עובדות ביהדות
ברכת החודש
כיוון שמצוות קידוש החודש הייתה המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל בגאולתם ממצרים, וכיוון שכל המועדים תלויים בה, על כן עשו אותה הסנהדרין ברגש, בהודיה ובברכה
- צוריאל גביזון
- פורסם כ"ו חשון התשע"ד
1. השבת שלפני ראש החודש נקראת ´שבת מברכים´, ובה מכריזים על תאריך ראש החודש הקרב ובא.
2. ´שבת מברכים´ כשמה כן היא: מתפללים להצלחה בחודש הקרוב ומברכים את החודש.
3. ההכרזה על תאריך החודש והתפילות הנלוות אליה נקראים ´ברכת החודש´. ברכת החודש נאמרת אחרי קריאת התורה ולפני תפילת המוסף.
4. הכרזת החודש נקבעה דווקא בשבת כי אז מתקבצים הכל בבתי כנסיות, ואז ישתתפו בה גם אלו שלא נוהגים לבוא לבית הכנסת בכל ימות השבוע.
5. כמו כן, כך יֵדעו הכל לסדר תפילותיהם כדין, והנשים יֵדעו להימנע ממלאכה שנהגו שלא לעשות בו ביום, וידעו הכל את תאריך ראש החודש.
6. ועוד יש בברכת החודש משום זכר לקידוש החודש שהיו עושים הסנהדרין בכל חודש וחודש, כשהיו העדים באים ומעידים שראו את הירח החדש.
7. כיוון שמצוות קידוש החודש הייתה המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל בגאולתם ממצרים, וכיוון שכל המועדים תלויים בה, על כן עשו אותה הסנהדרין ברגש, בהודיה ובברכה.
8. נוהגים שאין מברכים את חודש תשרי, שהרי הכל יודעים מתי הוא ראש השנה, ועוד כדי שלא ידע השטן את מועד הדין ולא יוכל לקטרג.
9. מכאן שאין מברכים אלא אחת עשרה פעמים בשנה, ובשנה מעוברת שתים עשרה פעמים.
10. את ברכת החודש מברכים בעמידה כשם שקידוש החודש היה מעומד.