"גר בבני ברק? לא תוכל לעבוד אצלנו"; סמנכ"ל קרן ק.מ.ח מנפץ סטיגמות קדומות

כאשר חיים, יהודי חרדי בשנות השלושים לחייו, שמע מחברו הטוב על כך שמחפשים סוכן ביטוח באחת מחברות הביטוח המוכרות, הוא הרגיש שהמשרה תפורה עבורו ככפפה ליד. במשך השנים האחרונות הוא התמחה בתחום ורכש ידע רב והשכלה, הוא גם הספיק לעבור התנסות קצרה בעבודה מול לקוחות פרטיים והיו לו המלצות רבות. התנאים שהובטחו על ידי החברה קסמו לו והוא מיהר להציע מועמדות. חלפו מספר ימים אך לא יצרו אתו כל קשר מטעם החברה. כאשר שוחח חיים עם חברו הטוב שמכיר את הנהלת חברת הביטוח, גילה החבר את אוזנו בכך שבחברה דווקא התלהבו מאוד מקורות החיים שהוא שלח, אך כאשר הם ראו שכתוב שהוא גר בבני ברק, אז הם החליטו לפסול אותו באופן מידי. "הם לא רוצים עובדים חרדיים", אמר לו החבר, וליבו של חיים נחמץ בכאב.

לא, חיים אינו היחיד שמחמיץ משרות בכירות בשל אותה סטיגמה שקיימת בקרב מעסיקים אודות המגזר החרדי. בשיחה עם עו"ד אברימי יוסטמן, סמנכ"ל קרן ק.מ.ח - קרן העוזרת בסיוע לבני המגזר החרדי בכניסה לעבודה, הוא מספר כי אכן הם נתקלים לא פעם במקרים כאלו, ובכל פעם הדבר מכאיב להם מחדש. "זוהי אחת הסיבות שלשמה הקמנו את הקרן, כי היה חשוב לנו לגשר על פני הדעות הקדומות ולהוכיח שבני המגזר החרדי יכולים להשתלב בעבודה לא פחות מכל אחד אחר".

עורך דין אברימי יוסטמן, סמנכל קרן ק.מ.ח

גם חרדים בתפקידים בכירים

יוסטמן עצמו הגיע לעבודתו בקרן לאחר מספר שנים של יוזמות קהילתיות שונות שהיה מעורב בהן. "כבר בראשית הדרך היה עבורי תחום העיסוק של הקרן שונה ומרתק ובעיקר מאתגר", הוא מספר. "לא עוד קופת צדקה או גמ"ח או מיזם דומה שכמוהו כבר יש עשרות או מאות, אלא מרכז קהילתי משמעותי שמתאמץ להמציא פתרון כלכלי הולם עבור הציבור החרדי. נכון שזה היה יומרני מעט, אני חייב להודות, אבל ברוך ה' הצלחנו".

כיום יוסטמן משמש כסמנכ"ל של קרן ק.מ.ח. ואחראי על הפרויקטים המיוחדים שלה כמו גם על פיתוחה באופן כללי.

ומה קרן ק.מ.ח מציעה לנו?

"הקרן הוקמה מתוך הכרה בכך שאברכים חרדיים בעלי משפחות מתקשים למצוא פרנסה מכובדת, במקרים רבים בהיעדר תעודת מקצוע. בתקופת ההקמה של הקרן גם התפרסם בציבור נייר עמדה שחיברו חוקרי מכון פלורסהיימר. נייר זה ניתח את החסמים העומדים בפני כניסתו של הציבור החרדי לשוק העבודה. המלצת החוקרים הייתה להקים מרכז מידע ומערך סיוע כלכלי לבני המגזר החרדי הנדרשים לצאת לשוק העבודה, ואת זה בדיוק קמנו ועשינו. מאז שהוקמה הקרן היא הפכה לשם דבר בקהילה החרדית, ורבים מאוד מהיוצאים לשוק העבודה במהלך השנים נעזרו בכלים המקצועיים שהקרן פיתחה. הם גם זכו לסיוע מקיף הכולל בין היתר תמיכה כספית מכובדת למימון לימודיהם".

האם אדם חרדי יכול להגיע לתפקיד משמעותי גם אם אין לו את כל התעודות והתארים הנדרשים?

"תלוי כמובן מהו התפקיד המשמעותי", משיב יוסטמן, "אם הוא אמור לתכנן גשר או שכונה, אז רצוי מאד שתהיה לו דיפלומה בהנדסה, אבל אם הוא נדרש לתפקידי ניהול למשל או אפילו לתפקידי פיתוח בהייטק - יש סיכויים לא רעים שהוא יצליח. הסיבה לכך נעוצה בין היתר, בהכנה המנטלית היסודית של לימודי הגמרא שנותנים יכולת לוגית וחשיבתית מעולה, לפעמים אף יותר משל כאלו שלמדו והתנסו בתחום. ישנו למשל יהודי חרדי, חסיד גור בשם משה מורגנשטרן. הוא מכהן כיום כמשנה למנכ"ל מנורה, והוא עשה את דרכו במהירות במעלה שדרת הניהול של מנורה, עוד הרבה לפני שהיה לו תואר. כיום הוא מנהל תיקי נכסים בהיקפים אדירים ובהצלחה. זה מוכיח שכדי להיכנס לנעליים גדולות לא תמיד צריכים תארים, אלא יותר חשוב שיהיו לך חשיבה מתאימה, יחסי אנוש מעולים ורצון ללמוד ולהתקדם".

מאידך אומר יוסטמן שצריכים גם לזכור כי יש שלל תפקידים שאינם דורשים בהכרח השכלה מורכבת ובהם יכולים בני הציבור החרדי להשתלב מלכתחילה. "אחד האנשים שעברו אצלנו דרך קרן ק.מ.ח הוא מנשה גולדיס שזכה לקבל מלגה נדיבה ללימודי רכיבה מערבית. לאחר מכן הוא פתח חוות סוסים משל עצמו, וכיום הוא מלמד עשרות חרדים את רזי המקצוע".

אתה רואה שינוי בשנים האחרונות בעירוב החרדים בשוק העבודה?

"ישנו שינוי", הוא מסכים. "אבל צריך לזכור שקיים שוני בין אוכלוסיית הנשים החרדית לאוכלוסיית הגברים. בהווי הבית החרדי, הנשים יוצאות לעבודה בדרך כלל בשלבים מוקדמים יותר, והן אכן משתתפות במספרים גבוהים בכוח העבודה הישראלי כמעט כמו עמיתותיהן שאינן חרדיות. אצל הגברים זה כבר סיפור אחר. חלקם הגדול נשאר מתוך בחירה ללמוד תורה במשך כמה שנים טובות גם לאחר הנישואין ואינו משתתף בכוח העבודה. מנגד, הציבור החרדי מגוון למדי ולא כולם מסוגלים ללמוד תורה לאורך זמן, כך שיש המקבלים את הוראת רבותיהם, לצאת ולהתפרנס. בשלב זה הם מגלים לצערי שקשה להם יותר להשתלב בשוק ולא כל הדלתות נפתחות לפניהם מיד ברגע שהם רוצים לעבוד".

ובכל זאת, יוסטמן מדגיש: "בניגוד למה שמקובל לחשוב - האוכלוסייה החרדית משתתפת  בהחלט בכוח העבודה הישראלי. אמנם לא ברמת ההשתתפות של האוכלוסייה הכללית, אבל היא במגמת עליה מתמדת שחצתה בשנה האחרונה את 50 אחוזי ההשתתפות".

והוא גם שמח לחלוק שמות מוכרים שהגיעו מן המגזר החרדי לתפקידי מפתח: "פנחס גורט למשל, הוא דוגמא לאברך המקפיד על קלה כחמורה שהגיע לתפקיד מפתח במחלקת הבג"צים בפרקליטות, מנחם וולף המשמש כמפקח במס הכנסה, שמואל דרעי מנהל בכיר בחטיבה העסקית של בנק מרכנתיל, והם ממש לא היחידים".

לא יקבלו אותך בגלל החיוך, אלא בגלל המקצועיות

ובכל זאת, על אף ההצלחה הגדולה בשנים האחרונות, אומר יוסטמן שעדיין זה לא מספיק, וכפי שהם רואים – יש הרבה מאוד חרדים שמבקשים להשתלב בעבודה ונדחים שוב ושוב, הם לא מוצאים את מקומם, ומגלים שמשימת ההשתלבות בשוק העבודה מורכבת מידי עבורם.

ומה לדעתך באמת מקשה על המגזר החרדי להשתלב בשוק העבודה?

"זוהי שאלה גדולה ומאוד חשובה, והתשובה העיקרית טמונה לצערי בחוסר היכרות אמתי של המעסיקים עם המגזר. אני יכול להעיד מקרוב שגורמים רבים ובהם קרן ק.מ.ח, עסוקים במתן כלים לחרדי המבקש לצאת לשוק העבודה, ואלו אכן מגוונים ורבים. אך כל זה לא יעמוד אפילו למבחן כאשר הוא יצטרך לממש את ההשקעה ולמצוא עבודה. קורות החיים שלו יישלחו לפח רק כי מקום המגורים שלו הוא בני ברק והיו דברים מעולם, לא פעם ולא פעמיים. זה גורם לנו ולכל העוסקים במלאכה, להשקיע מחשבה בציבור המעסיקים, שרובו אינו מכיר דיו את הציבור החרדי, ולכן קורה שפעמים רבות סטיגמות ודעות קדומות מחליפות כלי החלטה אלמנטריים ומקצועיים".

בני ברק (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

ובקרן ק.מ.ח לא אומרים נואש, ויוסטמן מציין שהם ממשיכים לעבוד ולהשקיע, עד כדי כך שבשנים האחרונות הפכה הקרן להיות הגוף המרכזי בתחום התעסוקה החרדית. הקרן מפעילה ושותפה לתכניות רבות המיועדות בעיקרן לגברים חרדיים שקיבלו היתר מרבותיהם ויצאו לעבוד או ללמוד מקצוע. כחלק מכך מפעילה הקרן כמה פרויקטים בנוסף לתכנית המלגות המרכזית שלה, כמו מרכז 'כיוון' בירושלים של משרד הכלכלה ועיריית ירושלים המשמש לכל מה שניתן להציע בתחום התעסוקה, והוא מופעל כולו בידי צוות חרדי מיומן הנותן שירות מקצועי לפונים ופרויקטים נוספים. "בימים אלה אנו עומדים לפני פתיחת 'האב' עסקי בירושלים שייתן מענה ייחודי ליזמים חרדיים", הוא מבשר.

ומה אתה יכול לומר למי שמחפש דרך להיכנס ולהשתלב? האם יש לך טיפ או עצה עבורו?

"הדבר החשוב ביותר שאני יכול לומר לו הוא שישמור על חזותו, מנהגיו ואורח חייו. אם ידע תמיד לכבד את עצמו - יכבדו אותו גם אחרים. שנית, אין קיצורי דרך, לא יקבלו אותו לעבודה בגלל החיוך שלו, אלא רק בגלל הידע והניסיון המקצועי שלו, ובקטע הזה, חלה עליו חובת הוכחה. ושלישית: לא להיגרר לקיבעון תעסוקתי, הן בשלב 'העבודה הראשונה שלי' והן בשנים הבאות, קיימים כיום מרכזי הכוון ייעודיים ומוצלחים בכל רחבי הארץ שיודעים לתת יד ולסייע בתיאום ציפיות. מומלץ מאוד להיעזר בהם".