5 דקות תורה ביום
האם מותר לצום בימי חג החנוכה?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם הַשִּׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וְיִשְׁלַח טז' כִּסְלֵו (16 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ח' כסלו התשע"ז
א. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן הָיָה בָנוּי 410 שָׁנָה עַד שֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע מֶלֶךְ בָּבֶל וְהֶחְרִיבוֹ, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה בָּנוּי 420 שָׁנָה עַד שֶׁבָּא טִיטוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיבוֹ, וְאֲנַחְנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיֵּרֵד מִמְּרוֹמִים וְלֹא יֵחָרֵב לְעוֹלָם.
ב. בְּאֶמְצַע תְּקוּפַת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי גָזְרוּ מַלְכֵי יָוָן גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִנִּיחוּ לָהֶם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וּפָשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמָמוֹנָם וּבִבְנוֹתֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל וּפָרְצוּ בוֹ פְרָצוֹת, וְטִמְּאוּ אֶת הַטָּהֲרוֹת וְהָיָה צַר לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵיהֶם מְאֹד. עַד שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם ה' אֱלוֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְהִצִּילָם מִיָּדָם, וְגָבְרוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי הַכֹּהֲנִים עֲלֵיהֶם וַהֲרָגוּם, וְהוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, וְהֶעֱמִידוּ מֶלֶךְ מִן הַכֹּהֲנִים, וְחָזְרָה הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל וְנִמְשְׁכָה יוֹתֵר מִ- 200 שָׁנָה עַד חֻרְבָּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי.
ג. כְּשֶׁגָּבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹיְבֵיהֶם וְאִיבְּדוּם, הָיָה זֶה בְּיוֹם כה' בְּכִסְלֵו, וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל וְרָצוּ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אַךְ לֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר, אֶלָּא רַק פַּח אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן, שֶׁהָיָה בוֹ מְעַט שֶׁמֶן שֶׁהִסְפִּיק רַק לְיוֹם אֶחָד, וְנַעֲשָׂה נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים עַד שֶׁכָּתְשׁוּ זֵיתִים וְהֵפִיקוּ מֵהֶם שֶׁמֶן טָהוֹר.
ד. מִפְּנֵי כָךְ תִּקְנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדּוֹר הַהוּא, שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנָה יָמִים אֵלּוּ, הָחֵל מִיּוֹם כה' בְּכִסְלֵו וָהָלְאָה יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵּל. וּמַדְלִיקִים בָּהֶם נֵרוֹת בְּכָל לַיְלָה מִשְּׁמוֹנַת הַלֵּילוֹת לְפַרְסֵם הַנֵּס וּלְגַלּוֹתוֹ. וְיָמִים אֵלּוּ נִקְרָאִים: "חֲנֻכָּה".
ה. כֵּיוָן שֶׁיְּמֵי הַחֲנֻכָּה הֵם יְמֵי שִׂמְחָה - אָסוּר לָצוּם בָּהֶם. וְלָכֵן, אִם חָל תַּאֲרִיךְ הָאַזְכָּרָה שֶׁל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בַּחֲנֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה לָצוּם בְּיוֹם הָאַזְכָּרָה וְזֶה מוֹעִיל לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר, מִכָּל מָקוֹם בַּחֲנֻכָּה לֹא יָצוּם. אֶלָּא אִם יִרְצֶה - יַקְדִּים לָצוּם לִפְנֵי חֲנֻכָּה.
ו. כְּמוֹ כֵן, לֹא יַעֲלוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקֶּבֶר בִּמְלֹאוֹת שִׁבְעָה אוֹ שְׁלוֹשִׁים לַפְּטִירָה, וְיִדְחוּ אֶת הָעַלִיָּה לְאַחֲרֵי חֲנֻכָּה. אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַלִּמּוּד בְּעֶרֶב הָאַזְכָּרָה כָּרָגִיל וְכֵן לוֹמַר קַדִּישׁ וְאַשְׁכָּבָה.
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וַיִּשְׁלַח
כְּשֵׁם שֶׁמִּסָּבִיב לְשׁוֹשַׁנָּה יָפָה יֵשׁ קוֹצִים, וּכְשֵׁם שֶׁמִּסָּבִיב לַפֵּרוֹת יֵשׁ קְלִפָּה, כָּךְ מִסָּבִיב לַצַּדִּיקִים יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּפְרִיעִים וְעוֹקְצִים אוֹתָם תָּמִיד. אוּלָם הַצַּדִּיק לֹא צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה.
בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסֻפָּר עַל פְּגִישַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. "וַיִּשָּׂא (עֵשָׂו) אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ?" וְיַעֲקֹב עוֹנֶה: "וַיֹּאמַר, הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ". רָמְזוּ הַקַּדְמוֹנִים וְאָמְרוּ שֶׁהַמִּילָה "אֵלֶּה" זֶה אוֹתִיּוֹת "לֵאָה". עֵשָׂו "הַצַּדִּיק" קִנְטֵר אֶת יַעֲקֹב עַל שֶׁלָּקַח אֶת לֵאָה לְאִשָּׁה וְעָבַר עַל אִסּוּר לִישָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וּבֶאֱמֶת, יֵשׁ לְכָךְ כַּמָּה הֶסְבֵּרִים: א. זֶה הָיָה לִפְנֵי מַתָּן תּוֹרָה וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר עָלָיו לִישָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. ב. לָבָן הָיָה גוֹי, וְרָחֵל וְלֵאָה שֶׁהָיוּ בְנוֹתָיו הִתְגַּיְּירוּ, וְכָל גֵּר הוּא כְמוֹ תִינוֹק שֶׁנּוֹלַד וּמִמֵּילָא קִרְבָתָם הַמִּשְׁפַּחְתִּית הִתְבַּטְּלָה וְאֵין לָהֶם דִּין אֲחָיוֹת. ג. הָאָבוֹת שָׁמְרוּ מֵעַצְמָם אֶת הַתּוֹרָה גַם בְּלִי שֶׁיִּהְיוּ מְצֻוִּים, אֲבָל רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת קְדֻשָּׁתָהּ, וְיַעֲקֹב נָשָׂא אוֹתָן בְּחוּ"ל. וּבֶאֱמֶת, בְּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵתָה רָחֵל וְיַעֲקֹב נִשְׁאַר עִם אִשָּׁה אַחַת. וְגַם לְפִי הַקַּבָּלָה הָיָה פֹּה צֹרֶךְ אֱלוֹהִי.. אוּלָם אֶת עֵשָׂו לֹא עִנְיֵן שׁוּם הֶסְבֵּר מֵהַהֶסְבֵּרִים שֶׁכָּתַבְנוּ, הוּא שָׁאַל בִּכְדֵי לְקַנְטֵר!
יַעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע שֶׁאֵין טַעַם לְהִתְוַכֵּחַ עִם עֵשָׂו, כִּי כָל מַטְרָתוֹ הִיא לְקַנְטֵר וְלֹא לְהָבִין, וְלָכֵן לֹא נִכְנַס עִמּוֹ לְוִכּוּחַ אֶלָּא רַק הִצִּיג לְפָנָיו אֶת הָעֻבְדָּה: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ", אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַיְּלָדִים הַמְּבֹרָכִים הַלָּלוּ - ה' נָתַן לִי אוֹתָם בְּמַתָּנָה, וּמִכָּאן תָּבִין שֶׁזֶּה הָיָה בִרְצוֹן ה'. מִכָּאן יִלְמַד כָּל אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה טוֹב וַאֲנָשִׁים שֶׁמִּסְּבִיבוֹ מְצִיקִים וּמַפְרִיעִים לוֹ, לֹא לְהִתְיָאֵשׁ! אֶלָּא רַק יִסְתַּכֵּל קָדִימָה וִיחַפֵּשׂ אֶת בִּרְכַּת ה' וְיִתְחַזֵּק. שַׁבָּת שָׁלוֹם.