סיפורים אישיים
למרות השריפה, הבית נותר שלם: "מדובר בנס עצום. אולי זו זכות השבת"
"הלהבות היו מאחורינו ונמלטנו רגלית מהמושב. חשנו כמו נמלים חסרות ישע, כאשר התברר שהיציאה מהמושב חסומה בפקק ארוך"
- נעמה גרין
- פורסם כ"ח חשון התשע"ז
(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
משפחת קדוש מתגוררת ביישוב "בית מאיר", שניזוק קשות בגל השריפות שפקד את הארץ בשבוע שעבר. המשפחה מתפרנסת מחווה שבבעלותם.
החווה של משפחת קדוש, "חוות השבת" – להמחשת ל"ט מלאכות", שמה לה למטרה להמחיש את הלכות שבת לילדי ישראל, בצורה מוחשית ומרתקת. למרות השריפה האיומה, החווה ובית המשפחה נותרו שלמים לגמרי באורח פלא.
בשיחה ליתד נאמן, משחזר הבן שלמה, את אשר אירע ביום חמישי האחרון: "שעה מאוחרת של יום חמישי בלילה. לפתע נשמעות צעקות: 'יש שריפה במושב. לצאת מהר מהבתים'. יצאנו תיכף מהבית. ראשית כל, פניתי אל עבר מיכל המים הגדול, אולם בקושי הספקנו להפעיל את הברז כדי למלא את המכל, וכבר אנו מבחינים בעשן הסמיך הממלא את האזור כולו, כשגיצים ענקיים מקיפים אותנו מכל עבר.
"עוצמת האש הפכה באמצעות רוח הפרצים האיומה לבלתי נתפסת, והחלטנו להימלט מיד מהמושב", הוא מספר. "לגודל ההשגחה, החלטתי להותיר את הברז כשהוא פועל". מאוחר יותר יתברר, שהפעולה הזאת הצילה את הבית ואת החווה הסמוכה אליה.
"אבי כבר הספיק לצאת משטח המושב, לאחר שהזיז ממקומם את שני בלוני הגז, שהצינור שלידם כבר החל להישרף, והיה חשש שהם יתפוצצו. אני, יחד עם אמי ואחי, רצנו אל הכביש המוביל ליציאה מן המושב וביקשנו לעצור טרמפ. חשנו את עצמנו כמו נמלים חסרות ישע. אין לי הגדרה טובה יותר. אלא, שכאן מתברר, שהדרך היחידה המובילה אל היציאה מהמושב, חסומה. נוצר פקק ארוך", ממשיך קדוש בסיפורו.
"היתה פאניקה נוראית, כאשר באותם רגעים האש הולכת ומפשטת מאחורינו, שורפת כל חלקה טובה. החלטנו לנסות ולפרוץ דרך אחורית, החסומה בימי שגרה באבנים גדולות, אלא שעם כל הרצון הטוב, לא נמצאה כל דרך להזיז אותן ממקומן, נותרנו סמוכים מאוד ללהבות, בזעקה עצומה לבורא שיצילנו.
"בשלב מסוים, קרוב לשעה 4 לפנות בוקר, הגיעו כוחות מתוגברים וסייעו לנו לצאת מהמקום, כשאנו בוטחים בקדוש ברוך הוא שידאג לנו ברחמיו, למרות שהיינו בטוחים לגמרי שהבית והחווה עלו בלהבות האימתניות", הוא מספר.
כשכובתה השריפה, חזר אביו של שלמה אל הבית, ובפיו בשורה מרגשת: "הכל נותר שלם. החווה לא נפגעה. הבית עומד על מכונו. רק הגדר המקיפה את החצר נפגעה. מעבר לכך, לא נגרם כמעט נזק".
שלמה מסיים את הסיפור בהודיה להשם יתברך: "אין לי כל הסבר אחר לעובדה שמצאנו את הבית ואת החווה כשהם שלמים וקיימים, מלבד נס עצום". עוד מוסיף שלמה: "אולי זו זכות השבת, שאת ידיעתה אנו מתאמצים לנחיל לילדי ישראל בצורה מוחשית, היא אשר שמרה מכל משמר על חיינו ועל רכושנו"