5 דקות תורה ביום
האוכל מאכל שהתבשל עם בשר, האם צריך להמתין לאחריו 6 שעות?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רִאשׁוֹן יט' חֶשְׁוָן (20 בְּנוֹבֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ג חשון התשע"ז
א. יֵשׁ אֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְעִים חֲצָאֵי דְבָרִים מִכָּל מִינֵי אֲנָשִׁים וּמִבְּלִי לְבָרֵר אֶת הַדְּבָרִים לְעוֹמְקָם מְמַהֲרִים לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת. יֵשׁ לָדַעַת שֶׁדָּבָר זֶה מְסֻכָּן בְּכָל עִנְיְנֵי הַחַיִּים וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי תוֹרָה. שֶׁכֵּן, כְּדֵי לְהַתִּיר דָּבָר אוֹ לְאוֹסְרוֹ, צָרִיךְ לִבְדּוֹק אֶת הַדָּבָר לָעֹמֶק, לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קמה) עַל הַפָּסוּק: "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ", אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ - אוֹמְרְהוּ, וְאִם לָאו - אַל תֹאמְרֵהוּ!" נָבִיא כָאן דֻּגְמָא אַחַת שֶׁטּוֹעִים בָּהּ אֲנָשִׁים.
ב. כָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֶה דֵעָה סִימָן פ"ט): "אָכַל תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, מֻתָּר לֶאֱכוֹל אַחֲרָיו תַבְשִׁיל שֶׁל גְּבִינָה", כְּלוֹמַר, כָּל הַחִיּוּב לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת הוּא רַק כְּשֶׁאָכַל אֶת הַבָּשָׂר בְּעַצְמוֹ, אַךְ אִם אָכַל תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, כְּגוֹן: שְׁעוּעִית, תַּפּוּחֵי אֲדָמָה אוֹ פוּלִים שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַסִּיר יַחַד עִם הַבָּשָׂר - אֵין צֹרֶךְ לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וְהִנֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּהוּ פְשַׁט הַדְּבָרִים, כְּבָר כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים הָאַשְׁכְּנַזִּים וְהַסְּפָרַדִּים שֶׁגַּם אַחַר תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּמוֹ אַחַר בָּשָׂר מַמָּשׁ, מִכַּמָּה וְכַמָּה טְעָמִים, וְלָכֵן, לַמַּסְקָנָה גַם מִי שֶׁאָכַל תַּפּוּחַ אֲדָמָה אוֹ שְׁאַר דִּבְרֵי פַרְוֶה שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַסִּיר עִם בָּשָׂר אוֹ עוֹף, אֲפִילוּ שֶׁלֹּא אָכַל מֵהָעוֹף עַצְמוֹ - צָרִיךְ לְחַכּוֹת שֵׁשׁ שָׁעוֹת.
ג. דָּבָר זֶה מָצוּי בְשַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ הָאוֹכְלִים מֵהַ"חַמִּין" רַק אֶת הַבֵּיצָה וְכַדּוֹמֶה מִבְּלִי לֶאֱכוֹל בָּשָׂר אוֹ עוֹף, עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְחַכּוֹת שֵׁשׁ שָׁעוֹת גַּם בְּמִקְרֶה זֶה.
ד. אִם הַמַּאֲכָל פַּרְוֶה רַק הָיָה מֻנָּח בְּאוֹתָהּ צַלַּחַת - הַדִּין שׁוֹנֶה. לְדֻגְמָא: אֹרֶז וּבָשָׂר שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים בְּאוֹתָהּ צַלַּחַת וְאָכַל רַק מֵהָאֹרֶז - אִם הָאֹרֶז שֶׁאָכַל לֹא נָגַע בֶּבָשָׂר כְּלָל וְגַם לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו רֹטֶב מֵהַבָּשָׂר - לֹא נִהְיָה בְשָׂרִי וּמֻתָּר לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ חָלָב מִיָּד.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', ל')
"חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (ב')
לַמֻּשָּׂג "קִנְאָה" יֵשׁ שְׁתֵּי מַשְׁמָעוּיוֹת: 1. חֵמָה וְכַעַס. 2. תַּחֲרוּת עִם חֲבֵרוֹ. וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מַשְׁפִּיעִים לֹא רַק עַל חַיֵּי הָאָדָם אֶלָּא גַּם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. וְכָךְ אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ:
"שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים הַקָּבָּ"ה אוֹהֲבָם: 1. מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס. 2. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. 3. וּמִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו", (הַכַּוָּנָה שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד עַל שֶׁלּוֹ אֶלָּא מְוַתֵּר). וְהַמִּדְרָשׁ מַמְשִׁיךְ וּמְסַפֵּר: "רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב הָיָה חוֹלֶה, וְנִמְשַׁךְ לְאוֹתוֹ עוֹלָם כַּמָּה לֵילוֹת וְכַמָּה יָמִים, (הָרוֹפְאִים שֶׁל יָמֵינוּ קוֹרְאִים לְזֶה: "מָוֶת קְלִינִי"), בַּשָּׁעָה שֶׁחָזַר שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: "רַבֵּנוּ, בְּמָה פְּטָרוּךָ?" כְּלוֹמַר, בְּאֵיזֶה זְכוּת הִסְכִּימוּ לְהַחֲזִיר אוֹתְךָ לָעוֹלָם הַזֶּה לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת? אָמַר לָהֶם: כְּשֶׁעָלִיתִי לְמַעְלָה בָּאוּ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְלִמְּדוּ עָלַי זְכוּת, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם, עַד שֶׁבָּא מַלְאָךְ אֶחָד וְאָמַר לָהֶם: אָדָם זֶה מֵעוֹלָם לֹא עָמַד עַל מִדּוֹתָיו!! מִיָּד הֶחֱזִירוּ אוֹתִי לָעוֹלָם הַזֶּה".
וְעוֹד מְסֻפָּר: רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָיָה לוֹ תֵּל עָפָר בְּתוֹךְ כַּרְמוֹ, הֵבִיא פּוֹעֲלִים לִטּוֹל אֶת הַתֵּל, וְחָפְרוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהֵם חוֹפְרִים רָאוּ אָדָם אֶחָד יוֹשֵׁב עַל הַתֵּל וְאוֹמֵר: "הַאִם הִגִּיעַ זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים?" רָצוּ הַפּוֹעֲלִים וְהוֹדִיעוּ לְרַב נַחְמָן, "מִי אַתָּה?" שָׁאַל רַב נַחְמָן, וְהָאִישׁ עָנָה: "אֲנִי מֵת שֶׁקָּבוּר כָּאן, הַאִם הִגִּיעַ זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים?" אָמַר לוֹ רַב נַחְמָן: "עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים. אוּלָם אֱמוֹר לִי, כֵּיצַד אַתָּה שָׁלֵם בְּגוּפְךָ? הֲרֵי מִי שֶׁנִּפְטַר נִרְקָב בַּקֶּבֶר!?" עָנָה הַנִּפְטָר: "הִכְנִיסוּךָ לְבֵית הָרַב וְלֹא לִמְּדוּ אוֹתְךָ סֵפֶר מִשְׁלֵי? הֲרֵי אָמַר שְׁלֹמֹה: וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה, וַאֲנִי מִיָּמַי לֹא קִנֵּאתִי בַּחֲבֵרַי". וְכָךְ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (מַסֶּכֶת שַׁבָּת קנב') "כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה בְּלִבּוֹ - עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים, וְכָל שֶׁאֵין לוֹ קִנְאָה בְּלִבּוֹ - אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים". מַדְהִים!