5 דקות תורה ביום
מה הדין בסיר בשרי שבישלו בו חלב?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי כג' חֶשְׁוָן (24 בְּנוֹבֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ג חשון התשע"ז
א. רָצוּי שֶׁכָּל הַסִּירִים הַבְּשָׂרִיִּים יִהְיוּ מְמֻקָּמִים בְּמָקוֹם שׁוֹנֶה מֵהַסִּירִים הַחֲלָבִיִּים, כִּי כַאֲשֶׁר הַבַּעַל אוֹ הַיְּלָדִים רוֹצִים לְהָכִין אוֹ לְחַמֵּם אֹכֶל וּצְרִיכִים סִיר בִּשְׁבִיל זֶה, הֵם פָּשׁוּט שׁוֹלְפִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד וְאֵינָם יוֹדְעִים אֵיזֶה סִיר הוּא חֲלָבִי וְאֵיזֶה הוּא בְשָׂרִי, וִיכוֹלִים לֶאֱסוֹר אֶת הַסִּיר וּבְמִקְרִים מְסֻיָּמִים גַּם אֶת הָאֹכֶל.
ב. מִי שֶׁבִּשֵּׁל בְּטָעוּת אֹכֶל חֲלָבִי בְּסִיר בְּשָׂרִי, צָרִיךְ לִבְדּוֹק, אִם לֹא בִשְּׁלוּ בּוֹ בָשָׂר בְּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת - הָאֹכֶל מֻתָּר בַּאֲכִילָה, וְאִם בִשְּׁלוּ בּוֹ בָשָׂר בְּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת - הָאֹכֶל נֶאֱסָר בַּאֲכִילָה. בְּכָל מִקְרֶה, הַסִּיר אָסוּר בְּשִׁמּוּשׁ עַד שֶׁיַּכְשִׁירוּ אוֹתוֹ. וְאוֹתוֹ דִין יֵשׁ גַּם כְּשֶׁבִשְּׁלוּ אֹכֶל בְּשָׂרִי בְסִיר חֲלָבִי.
ג. בְּמִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת, אוּלָם וַדַּאי שֶׁעָבַר לַיְלָה שָׁלֵם - מֻתָּר לֶאֱכוֹל אֶת הַתַּבְשִׁיל.
ד. מִי שֶׁעִרְבֵּב סִיר רוֹתֵח שֶׁבְּתוֹכוֹ מַאֲכָל בְּשָׂרִי עִם כַּפִּית אוֹ מַזְלֵג חֲלָבִיִּים אוֹ לְהֵפֶךְ - הַמַּזְלֵג אוֹ הַכַּפִּית נֶאֶסְרוּ בְשִׁמּוּשׁ עַד שֶׁיַּכְשִׁירוּ אוֹתָם, וּלְגַבֵּי הָאֹכֶל - בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה, אוּלָם מֵאַחַר וְיֵשׁ כָּאן כַּמָּה פְרָטִים מֻרְכָּבִים יֶשׁ לִשְׁאוֹל רַב.
ה. כַּאֲשֶׁר מְבַשְּׁלִים בְּסִיר מַאֲכָל בְּשָׂרִי הַסִּיר הוֹפֵךְ לִהְיוֹת בְּשָׂרִי וְגַם הַמִּכְסֶה שֶׁלּוֹ נַעֲשָׂה בְשָׂרִי. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לֹא לְכַסּוֹת סִיר חֲלָבִי עִם מִכְסֶה שֶׁל סִיר בְּשָׂרִי אוֹ לְהֵפֶךְ. מִי שֶׁכִּסָּה בְטָעוּת בְּמִכְסֶה הָפוּךְ, אִם הָיָה זֶה רַק לְרֶגַע וְלֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲלוֹת אֵדִים חַמִּים מֵהַתַּבְשִׁיל - מְסִירוֹ וְלֹא נֶאֱסָר כְּלוּם. אוּלָם, אִם עָלוּ אֵדִים לַמִּכְסֶה - יֵשׁ לִשְׁאוֹל רַב, כִּי בְמִקְרִים רַבִּים הַתַּבְשִׁיל נֶאֱסָר וְהַסִּיר וְהַמִּכְסֶה צְרִיכִים הֶכְשֵׁר.
ו. אִם נִתַּז חָלָב עַל דֹּפֶן חִיצוֹנִית שֶׁל סִיר קָר - לֹא נֶאֱסָר כְּלוּם, אַךְ אִם הַסִּיר הָיָה רוֹתֵחַ - הַסִּיר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, וּלְגַבֵּי הָאֹכֶל יֵשׁ לִשְׁאוֹל רַב.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', לג')
"בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ"
שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַפִּתְגָּם: "אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קַרְיָא"? וּבְכֵן, הַמָּקוֹר שֶׁל זֶה הוּא בַּגְּמָרָא (מַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא דַּף פה').. אִסְתְּרָא - זֶהוּ סוּג שֶׁל מַטְבֵּעַ. לְגִינָא - זֶהוּ כְּלִי. קִישׁ קִישׁ קַרְיָא - זֶה עוֹשֶׂה רַעַשׁ שֶׁל נְקִישׁוֹת. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁיֵּשׁ רַק מַטְבֵּעַ אֶחָד בְּתוֹךְ כְּלִי אָז הוּא מַשְׁמִיעַ רַעַשׁ גָּדוֹל, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר הַכְּלִי מָלֵא בְּמַטְבֵּעוֹת - הוּא שָׁקֵט.
וְזֶה מָשָׁל לִשְׁנֵי סוּגִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם. אָדָם שֶׁהוּא רֵיק מִתֹּכֶן, בְּרֶגַע שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיזֶה דָּבָר הוּא מְדַבֵּר עַל זֶה עִם כֻּלָּם וּמַשְׁמִיעַ "צִלְצוּלִים" לְכָל עֵבֶר. אוּלָם, אָדָם שֶׁהוּא מָלֵא מֵחָכְמָה הֲרֵי שֶׁהוּא שָׁקֵט וְרָגוּעַ.
וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה - בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָבוֹן הַחָכְמָה נָחָה וּשְׁקֵטָה, וְאִלּוּ: וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ - כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַכְּסִיל הוּא מוֹדִיעַ זֹאת לְכֻלָּם.
וְלָכֵן, תִּשְׁתַּדְּלוּ לִהְיוֹת רְגוּעִים בְּעַצְמְכֶם, וְאִם רְאִיתֶם אָדָם שָׁקֵט וְרָגוּעַ אַל תִּתְעַסְּקוּ אִתּוֹ..
בְּאֶחָד הַמִּפְעָלִים קָרָא בָּעַל הַבַּיִת לִמְנַהֵל הָעֲבוֹדָה וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לַמִּפְעָל הֶפְסֵדִים עֲצוּמִים, וְכַנִּרְאֶה הַפּוֹעֲלִים לֹא עוֹשִׂים אֶת מְלַאכְתָּם נֶאֱמָנָה. מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה נִכְנַס לְלַחַץ וְיָרַד לַמַּחְלָקוֹת הַשּׁוֹנוֹת וְחִפֵּשׂ מִי הַפּוֹעֵל שֶׁלֹּא עוֹבֵד כָּרָאוּי. בְּאַחַת הַמַּחְלָקוֹת רָאָה בָּחוּר נִשְׁעָן עַל הַקִּיר וְשׁוֹתֶה לַהֲנָאָתוֹ כּוֹס קוֹלָה בְּשִׂיא הַנַּחַת. מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה רָתַח מִזַּעַם "הִנֵּה, תָּפַסְתִּי אוֹתוֹ", הוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל בִּצְעָקָה: "כַּמָּה אַתָּה מַרְוִיחַ בְּחֹדֶשׁ?" וְהָאִישׁ עָנָה בְּשַׁלְוָה "3000 ש"ח" הַמְּנַהֵל נִכְנַס לַמִּשְׂרָד נָתַן לוֹ בַּיָּד 3000 ש"ח וְצָרַח: "קַח וְלֵךְ מִכָּאן! אַתָּה מְפֻטָּר!" הָאִישׁ חִיֵּךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם. לְאַחַר שֶׁיָּצָא נִרְגַּע הַמְּנַהֵל מְעַט וְשָׁאַל אֶת הַסּוֹבְבִים: "בְּאֵיזֶה מַחְלָקָה הוּא עָבַד?" וְהֵם עָנוּ לוֹ בַּחֲצִי חִיּוּךְ: "הַבָּחוּר הַזֶּה הוּא בִכְלַל הַמִּשְׁלוֹחָן שֶׁל הַפִּיצָה.."