הרב יצחק זילברשטיין
מעיל פרווה של החפץ חיים מחמם אפיקורס
'עליתי לעליית הגג', הוא מספר לר' אלי, 'שכבתי במיטה שהכין לי הח"ח, והנה בחצות לילה נפתחה הדלת בלאט, ומזווית עיניי אני מבחין בדמותו של החפץ חיים הנכנסת לחדר'
- משה מיכאל צורן / טובך יביעו
- פורסם ה' כסלו התשע"ז |עודכן
"כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ל', י')
הסבא קדישא, ה"חפץ חיים" זיע"א, צדיק וקדוש, שזכה לכל מעלות התורה וקנייניה, בוודאי שמצא חן בעיני אלקיו. הנה דוגמא אחת מדוע זכה לכך.
הגה"צ ר' אלי' לאפיאן זצ"ל סיפר על יו"ר הוועד במושבה חילונית בארץ ישראל שלמרות שלא היה שומר מצוות, התגלתה בקירבו אהבה גדולה לתורה וללומדיה.
לכשתמה ר' אליה' מהיכן צמחה לה אהבה שכזו, ומה מקורה, אמר לו ראש הקהל, בוא ואספר לך את תולדותי.
בצעירותי באתי להתקבל בישיבת ראדין, וכמובן שבחנו אותי על סוגיות בש"ס, ומצאוני בר סמכא להתקבל לישיבה, אך הבוחן אמר לחפץ חיים שמצא בי דעות אפיקורסיות.
כששמע זאת הח"ח, ציווה עלי להסתלק מיד מהישיבה. "אין לך ולשכמותך מקום בתוכנו".
אמרתי לח"ח: הרי הרכבת האחרונה כבר עזבה את ראדין, והיכן אלון? הרשה נא לי לפחות לעשות את הלילה הזה בישיבה, ולמחרת עם שחר אסע לדרכי.
הזדעק שוב הכהן הגדול: "אל תדרוכנה כפות רגליך בהיכל התורה אפילו לילה אחד"!
"והיכן אלון"? - לא הירפיתי.
"יש בדירתי עליית גג, בוא נא עימי ולון שם"! - השיב גאון ישראל וקדושו.
עליתי לעליית הגג, הוא מספר לר' אלי', שכבתי במיטה שהכין לי הח"ח, והנה בחצות לילה נפתחה הדלת בלאט, ומזווית עיניי אני מבחין בדמותו של החפץ חיים הניכנסת לחדר - - -
המשיך ראש הקהל וסיפר בקול נירגש וחנוק מדמעות:
החפץ חיים היה בטוח שאני ישן, ואינני מרגיש מה הוא עושה. והאמת היא, שעקבתי אחריו ואחרי כל תנועה שלו. ראיתי שהוא בודק את מידות הקור בחדר, וכשראה שהאוויר מדי קריר, הוריד את מעיל הפרווה שהיה עטוף בו, לעת זקנותו, וכיסני היטב, עטף את כל גופי, עד שבאמת נתחממתי היטב...
עד כאן סיפר ראש הקהל לר' אלי'.
היכן כתוב בתורה שצריכים להוריד את מעיל הפרווה שלי ולכסות בו אפיקורס? הרי מותר לנו להבין שאם הח"ח לא אבה לקבל את ה"תכשיט" הזה לישיבתו, ואף סירב להיענות לבקשתו ללון תחת קורת גגה של הישיבה ולו לילה אחד בלבד, הרי שאין להטיל ספק במידת האפיקורסיות שלו - - -
אבל, למרות שסילק אותו מהישיבה בשצף קצף, לא שכח לחממו, לעטוף את גופו המצונן ולכסותו במעיל פרווה, מה שהצמיח לאחר מכן את אהבת התורה ששכנה בליבו של האיש, לאורך כל ימי חייו.
כך מוצאים חן בעיני הקב"ה.
מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן