבעוד שאצל דתיים התפילה בנפרד היא חובה, אין אצל הרפורמים תפילה מעורבת היא רשות, ואינה הפרת מצווה דתית, ועל כן "לא תחולל שום מצווה רפורמית אם למשך חצי שעה יקיימו תפילה נפרדת". עוד אמר ורהפטיג כי ב-1968 הוצע לרפורמים שהשטח הסמוך למחיצה משני עבריו יפונה עבורם כך שיתאפשר להם להתפלל יחד כשמחיצה ביניהם, אך הם דחו הצעת פשרה זו. 

בהתייחסו לרפורמים, הוסיף ורהפטיג ותהה מדוע הרפורמים בחו"ל מתפללים גלויי ראש, אך חובשים כיפות בכותל.

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, הגיב לחשיפת המסמך ואמר כי ההתגרות בכותל החלה כבר לפני עשרות שנים, על-ידי אותם זרמים המנסים כיום לשבור מוסכמות, להתעלם ממסורת ישראל ולפרוץ את חומות הכותל המערבי, כלשונו.