5 דקות תורה ביום
האם סלטים שנשארו מארוחה בשרית, הופכים להיות "בחזקת בשרי"?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שֵׁנִי כז' חֶשְׁוָן (28 בְּנוֹבֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ט"ז חשון התשע"ז
א. סָלָטִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל הַשֻּׁלְחָן בַּאֲרוּחָה בְשָׂרִית וְנִשְׁאָר מֵהֶם, הַאִם מֻתָּר לְהַגִּישׁ אוֹתָם בַּאֲרוּחָה חֲלָבִית? הַתְּשׁוּבָה הִיא "תָּלוּי": אִם הִקְפִּידוּ לָקַחַת מֵהֶם רַק בְּאֶמְצָעוּת כַּף אוֹ מַזְלֵג שֶׁמְּיֻחָדִים לְסָלָטִים, וְיוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת שֶׁלֹּא נָגַע בָּהֶם דָּבָר בְּשָׂרִי - מֻתָּר. אוּלָם, אִם לָקְחוּ מֵהֶם בְּאוֹתָם הַכֵּלִים שֶׁאוֹכְלִים בָּהֶם, הֵם נִקְרָאִים "בְּחֶזְקַת בְּשָׂרִי" וְאֵין לֶאֱכוֹל מֵהֶם בַּאֲרוּחָה חֲלָבִית.
ב. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לֶאֱכוֹל סָלָט שֶׁנִּשְׁאָר מִסְּעוּדָה בְשָׂרִית יַחַד עִם חָלָב, מִכָּל מָקוֹם בְּוַדַּאי שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר אֲכִילַת הַסָּלָט. אֶלָּא, יָכוֹל לֶאֱכוֹל אַחֲרָיו מִיָּד מוּצְרֵי חָלָב.
ג. חֲנוּת שֶׁמּוֹכֶרֶת מַאַכְלֵי בָשָׂר כְּמוֹ "שָׁווארְמָה" וְכַדּוֹמֶה, הַסָּלָטִים (שֶׁאֵינָם מְטֻגָּנִים) שֶׁמֵּהֶם לוֹקֵחַ הַמּוֹכֵר וְשָׂם בַּשָּׁווארְמָה הֵם "בְּחֶזְקַת בְּשָׂרִי", וְלָכֵן, אִם מִישֶׁהוּ קָנָה מִשָּׁם פִּתָּה אוֹ בָגֵט רַק עִם סָלָטִים לְלֹא בָשָׂר - אֵין לוֹ לֶאֱכוֹל מַשֶּׁהוּ חֲלָבִי יַחַד עִם הַפִּתָּה. אֲבָל, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם - יָכוֹל לֶאֱכוֹל מַאַכְלֵי חָלָב (כְּגוֹן: גְּלִידָה וְכַדּוֹמֶה) מִיָּד, וְלֹא צָרִיךְ לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת.
ד. יְרָקוֹת אוֹ פֵירוֹת חֲרִיפִים כְּגוֹן: שׁוּם, בָּצָל, צְנוֹן אוֹ לִימוֹן אֲפִילוּ שֶׁהֵם קָרִים, אִם חָתְכוּ אוֹתָם בְּסַכִּין בְּשָׂרִית, יֵשׁ בָּהֶם כּוֹחַ מֵחֲמַת חֲרִיפוּתָם וְדֹחַק הַסַּכִּין לִשְׁאֹב אֶת טַעַם הַבָּשָׂר הַבָּלוּעַ בַּסַּכִּין וְלִקְלֹט אוֹתוֹ לְתוֹכָם, וְנֶהְפָכִים לִבְשָׂרִיִּים אַף שֶׁהֵם קָרִים. וְלָכֵן, יֵשׁ לִדְאֹג שֶׁבְּכָל בַּיִת יִהְיוּ סַכִּינֵי חִתּוּךְ "פַּרְוֶה", שֶׁאִתָּם יַחְתְּכוּ בָצָל, שׁוּם אוֹ כָל דָּבָר אַחֵר חָרִיף.
ה. אִם חָתְכוּ בָצָל, שׁוּם אוֹ כָל דָּבָר אַחֵר חָרִיף בְּסַכִּין בְּשָׂרִית, לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים - אָסוּר לְאוֹכְלָם עִם חֲלָבִי אֲפִילוּ אִם עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת מֵאָז שֶׁחָתְכוּ בָּהּ בָּשָׂר מִשּׁוּם שֶׁהַחֲרִיפוּת שֶׁבָּהֶם הוֹפֶכֶת אֶת זֶה לְטַעַם מְשֻׁבָּח, וּלְדַעַת הַסְּפָרַדִּים - אִם הַסַּכִּין "בַּת יוֹמָהּ" (כְּלוֹמַר, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָהּ בְבָשָׂר חָם בַּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת) - יֵשׁ לַחֲתוֹךְ 2 ס"מ מִשְּׁנֵי צְדָדֵי הַחִתּוּךְ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר בְּחָלָב. וְאִם הַסַּכִּין אֵינָהּ "בַּת יוֹמָהּ" בִּשְׁעַת הַדְּחָק הַמַּאֲכָל מֻתָּר.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', לה')
"רְצוֹן מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ" (א')
עֶבֶד וּמֶלֶךְ, מִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַשֵּׁנִי? כַּמּוּבָן שֶׁהָעֶבֶד צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ! אוּלָם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר אַחֶרֶת: רְצוֹן מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל - כְּלוֹמַר, שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן הָעֶבֶד. אֵיךְ יִתָּכֵן? אֶלָּא, אִם מְדֻבָּר בְּעֶבֶד מַשְׂכִּיל, הֲרֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ. וְהַדָּבָר נָכוֹן גַּם בְּיַחַס אֵלֵינוּ:
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן ה', אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁה' יַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹתֵינוּ. אֵיךְ? אִם נֵלֵךְ בִּדְרָכָיו וְנִתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּכַוָּנָה - הֲרֵי שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ: רְצוֹן מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל. רַבִּי יְהוּדָה עָדֶס הִגִּיעַ פַּעַם לְמֶקְסִיקוֹ, וּבִשְׂדֶה הַתְּעוּפָה חִכּוּ לוֹ עֶשְׂרוֹת יְהוּדִים שֶׁרוֹצִים בְּרָכוֹת. רַבִּי יְהוּדָה נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם בִּמְאוֹר פָּנִים, אַךְ לֹא בֵּרַךְ אוֹתָם. "אֵינִי רָאוּי לְבָרֵךְ!" כָּךְ אָמַר. הָיָה שָׁם יְהוּדִי מְבֻגָּר שֶׁלֹּא הֵבִין עִבְרִית רַק סְפָרַדִּית וַעֲרָבִית. הוּא נִגַּשׁ לְרַבִּי יְהוּדָה וּבִקְּשׁוֹ בַּעֲרָבִית: "בָּרְכֵנִי!" אַךְ רַבִּי יְהוּדָה לֹא בֵּרַךְ. אוֹתוֹ אָדָם לֹא הִתְיָאֵשׁ, בְּכָל בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁהָלְכוּ עִם הָרַב מָצְאוּ אֶת אוֹתוֹ אָדָם שֶׁחוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ: "בָּרְכֵנִי!" וְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בֵּרַךְ. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי הַטִּיסָה נִגַּשׁ אוֹתוֹ אָדָם לְעוֹזְרוֹ שֶׁל הָרַב וְהִתְחַנֵּן: "אֱמוֹר לָרַב שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה.." הַמְּשַׁמֵּשׁ נִגַּשׁ לָרַב וְהִתְחַנֵּן עֲבוּרוֹ לִבְרָכָה. הָרַב אָמַר: "הַכְנֵס אוֹתוֹ אֵלַי". וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: "אֱמוֹר לִי, כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אַתָּה מִתְפַּלֵּל?" הָאִישׁ מִהֵר וְעָנָה: "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת? שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים!! שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית", וְהָרַב אָמַר: "הַאִם אֵין זֶה מַסְפִּיק לְךָ? אַתָּה מְדַבֵּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם בְּעַצְמוֹ וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי בְּרָכָה?"
יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא צְרִיכִים בְּרָכָה מֵרַבָּנִים שֶׁהֲרֵי הַגְּמָרָא בְּעַצְמָהּ אוֹמֶרֶת: "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה יֵלֵךְ חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים", הַכַּוָּנָה כָּאן לַפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת הַנְּכוֹנוֹת, לֹא לִשְׁכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁבְּיָדוֹ הַכֹּל וְהוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלּוֹתֵינוּ.