מרגש: אסף קיבל ידיים ביוניות במקום הידיים שנקטעו

סיפורו של אסף יסעור בן ה-14 וחצי, אשר איבד את שתי ידיו בתאונת התחשמלות קשה, הוא סיפור מלא בנחישות, באומץ, וגם באמונה. סיפור עם הרבה כאב, אך גם עם השלמה. סיפור עם הומור ועם עצב שמשמשים בו בערבוביה, והעיקר - עם סוף שמח ועם תקווה עצומה.

למעשה, הכל התחיל לפני כשנה וחצי, כאשר אסף שהיה אז כמה ימים לפני בר המצווה שלו, שיחק עם חבריו במגרש ביישוב אלוני הבשן, בו הוא מתגורר. אלא שכאשר הוא ניסה לחלץ כדור שנתקע בחדר החשמל, הוא התחשמל ונפל. לאסף הייתה די תושייה כדי לצעוק מתוך כאבי התופת ולקרוא לחבריו שיזעיקו עזרה.

אביו הגיע למקום יחד עם הפרמדיקים והוא סיפר שהמראה היה נורא. "ראיתי אצבעות מרוסקות ולא במקום", תיאר האב בראיון לתוכנית 'עובדה', "אפילו דם לא היה כי הכל נשרף. נעמדתי מאחורי אסף כשהפרמדיקים טיפלו בו, התכופפתי ואמרתי לו: אסף, לא משנה מה יהיה – אני אתך".

ידיים ביוניות

המטרה: להגשים את החלום

באותו רגע, לצד הטרגדיה הנוראה, ציין האב כי הוא ראה גם את הנס העצום:  "זה נס אמתי שאסף בכלל חי", הוא מסביר, "אף אחד לא מבין איך הלב שלו שרד. הוא גם נפל מגובה של ארבעה וחצי מטרים ולא קרה לו כלום. בתוך חדר החשמל היה שנאי גדול שמספיק לגעת בו קלות ולהישרף, אבל אסף בנס לא נגע בו".

אסף הובהל במהירות אל בית החולים, שם הוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ ועבר עשרה ניתוחים. כשבקשו ב'עובדה' לשוחח אתו הוא סיפר על כך שהזיכרון הראשון שלו לאחר שהתעורר מההרדמה בה היה נתון, הוא שרופאים ואחיות וכן ההורים שלו מגיעים לחדרו ומספרים לו על כך שהידיים שלו היו במצב קשה, ושלא היה מה לעשות איתן, אז היו צריכים לקטוע.

"שאלתי את הרופא", מספר אסף בקולו הצלול, "אם יהיה משהו במקום, אז הוא אמר לי שיהיה, ויהיה משהו טוב", הוא מחייך.

המשהו הטוב שעליו דיבר הרופא התברר כידיים ביוניות אשר מפתחים אותן רק בחו"ל. באמצעות הידיים הביוניות ניתן להזיז את כל כף היד, כלומר - את כל חמש האצבעות. "אסף מאוד רצה את הידיים האלו", מספר אביו, "והתחלנו לברר אם זה רלוונטי עבורו, ובאמת, בשיחות עם הרופאים, הם אוששו מה שסברנו ואכן סיפרו שיש ידיים מתקדמות מאוד בארה"ב, אך לא בסל התרופות".

ההורים החליטו כי דבר לא יפריד בין אסף לבין הגשמת החלום והם פתחו בפרויקט גיוס כספים. לחו"ל הם טסו למרות שהכספים לא הושגו במלואם, העיקר להגשים לאסף את החלום עוד לפני תחילת שנת הלימודים. הם שבו משם בחודש האחרון, וכעת הם מקווים להשלים בעזרת הציבור את מסע הגיוס של הכספים, שכן חסרים להם עוד מאות אלפי שקלים.

בימים אלו סיפר האב בהתרגשות לאתר Ynet כי בעזרת היד אסף כבר מסוגל לקשור שרוכים, לאכול, להתלבש ואפילו להקליד במחשב. "אסף הוא נושא בשורה", הדגיש האב, "הוא מביא את הקדמה ברפואה השיקומית של הידיים לארץ".

לא מוותרים על אופטימיות

אבל הדבר המרגש במיוחד בסיפורו של אסף הוא האופטימיות הבלתי מתפשרת של ההורים. האב סיפר על כך שכבר מהרגע הראשון היה ברור להם כהורים שהם חייבים להיות חזקים, עבור בנם.

לדבריו, אחרי שהתרחשה התאונה היו חברים שבאו אליהם הביתה וישבו סביבם כמו בשבעה. "לא הייתי מסוגל לכך", הוא טען, "מה פתאום יושבים כאן סביבנו כאילו מישהו מת? אמרתי לאשתי: 'זאת סיטואציה משוגעת, אז בואי נתנהג גם אנחנו כמו משוגעים, ונחליט שזה הדבר הכי טוב שקרה לנו'. ובאמת, למדנו לראות גם את הטוב, כי הפכנו להיות מאז יותר מאוחדים ונותנים. אנו גם מאמינים שהשמיים הם הגבול בשביל אסף. גם אסף הצטרף לרוח הזאת, עם המון הומור. הוא יודע שאין חלום שהוא לא יוכל להגשים".

והאב מוסיף ומציין כי המטרה העיקרית שלהם בפרסום הסיפור הייתה להעניק לאסף תיעוד של ההתמודדות שלו, וכן להעביר מסר לאנשים אחרים במדינה, שהם פצועים, חולים או אפילו בריאים ומתמודדים עם קשיים – שיוכלו לקבל השראה מההתמודדות שלו.

"קיבלנו כל כך הרבה תגובות מרגשות אחרי שהסיפור התפרסם, ועד עכשיו אנו ממשיכים לקבל תגובות מאנשים שמספרים עד כמה שאסף נתן להם כוחות. אחרי שהסרט שודר התקשרה אליי אישה צעירה שכתבה יומיים קודם לכן מכתב התאבדות ותכננה להתאבד, אחרי שראתה את הסרט על אסף היא קרעה את המכתב, כי אסף נתן לה כוח לחיות".