טורים אישיים - כללי
יעקב דב שלנו, ברוך שובך: הצצה לשכונת נווה יעקב לאחר מציאת הילד
מונולוג מרגש מתושבת השכונה: "נווה יעקב שלי, שכונתי האהובה, זעקתך עד כיסא הכבוד הגיעה, והילד היקר שב הביתה"
- יעל שוורץ
- פורסם ה' כסלו התשע"ז
הילד יעקב דב שרוט
נווה יעקב שלי, שכונת מגורים יקרה,
שראיתיך אמש בתפארתך,
כאשר מאות מתושבי השכונה יצאו מהבית וחיפשו נואשות את יעקב דב בן ה-6
תושבייך הורידו מבתיהם שמיכות ועוגות,
נשים התכנסו לאמירת תהילים בתחנונים למשך שעות,
ולילה- כיום יאיר, כאשר רחובותייך, השלווים תמיד, הוצפו בהמון אדם,
ומאות אנשייך חיפשו שעות ארוכות את הילדון המתוק שנעלם,
וזכורות לטוב אימהות ישראל שהביטו בחלון ברחוב החשוך, כשעיניהן מלאות דמעות,
וקראו אל תוך הלילה מנהמת ליבן: 'יעקב דב, איפה אתה? בא לאמא...'
וזעקתן עד כיסא הכבוד הגיעה.
ואלפי תינוקות של בית רבן שקרעו את השמים בקריאת תהילים טהורה,
ואנשים שקמו ממיטותיהם באישון לילה ויצאו לרחוב הקריר כדי לסייע לנפש היקרה,
והתושבים שסרקו שוב ושוב את רחובות השכונה,
והמתנדבים שבמשך שעות חיפשו אות חיים בואדי ובאתרי הבניה,
והאב הרחמן האזין לנאקת בניו, ושומע תפילה ביטל הגזירה---
נווה יעקב שלי,
ראיתי אותך היום בצהלתך, כשרחובותייך לבשו חג,
והשמחה שטפה את תושבייך כשנמצאה האבידה היקרה,
"מצאו את הילד!" צעקו אנשים בסופר, בדואר ובקופות החולים
זרים ומכרים התחבקו, מתייפחים ללא בושה,
ילדי התלמוד תורה פרצו בקריאות צהלה,
ועם מלמדיהם נתנו יד ביד ופתחו בריקוד הודיה,
הוא נמצא, הילד, שאת שמו ודמותו כלל לא ידעו,
אך הלב היהודי שפעם בחוזקה,
שלא ידע את נפשו מדאגה,
שהיטלטל שעות בין תקווה לחרדה,
ששפך צקון ליבו לפני הבורא בזעקה,
ובשעה 1:30, עת הסתיימו הלימודים, הצהלה עלתה על גדותיה בכל הבתים,
וכה מרגש היה לראות את האושר השפוך על ילדי ישראל הטהורים:
"מצאו את הילד שנאבד!" הם צעקו, מיד כשפגשו את ההורים
שכונתי האהובה והמיוחדת,
את יופייך הראית בעוצמת הדאגה שלפתה את ליבך אתמול, והרננה שזרמה ברחובותייך היום,
גאה בך, שכונת מגורים יקרה,
ואנא– המשיכי כך, עם אהבת ישראל הטהורה.