כשתאי הסחוס "קופאים" – מה עושים עם בעיות של שחיקת סחוס?

אלונה, בת 52, סובלת בשנתיים האחרונות מכאבים במפרק הברך. היא ניסתה לשלב מעט פעילויות ספורט בנוסף להתנהלות היום יומית העמוסה, במטרה לנסות ולהקל על הלחץ שנוצר על המפרק, אך ללא הצלחה. הכאבים תקפו אותה הן בזמן מנוחה והן בזמן פעילות מאומצת. היא התקשתה לבצע פעילויות יום יומיות פשוטות, הכאב תקף גם כשישבה. הכאב היה חריף כל כך, עד שפגע לה באיכות שנת הלילה.

חיים, בן 45, איש חינוך המבלה לא מעט שעות בישיבה כשהוא לומד ומלמד, הוא בעל מודעות גבוהה לשמירה על אורח חיים בריא, ומקפיד לשמור על כושר גופני על מנת לשמור על בריאות הגוף והנפש. בחודשים האחרונים החלו כאבי ברכיים שהתחילו אחרי פעילויות ספורט אינטנסיביות, והיום הם כבר עניין שבשגרה.

ד"ר חגי מוסקוביץ, אורתופד ממדטק ישראל, מסביר: למרות התפיסה הרווחת כי בעיות ברכיים הן בעיה של בני הגיל השלישי בלבד, המציאות היום יומית במרפאה שלנו מלמדת אחרת. הסיבה היא מנגנון חילוף החומרים בגוף ובתאים. בגוף האדם כל הזמן נוצרים תאים חדשים ומתים תאים ישנים. עד גיל 30, כמות התאים החדשים עולה על כמות התאים המתים, מה שמאפשר לנו לגדול ולהתפתח כראוי. בגיל שלושים חלה האטה בייצור התאים, עד לכדי איזון עם כמות התאים המתים. בגיל חמישים ומעלה, כמות התאים החדשים שמיוצרים קטנה משמעותית, ולכן מופיעים הקמטים, השיער הלבן ועוד. כך גם ברקמת הסחוס, תאי סחוס שנשחקו לא מתחדשים, ואלה הקיימים סובלים ממפגעי הגנטיקה, משקל, עומס או תאונות וחבלות. במקרים שבהם אבחן האורתופד המטפל שחיקת סחוס במפרק הברך, התהליך הטיפולי הסטנדרטי הנו סימפטומי בלבד ויותאם לכל מטופל לפי רמת הפגיעה בסחוס.

תנועת הברך מתאפשרת בזכות המפרק המחבר בין שתי עצמות. קצה העצם מצופה בסחוס גמיש, שקוף וחלקלק. שחיקתו היא תהליך ניווני, והיא מתרחשת בעיקר במפרקים הנמצאים בתנועה מוגברת, וכאלה שנמצאים תחת עומס גדול. החלל בין העצמות במפרק מורכב ממולקולות, הסופחות מים ומעניקות לסחוס את תכונותיו וגמישותו, ומסיבים הבנויים מחלבון בשם קולגן המיוצרים על ידי תאי הסחוס, ומשמשים כשלד מבני ושומרים על יציבותו של המפרק. בתהליך השחיקה, תאי הסחוס "קופאים" ומפסיקים לייצר את סיבי הקולגן. כשמופעל עומס על המפרק, נשחקים סיבי הקולגן, ובהמשך ישחקו גם תאי הסחוס עצמם. ואכן, בצילומי רנטגן ניתן לראות מרווח צר יותר בין העצמות במפרקים.

(צילום: shutterstock)

שחיקת סחוס עלולה להיווצר מכמה גורמים שונים: הראשון שבהם הוא המבנה הגנטי של המפרקים, רגלי O וכדומה. השני הוא הפעילות היום יומית הקבועה שלכם. במקרים שבהם העבודה הקבועה היא עבודה פיזית המחייבת מאמץ גופני, הסיכוי לפגיעה במפרק גדל, ולכן חשוב ביותר להקפיד על חיזוק השרירים ויציבה נכונה, על מנת להגן על המפרק. כמו כן, גם פעילות ספורטיבית לא נכונה עלולה להשפיע על הסחוס במפרק. הגורם השלישי הוא תאונות או חבלות למיניהן הגורמות לזעזועים במפרק ולפגיעה בייצור תאי הסחוס. והאחרון הוא מחלות כרוניות אוטואימוניות כמו: דלקות פרקים וגאוט, כאשר הגוף תוקף את המפרקים.

הטיפול הנכון במצבים של שחיקת סחוס מותאם לדרגת השחיקה ולסימפטומים: לבני המזל שמגלים את השחיקה בשלב המוקדם שלה, מומלץ מאוד חיזוק שרירים, כגון: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, הליכה במים רדודים וכל פעילות פיזית מייצבת. יתכן שהרופא בקופת החולים ימליץ על תוספי מזון המכילים גלוקוזמין, שיצמיג את הנוזל המפרקי.

בשלב הבא יופיעו כאבים עזים, חום מקומי, דלקות ונפיחות, ואז הטיפול יהיה תרופתי, לשיכוך כאבים. זהו טיפול שנועד להתמודד עם הסימפטום, ובהחלט לא כזה שיטפל בבעיה. במקרים שבהם תתפתח דלקת, ניתן לטפל בתרופות נוגדות דלקת עד שהדלקת תירגע. במקרה שתרופות אלה אינן מועילות, ניתן לשלב טיפול בסטרואידים. זריקת קורטיזון תוכל לסייע לכמה חודשים, וניתן לחזור על הטיפול עד שלוש פעמים בשנה. פתרון נוסף להתמודדות עם הכאב היא זריקה של חומצה היאלורונית למפרק. זהו חומר המצוי בנוזל המפרקי המסכך את ציר המפרק.

כשהסחוס נשחק, הוא מאבד מצורתו החלקה ונראה מחוספס, כמראה האספלט. לכן במקרים מסוימים ימליץ הרופא על החלקה של הסחוס ע"י ניתוח הארטרוסקופיה. זוהי למעשה בדיקה פולשנית, שבה מחדירים דרך שני פתחים במפרק מצלמה זעירה וכלי ניתוח זעירים, ומטפלים בגורמים לכאב.

יש להדגיש כי הטיפולים המוצעים לעיל אינם מטפלים בשורש הבעיה. הם יהיו יעילים לטיפול בכאב הנובע מהבעיה, אך מצב המפרק לא יוכל להשתנות לטובה בעקבותיהם, ורובם ככולם יביאו למוצא האחרון: ניתוח להחלפת המפרק. זהו ניתוח פולשני, בטוח, יחסית, שבו מצפים את קצוות העצם במשתלים פלסטיים או מתכתיים. הוא יעיל מאוד, אך עם זאת, דורש שיקום והחלמה לא פשוטים, ויעיל ל-15 שנה לערך.

לאלה שאובחנו כסובלים משחיקת סחוס בדרגה קלה עד בינונית, יש בשורה אמיתית שראוי לציין אודותיה.

לפני כעשור נחשפנו לשיטת טיפול ייחודית שפותחה ונחקרה בגרמניה, ואף נרשמה כפטנט המאושר על ידי ארגוני הבריאות הבינלאומיים. זהו טיפול המבוסס על תהודה מגנטית, בדומה ל–MRI, ומיושם במרכזי בריאות ברחבי העולם. זוהי טכנולוגיה שנקראת MBST (Multi biosignal theraphy), ופועלת באמצעות מכשיר השולח אותות בהתאם לתדר של תאי הסחוס, ומסייע לחדש את חילוף החומרים בתאים. כתוצאה משיטה זו, התאים מייצרים מחדש את סיבי הקולגן הממלאים את החלל המפרקי. ייצור מחודש של סיבי קולגן משפר את דרגת השחיקה בפרט, ואת מצב המפרק בכלל, מקל על הסימפטומים והכאב, ופותרת את הבעיה לטווח ארוך. עד היום נרשמה הצלחה של 80% מהמקרים. על מנת להצליח להשיג את המטרה, רצוי להגיע לטיפול מסוג זה בשלבים מוקדמים יותר של ההתמודדות, עוד לפני ההכרח בניתוח פולשני.