5 דקות תורה ביום
האם מותר לאכול לחם שנאפה במאפיות של גויים?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי א' כִּסְלֵו רֹאשׁ חֹדֶשׁ (1 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם כ"א חשון התשע"ז
א. הַלֶּחֶם מְהַוֶּה אֶת בְּסִיס מְזוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם, עַל כֵּן, הוּא גוֹרֵם לְהִתְקָרְבוּת בֵּין בְּנֵי אָדָם לְצֹרֶךְ הַשָּׂגָתוֹ, וּבִשְׁעַת אֲכִילָתוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ חָשְׁשׁוּ חֲכָמִים, שֶׁאָדָם שֶׁיָּבוֹא לֶאֱכוֹל פַּת שֶׁל גּוֹי יָבֹא לִידֵי קֵרוּב דַּעַת עִם הַגּוֹי שֶׁאֲפָאוֹ, וְלָכֵן, אָסְרוּ לֶאֱכוֹל לֶחֶם שֶׁאָפָה הַגּוֹי.
ב. לֶחֶם שֶׁנֶּאֱפָה בְמַאֲפִיָּה גְדוֹלָה נִקְרֵאת "פַּת פַּלְטֵר" וְכֵיוָן שֶׁאֵין לֶחֶם זֶה גוֹרֵם כָּל כָּךְ הִתְקָרְבוּת, מֵאַחַר וְאֵין הָאוֹפֶה וְהַקּוֹנֶה נִפְגָּשִׁים, וְלָכֵן בִּזְמַנָּם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה מָצוּי לֶחֶם שֶׁל יְהוּדִים הִתִּירוּ חֲכָמִים לֶאֱכוֹל לֶחֶם כָּזֶה. אוּלָם בִּזְמַנֵּנוּ, הַמְּצִיאוּת הִשְׁתַּנְּתָה. מַדּוּעַ? א. מֵאַחַר וְהַמַּאֲפִיּוֹת שֶׁל הַגּוֹיִים לֹא מְנַפִּים אֶת הַקֶּמַח וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ לְתוֹלָעִים. ב. בִּזְמַנָּם הַלֶּחֶם הָיָה עָשׂוּי מִקֶּמַח מַיִם וּשְׁמָרִים, וְאִילּוּ הַיּוֹם מוֹסִיפִים לַלֶּחֶם עוֹד חוֹמָרִים אֲחֵרִים, חוֹמָרִים מְשַׁמְּרִים, וְחוֹמָרִים הַמּוֹסִיפִים טַעַם וּטְרִיּוּת לַלֶּחֶם, וְעַל חוֹמָרִים אֵלּוּ צָרִיךְ הַשְׁגָּחָה שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. לָכֵן, אַף שֶׁבִּזְמַנָּם הִתִּירוּ פַת שֶׁל אוֹפֶה, הַיּוֹם - אָסוּר לֶאֱכוֹל לֶחֶם שֶׁנֶּאֱפָה בְמַאֲפִיָּה שֶׁל גּוֹיִים, בְּלִי הַשְׁגָּחָה.
ג. הַבְּעָיָה הַמְּצוּיָה הַיּוֹם הִיא שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ מַאֲפִיּוֹת שֶׁל יְהוּדִים פּוֹעֲלִים גּוֹיִם, וְהַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם הַלֶּחֶם, הָעוּגוֹת וְהָעֻגִּיּוֹת שֶׁאוֹפִים שָׁם הֵם כְּשֵׁרִים? וּבְכֵן, בַּאֲפִיַּת הַלֶּחֶם יֶשְׁנָן שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת: הַדְלָקַת הַתַּנּוּר, הַכְנָסַת הַלֶּחֶם לַתַּנּוּר, נִעוּר הָאֵשׁ אוֹ נִיפּוּחוֹ. וְלָכֵן, יָכוֹל הַיְּהוּדִי לְהַכְשִׁיר אֶת לֶחֶם הַגּוֹי עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף אִתּוֹ בְאַחַת מִשְּׁלֹשֶׁת הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ. אוֹ שֶׁיַּדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר, אוֹ שֶׁיַּכְנִיס אֶת הַלֶּחֶם לַתַּנּוּר, אוֹ שֶׁיַּגְבִּיר בַּתַּנּוּר אֶת רָמַת הַחֹם עַל יְדֵי סִיבּוּב הַכַּפְתּוֹר.
ד. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּרְאִים בָּהֶם אֵיךְ עוֹשִׂים פִּתּוֹת עִם לַבֵּנֵ'ה, יוֹשֵׁב לוֹ הַגּוֹי מוּל הַמְּדוּרָה וּמַרְאֶה אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת הַפִּתָּה הַגְּדוֹלָה וְהַמְּיֻחֶדֶת – פִּתָּה זֹאת אֲסוּרָה בָּאֲכִילָה. אֶלָּא יֵשׁ לִדְאֹג לְנַפּוֹת אֶת הַקֶּמַח, וְגַם לִזְרוֹק קֵיסָם לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, וְכָךְ יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכוֹל אֶת הַפִּתָּה הַזּוֹ.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', א')
"מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" (א')
אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה צָרִיךְ כָּל אָדָם לְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם. מַדּוּעַ? כִּי בִּזְמַנֵּנוּ אֲנָשִׁים לְחוּצִים מְאֹד, וּבְקַלּוּת מַגִּיעִים לְכַעַס וַעֲצַבִּים. זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת בְּכָל מָקוֹם - בַּבַּיִת, בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, בַּכְּבִישׁ.. וְכַמָּה פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ יוֹם, אֲנָשִׁים כּוֹעֲסִים, אֲנָשִׁים מִתְמַרְמְרִים.. וְכֻלָּם בְּלַחַץ..
לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים נָסַעְתִּי בְּמוֹרַד הַכְּבִישׁ, וְהִנֵּה לְפָנַי רֶכֶב שֶׁרָצָה לָצֵאת מֵהַחֲנָיָה, הַנֶּהָג הָיָה זָקֵן מְאֹד וְלָקַח לוֹ הֲמוֹן זְמַן, אֲחוֹרָה קָדִימָה, אֲחוֹרָה קָדִימָה, אֲנִי הָיִיתִי מַמָּשׁ אַחֲרָיו וְרָאִיתִי בְּמִי מְדֻבָּר אָז פָּשׁוּט חִכִּיתִי בְּסַבְלָנוּת, אוּלָם, הַנְּהָגִים מֵאַחֲרַי לֹא רָאוּ וּכְשֶׁהַזְּמַן הִתְאָרֵךְ הֵחֵלּוּ לְצַפְצֵף.."פִּיפּפּפּפּ" הַזָּקֵן עָצַר וְהִסְתּוֹבֵב לְעֶבְרִי וְנִפְנֵף בְּיָדוֹ בְכַעַס: "מָה אַתָּה רוֹצֶה? קְצָת סַבְלָנוּת!!" אֲנִי מְנַסֶּה לוֹמַר לוֹ: "זֶה לֹא אֲנִי.." אֲבָל הוּא שׁוּב חוֹזֵר לָ"רֶוֶורְס" הַמִּתְמַשֵּׁךְ, עוֹבְרוֹת עוֹד כַּמָּה שְׁנִיּוֹת וְשׁוּב מֵאַחֲרַי נִשְׁמַע צִפְצוּף: "פִּיפּפּפּפּפּפּפּפּ" הַזָּקֵן שׁוּב מִסְתּוֹבֵב לְעֶבְרִי וְעֵינָיו כִּמְעַט מִתְפּוֹצְצוֹת..: "מָה אַתָּה רוֹצֶה?? תְּחַכֶּה!!" וַאֲנִי מְנַסֶּה בְּכָל כֹּחִי לִצְעֹק לוֹ: "בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה לֹא אֲנִי.. זֶה מֵאֲחוֹרָה.." אֲבָל אֵין עִם מִי לְדַבֵּר..
וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר לָנוּ: מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה!! אַל תִּתְרַגֵּז, אַל תְּאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת, תַּעֲנֶה בְּלָשׁוֹן רַכָּה, תַּעֲנֶה בַּעֲדִינוּת: "סְלִיחָה, אֲדוֹנִי", "בְּבַקָּשָׁה, גְּבֶרֶת.." כֵּן, אֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת! אִם תַּעֲנֶה כָּךְ - מֻבְטָח לְךָ שֶׁהַכַּעַס יֵרֵד. לָמָּה? כִּי אִי אֶפְשָׁר "לָרִיב" בַּעֲדִינוּת..
לִפְעָמִים אַתָּה בָּא הַבַּיְתָה וְאִשְׁתְּךָ מוּכָנָה עִם הַנֶּשֶׁק דָּרוּךְ: "זֶה "הַמֻּקְדָּם" שֶׁלְּךָ? אֵיפֹה הָיִיתָ עַד עַכְשָׁו??" אִם תִּטְעֶה לַחֲשׁוֹב שֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת כְּדֵי לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה וְתַתְחִיל לַעֲנוֹת הִיא מִיָּד תַּגִּיד: "תָּמִיד יֵשׁ לְךָ תֵּרוּצִים.." אוּלָם, אִם אַתָּה בַּעַל חָכָם - אַל תַּעֲנֶה תְּשׁוּבָה, אֶלָּא תְּקַיֵּם: מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה וְתֹאמַר: "סְלִיחָה, אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר.. אֲנִי עַכְשָׁו כָּאן לְעֶזְרָתֵךְ". וּזְכוּת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ תָּגֵן עָלֶיךָ.. אָמֵן.