סגולות לזרע של קיימא

סגולה א.

סגולה למי שאין לו בנים שיכתוב ספר תורה ויועיל לו. ורמז לזה מצאנו בתורה הקדושה, "זה ספר – תולדות האדם". וכתוב בספר "אמרי שפר" (כלל טז) "ובעיני ראיתי שאשה אחת נפקדה [לאחר] ששה עשר שנים, אחרי שכתבה ספר תורה (פירוש: ששילמה לסופר סת"ם שיכתוב עבורה ספר תורה), תיכף במשך חצי שנה אחרי הכתיבה – וילדה זכר" (סגולות ישראל, מערכת ב אות לט)

וכן מי שקונה ספרי קודש ומשאילם לאחרים – הקדוש ברוך הוא נותן לו בנים (מדרש רבה, במדבר, פר' נשא אות ו)

סגולה ב.

קיום מצוות שילוח הקן הוא סגולה לזכות לבנים, שהרי מתן שכרה של מצוה זו היא בנים, כמו שנאמר "שלח תשלח את האם", ואיזה שכר תקבל? "ואת הבנים תיקח לך"… (מדרש רבה, דברים, פרשת כי תצא, אות ג)

סגולה ג.

רבינו האר"י ז"ל אמר לאדם אחד, שסגולה לבנים – להיות זהיר מאוד להוסיף "תוספת שבת" בערב שבת ובמוצאי שבת (פירוש: לקבל שבת לפני הזמן שכתוב בלוח, ולהוציאה אחרי הזמן שכתוב בלוח). (סגולות ישראל, מערכת ב אות כז. וב"כף החיים" מובא שסגולה זו טובה גם למי שבניו מתים, לא עלינו, כשהם קטנים).

סגולה ד.

עצה וסגולה לבנים: לבקש משני כהנים מיוחסים בארץ ישראל, שיזכירו את שמו לישועה לפני ברכת כהנים בכל יום. גם, יבקש ממוהל או מסנדק שיזכירו את שמו ואת שם אשתו לישועה, ויכתוב על קלף את פרשת הקטורת עם כל הברייתא ויאמר את זה שלש פעמים ביום, והאשה תרבה במצוות הכנסת אורחים, ולפני הדלקת נרות שבת (ויש אומרים שאחרי הדלקת נרות שבת) תאמר פרשת חנה שבספר שמואל. (שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סימן תש"צ).

סגולה ה.

מי שמהדר לקיים את מצוות הכנסת אורחים, זוכה לבנים, שהרי הפרי והשכר של הכנסת אורחים בעולם הזה – הם הבנים, כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו, שבזכות מצוות הכנסת אורחים נפקד בבנים. (סגולות ישראל, מערכת ב אות לב, בשם רבינו בחיי)

והעיקר:

אם כל הסגולות והתפילות לא נענו, אסור להתייאש חס ושלום, אלא צריך לקבל הכל באהבה, משום שאיננו יודעים חשבונותיו של השם יתברך, ויתכן מאוד שבני הזוג האלה שמצטערים מאוד משום שאין להם ילדים, מכפרים על עוונות כל הדור בצער שלהם, וכבר כתב רבינו החיד"א זי"ע, שגם עקרה, הזיווג שמזדווגת עם בעלה אינו לחינם, אלא הקדוש ברוך הוא מצווה למלאך הממונה שישמרם לעתיד לבוא, ואז ייעשו מזה ילדים, וכל אחד מהילדים האלה יכיר את הוריו. (רבינו החיד"א, חסדי אבות פרק ו משנה ב)

שלמה המלך אומר במשלי "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם", ומובא במדרש תנחומא: "אמר רבי יהודה: בשעה שאדם מסתלק מן העולם בלא בנים, הוא מיצר [=מצטער] ובוכה, אומר לו הקדוש ברוך הוא: למה אתה בוכה? מפני שלא העמדת פרי בעולם הזה? יש לך פרי יפה מן הבנים! אומר לפניו [אותו אדם]: איזה פרי שהעמדתי? אומר לו הקדוש ברוך הוא: התורה! שכתוב בה 'פרי צדיק עץ חיים', בנים לא נאמר, אלא פרי צדיק, וכן תולדותיו של אדם אלו מעשיו הטובים, כמו שנאמר 'אלה 'תולדות' נח – נח איש 'צדיק תמים' ' (מדרש תנחומא, תחילת פרשת נח)