דמויות ביהדות
הרב יצחק הוטנר: "לעשיו היה בית חם. יצחק אהב אותו"
גאון המוסר, הרב יצחק הוטנר זצ"ל, הסביר מה ההבדל בין עשיו לישמעאל, ומה המסר אלינו – כהורים וכמחנכים
- נעמה גרין
- פורסם ז' כסלו התשע"ז
הרב יצחק הוטנר
בטורו השבועי של הרה"ג ר' שמואל ברוך גנוט שליט"א בעיתון 'יתד נאמן', מספר הרב על דבריו של גאון המוסר, רבי יצחק הוטנר זצ"ל, אודות ההבדל בין עשיו לישמעאל. הדברים רלוונטיים לכולנו.
באירועי "ספטמבר השחור", נחטף מטוס על ידי מחבלי "החזית העממית". המחבלים שחררו את החטופים שאינם יהודים, והחזיקו בחטופים היהודים למשך שבוע. לאחר שבוע שוחררו הנשים והילדים ונשלחו לקפריסין. הגברים החטופים הוחזקו בעמאן בירת ירדן, ולבסוף שוחררו בניקוסיה וחזקו לניו יורק לקראת ראש השנה תשל"א.
על סיפון מטוס זה שהו בעת החטיפה, בין היתר, גם בני משפחת הוטנר: הגאון הנודע רבי יצחק הוטנר זצ"ל ורעייתו, ביתם ובעלה הגאון רבי יהונתן דיוויד שליט"א. עם התגלגלות העניינים, אספו תלמידיו של הגר"י הוטנר סכום כסף גבוה וניסו להגיע לעסקת מיקוח עם החוטפים בתיווך אמריקאי. המהלך זה להתנגדותו של מרן הגר"י קמינצקי זצ"ל, שאמר שלמרות שמצוות פידיון שבויים בעיתות שלום היא מצווה גדולה, אך בעת מלחמה אין לפדות שבויים בכסף, למרות שהחוטפים אינם דורשים סכומים מופקעים, משום שהתשלום יממן את פעילות הטרור בהמשך.
כשנחטף המטוס, בו שהה הגר"י הוטנר זצ"ל, הורכבו החוטפים ממחבלים ערבים ומגרמנים. בניגוד לערבים שהפגינו רשעות ואכזריות מרובה, הפגינו השובים הגרמנים יחס של דרך ארץ בפני הגר"י הוטנר זצ"ל, שדמותו הרבנית עוררה בהם כבוד והערכה. באותם ימים תהה הרב הוטנר מדוע הישמעאלי אינו מסוגל לכבד אויב. נכון, הם חטפו יהודים כדי לנסות ולשחרר במשא ומתן מחבלים הכלואים בישראל. אך מדוע הם אינם מסוגלים להתנהג לשבויים בדרך ארץ ובכבוד?
הגר"י הוטנר השיב שמקור התסביך הערבי סביב כבוד וביזיון נובע מ"גרש את האמה ובנה". ההשפלה ותחושת אי הכבוד העצמי שישמעאל עבר ב"גירוש האמה ובנה" הותיר בנפשו חותם שהשריש בקרבו את תחושת הנחיתות לדורות. "לעשיו היה בית חם. יצחק אביו אהב אותו"... אמר הגר"י הוטנר, גאון המוסר, והרחיב על כך את היריעה בספרו הידוע "פחד יצחק".
במאמרו, ממשיך הרב גנוט שליט"א, ומסביר עד כמה חשוב להעניק לילדים חום ואהבה, תשומת לב והתעניינות תכופה בשלומם הגשמי והרוחני. "כשילד או נער אוכל ארוחת צהריים מזינה וטובה, כשהוריו מפקחים על אורח חייו בנעימות רבה ומקדישים לו, בסבלנות ואכפתיות, זמן, הרי נפשו יציבה ובריאה ומכאן ניתן להפיח בלבבו אהבת תורה ויראת שמים".