5 דקות תורה ביום
האם נשים חייבות לומר הלל?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי כב' כִּסְלֵו (22 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ג כסלו התשע"ז
א. אֵין לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּמָקוֹם אֶחָד וּלְהַעֲבִירָם לְמָקוֹם אַחֵר. אֶלָּא יֵשׁ לְהַדְלִיקָהּ בְמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת מֻנַּחַת. וְלָכֵן, אִם בָּעַל הַבַּיִת חוֹלֶה וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהָבִיא לוֹ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה לַמִּטָּה שֶׁיְּבָרֵךְ וְיַדְלִיק וּלְהַחֲזִירָם לַחַלּוֹן, אֶלָּא צָרִיךְ לְמַנּוֹת שָׁלִיחַ שֶׁיְּבָרֵךְ וְיַדְלִיק בִּמְקוֹמוֹ.
ב. בַּתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת שֶׁבִּימֵי הַחֲנֻכָּה מוֹסִיפִים אֶת נֻסָּח "עַל הַנִּסִּים" בְּבִרְכַּת מוֹדִים. וְאִם שָׁכַח: אִם הִמְשִׁיךְ וְאָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" - אֵינוֹ חוֹזֵר. וְאִם עֲדַיִן לֹא אָמַר - חוֹזֵר וְאוֹמֵר עַל הַנִּסִּים וּמַמְשִׁיךְ כַּסֵּדֶר.
ג. בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁל כָּל יְמֵי חֲנֻכָּה - יֵשׁ לְהַזְכִּיר אֶת חֲנֻכָּה בַּאֲמִירַת "עַל הַנִּסִּים". וּמִי שֶׁשָּׁכַח לוֹמַר, אִם הִמְשִׁיךְ וְאָמַר " בָּרוּךְ אַתָּה ה'..."- אֵינוֹ חוֹזֵר. אַךְ אִם עֲדַיִן לֹא אָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" – יָכוֹל לַחְזֹר וּלְתַקֵּן.
ד. יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵּל וְלָכֵן לֹא אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן. וְכֵן, בְּכָל יְמֵי הַחֲנֻכָּה אוֹמְרִים הַלֵּל שָׁלֵם. זְמַן אֲמִירַת הַהַלֵּל הוּא כָּל הַיּוֹם, וְלָכֵן, מִי שֶׁלֹּא אָמַר אֶת הַהַלֵּל בַּבֹּקֶר - יָכוֹל לְאוֹמְרוֹ בְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם עַד הַשְּׁקִיעָה. וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ: "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ" - מֵהָרֶגַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וְעַד הָרֶגַע שֶׁשּׁוֹקַעַת, "מְהֻלָּל שֵׁם ה'" - אֶפְשָׁר לוֹמַר הַלֵּל.
ה. בְּתוֹךְ הַהַלֵּל אָסוּר לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר חוֹל, אֲבָל מֻתָּר לַעֲנוֹת קְדֻשָּׁה וּבָרְכוּ.
ו. נָשִׁים פְּטוּרוֹת מֵאֲמִירַת הַלֵּל. וְאִם רוֹצוֹת לוֹמַר - לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים יְכוֹלוֹת לוֹמַר אַךְ לֹא לְבָרֵךְ, וּלְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים יְכוֹלוֹת גַּם לְבָרֵךְ.
ז. כָּל מִי שֶׁמַּדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְבֵיתוֹ, גַּם אִם הוּא אֵינוֹ נוֹכַח בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה וְהַהַדְלָקָה - יָצָא יְדֵי חוֹבָה. וְלָכֵן, מִי שֶׁיָּצָא לְמִלּוּאִים, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בִנְסִיעָה, אוֹ בִּפְנִימִיָּה וְכַדוֹ' - אִם הוֹרָיו אוֹ אִשְׁתּוֹ אוֹ בָנָיו מַדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְבֵיתוֹ - לֹא צָרִיךְ לְהַדְלִיק בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא, אֶלָּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה בַהַדְלָקָתָם.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ט')
"תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" (ב')
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַזְכִּיר כָּאן אֶת עִנְיַן הַצְּדָקָה וְאוֹמֵר שֶׁמִּי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַצְּדָקָה יִהְיֶה אָהוּב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה. וּכְשֶׁמְּדַבְּרִים עַל מַעֲלַת הַצְּדָקָה אִי אֶפְשָׁר לֹא לְסַפֵּר סִפּוּר בָּעִנְיָן.
יָדוּעַ שֶׁהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הָיָה יוֹשֵׁב כָּל יָמָיו וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמֵעֵבֶר לְכָךְ לֹא הִתְעַסֵּק עִם שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. אֲפִילוּ כְּשֶׁאֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה הִגִּיעָה לְעִירוֹ לְאַחַר שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָהּ שָׁנִים רַבּוֹת, יָצָא מֵחַדְרוֹ בֵּרַךְ עָלֶיהָ "שֶׁהֶחֱיָינוּ" וְאָמַר לָהּ: "נְדַבֵּר בָּעוֹלָם הַבָּא, שַׂעֲרוֹתַיי הִלְבִּינוּ וַאֲנִי חַיָּב לְהַסְפִּיק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה..", וְעִם כָּל זֶה, אָמַר לְרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה, שֶׁאִם יֵשׁ עִנְיָנִים חֲדָשִׁים הַנּוֹגְעִים לַצִּבּוּר שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בָּאֲסֵפָה.
וְהִנֵּה, פַּעַם אַחַת קָרְאוּ לוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ, הֶעֱלוּ בְּעָיָה שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר: "הִנֵּה, בָּאִים לְעִירֵנוּ עֲנִיִּים מִכָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁסְּבִיבֵנוּ, וְהֵם מְקַבְּלִים מִקֻּפַּת הַצְּדָקָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ מִתְמַעֵט הַכֶּסֶף מֵהַקֻּפָּה וְאֵין בּוֹ מַסְפִּיק כְּדֵי לָתֵת לַעֲנִיֵּי הָעִיר, וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: עֲנִיֵּי עִירְךָ - קוֹדְמִים! לָכֵן, בִּרְצוֹנֵנוּ לְתַקֵּן תַּקָּנָה חֲדָשָׁה: לֹא לָתֵת מִקֻּפַּת הָעִיר לַעֲנִיִּים הַבָּאִים מִבַּחוּץ".
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא אָמַר: "מַדּוּעַ קְרָאתֶם לִי? הֲרֵי כְּבָר דָּנוּ בְּתַקָּנָה זוֹ בְּ"וַעַד אַרְבַּע אֲרָצוֹת"! הַגַּבַּאי הֵרִים גַּבָּהּ וְאָמַר: "עָבַרְתִּי עַל כָּל הַנִּכְתָּב בְּתַקָּנַת 'וַעַד אַרְבַּע אֲרָצוֹת' וְלֹא מֻזְכָּר שָׁם מְאוּמָה מִתַּקָּנָה זוֹ", וְהָרַב עָנָה: "הִתְכַּוַּנְתִּי לְאַרְבַּע אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת: סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים! הֵם כְּבָר חוֹקְקוּ בְּסִפְרָם לֹא לָתֵת לַעֲנִיִּים הַבָּאִים לְעִירָם...", נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה לָתֵת לַעֲנִיֵּי הָעִיר וְהֵם קוֹדְמִים, אוּלָם בְּרֶגַע שֶׁבָּא לְפָנֶיךָ עָנִי הַזָּקוּק לִצְדָקָה - לֹא יִתָּכֵן לְהָשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם!
יְהוּדִים יְקָרִים, הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּצְדָקָה, הַגְּאוּלָה תַּגִּיעַ בִּצְדָקָה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֵה בִּזְכוּת הַצְּדָקָה, וְלָכֵן לְכֻלָּנוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת חֵלֶק בַּצְּדָקָה. צָרִיךְ רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לִתֵּן לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וְלָתֵת בְּשִׂמְחָה!