לאונרד כהן: נצר לשושלת רבנים, שמירת שבת, ברכת הכהנים - וגם קבורה יהודית

אמנם עברו לא מעט שנים מאז שלאונרד כהן הצעיר ישב להתפלל במחיצת בני משפחתו בבית הכנסת של סבו במונטריאול, אך תחילת חייו אכן הייתה צבועה בצבעים יהודיים אורתודוקסיים עזים. זהותו היהודית של כהן התפתחה והתחדשה עם השנים, קיבלה ביטוי במגוון שיריו, סקרנה מראיינים וקוראים רבים, ותמיד הייתה נוכחת בחייו באופנים שונים. כהן נולד למשפחה יהודית ממעמד הביניים, אך משפחתו מצד אביו נחשבה למכובדת וחשובה במיוחד בקרב הקהילה היהודית באזור בו התגוררו. אמו, מרשה קלוניצקי, הייתה בתו של הרב שלמה זלמן קלוניצקי, שהיגר לקנדה מליטא. משפחתו של סבו מצד אביו היגרה לקנדה מפולין, וסבו אף שימש כנשיא המייסד של הקונגרס היהודי-קנדי. בעניין היותו נצר למשפחת כוהנים אמר פעם הזמר: "הייתה לי ילדות משיחית מאוד".

בחודש שעבר העניק כהן ריאיון מקיף למגזין "הניו יורקר", שם סופר, בין השאר, כיצד התעניין במשך שנים רבות מחייו בזוהר ובקבלה, ואיך בילה את בקרי השבתות בלימוד בבית הכנסת "אור תורה" בלוס אנג'לס, יחד עם הרב מרדכי פינלי, שהעריכו רבות. שרון רובינסון, שהכירה אותו היטב, ואף כתבה ספר על מפעל חייו, העידה עליו לפני מספר שנים: "כהן אוהב את האמונה היהודית שלו, ושומר מצוות. הוא נצר לשושלת ארוכה של רבנים, והקשרים ליהדותו מצויים באופן בולט ברחבי עבודתו, כנראה בכל שיר". באותו ריאיון, אגב, נטען כי כהן מקפיד על שמירת השבת, ומסרב להופיע בה.

ניתן לומר כי זיקתו של כהן ליהדות הייתה קשורה בקשר חזק עם זיקתו לישראל. הזמר הגיע לישראל ב-1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, במטרה לסייע כמתנדב למאמץ הלאומי. "אלך ואעצור את הקליעים של מצרים", כתב בשיר מאותה תקופה. לבסוף שוכנע כהן כי ייטיב לעשות אם יסייע דווקא בתחום המוזיקה, והוא אכן נסע לסיני עם כמה זמרים, על מנת להופיע בפני החיילים בחזית. בזמן המלחמה, כשהופיע בחזיתות הדרום הצהיר: "אשאר בישראל עד סוף המלחמה, איך אפשר אחרת?" באותם ימים כהן אף הוסיף כי "יהודי נשאר תמיד יהודי. עכשיו מלחמה, ואין מקום להסברים. שמי הוא כהן, לא?". בריאיון לעיתון "מעריב" מאותה העת, סיפר אחד הזמרים שליווה אותו, כיצד התעניין כהן בדרגותיהם של החיילים אשר בפניהם הופיע, וכמה רצה להצטרף בעצמו לשירות בצה"ל.

"אף פעם לא הסוויתי את העובדה שאני יהודי, ובכל משבר בישראל אני אהיה שם. אני מחויב להישרדות של העם היהודי", אמר בריאיון ב-1974, כשנה לאחר המלחמה. ואכן, גם בשנותיו המאוחרות הגיע כהן להופיע בישראל, כשב-2009 התייצב להופעה ברמת גן, 29 שנים אחרי הופעתו האחרונה בישראל ב-1980. הופעתו ב-2009 לוותה בקריאות רבות לכיוונו - להחרים את ישראל ולבטל את האירוע, אך הוא החליט לקיים את המופע בכל זאת. בסוף ההופעה, שהוכתרה כהצלחה גדולה, שיתף כהן במשך כמה דקות את הצופים במחשבותיו על עם ישראל, ולאחר מכן בירך את הקהל בברכת הכוהנים המסורתית.

כפי שסיפר בריאיון שנערך איתו ב"הניו יורקר", כאמור - פחות מחודש לפני מותו, אחד הרעיונות שעמדו לנגד עיניו בתקופה האחרונה היה להוציא ספר שירים, שעמודיו נראים כצורת הדף בתלמוד הבבלי – טקסט, ומצדדיו טורי פרשנות. כאשר התייחס באותה הכתבה לשאלה בנוגע למצבו הרפואי בעת האחרונה, כשכבר הגיע לשיבה טובה אך נאלץ להתמודד עם קשיי הזקנה, השיב האמן בתשובה בעלת גוון יהודי במיוחד: "יש זמנים שבהם אני פשוט חייב לשכב, אני לא יכול לנגן יותר, וסובל מכאבים בגבי", אמר כהן, אך הוסיף: "עם זאת, דברים רוחניים ברוך השם הסתדרו, ועל כך אני אסיר תודה".

כהן נקבר בטקס קבורה יהודי, לפי כל כללי ההלכה. "בקשתו של לאנורד הייתה להיטמן באורח יהודי לצד הוריו, סבותיו והורי סבותיו", צוטט רב וחזן קהילת 'שער השמיים' במונטריאול. הרב, שהזכיר את כהן בשמו היהודי – אליעזר, המנוח נקבר ותפילת קדיש נאמרה עליו. "הוא היה בן הקהילה שלנו והוא חיי חיים מלאים ורבי אמונה ורוחניות", סיכם הרב.