האם מותר בשבת לקשור שקית?

א. שַׂקִיּוֹת הַנַּיְלוֹן מְשַׁמְּשׁוֹת אוֹתָנוּ בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם לְהַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים וּפְעָמִים רַבּוֹת יֵשׁ צֹרֶךְ לִקְשֹׁר אֶת הַשַּׂקִית. בְּיוֹם חוֹל אֵין בְּכָךְ בְּעָיָה, אוּלָם בְּשַׁבָּת יֵשׁ לָדַעַת בְּאֵיזֶה צוּרָה מֻתָּר לִקְשֹׁר שַׂקִּית נַיְלוֹן וּבְאֵיזֶה צוּרָה אָסוּר מֵחֲמַת מְלֶאכֶת "קוֹשֵׁר". וְנַתְחִיל מֵהַקַּל אֶל הַכָּבֵד.

ב. לִקְשֹׁר אֶת שְׁנֵי צְדָדֵי הַשַּׂקִּית בְּקֶשֶׁר אֶחָד פָּשׁוּט שֶׁיָּכוֹל לְהִפָּתַח בְּקַלּוּת בְּיַד אַחַת - מֻתָּר גַּם לִקְשֹׁר וְגַם לִפְתֹּחַ.

ג. קֶשֶׁר אֶחָד וְעָלָיו פֶּרַח - אִם קוֹשֵׁר לִזְמַן קָצָר (פָּחוֹת מִשָּׁבוּעַ) - מֻתָּר לְקוֹשְׁרוֹ בְּשַׁבָּת וּמֻתָּר לְפֹתְחוֹ.

ד. שְׁנֵי קְשָׁרִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי - מֵעִקַּר הַדִּין אִם זֶה לִזְמַן קָצַר (פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה יָמִים) - מֻתָּר לְקוֹשְׁרוֹ וּלְפֹתְחוֹ. וְהַמַּחְמִיר לֹא לִקְשֹׁר קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר גַּם לִזְמַן קָצָר - יְבֹרַךְ.

ה. קֶשֶׁר יָחִיד בְּשׁוּלֵי הַשַּׂקִית - כְּמוֹ קֶשֶׁר שֶׁעוֹשִׂים בִּקְצֶה חוּט - אָסוּר גַּם לַעֲשׂוֹת וְגַם לִפְתֹּחַ. וְלָכֵן, יֵשׁ לָשִׂים לֵב, כַּאֲשֶׁר מְסַיְּמִים סְעוּדָה וּמַכְנִיסִים אֶת הַלֶּחֶם לַשַּׂקִּית, לֹא לִקְשֹׁר אֶת הַשַּׂקִית בְּקֶשֶׁר יָחִיד בְּרֹאשׁ הַשַּׂקִית, אֶלָּא בְּקֶשֶׁר אֶחָד מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, אוֹ קֶשֶׁר וְעָלָיו פֶּרַח.

ו. מִי שֶׁלֹּא יָדַע וְקָשַׁר כְּבָר קֶשֶׁר יָחִיד, אֵין לִפְתֹּחַ אוֹתוֹ, אֶלָּא יֵשׁ לִקְרוֹעַ אֶת הַשַּׂקִית כְּדֵי לְהוֹצִיא מָה שֶׁבְּתוֹכָהּ.

ז. שַׂקִיּוֹת מַמְתָּקִים שֶׁמְּחַלְּקִים לַיְּלָדִים בִּזְמַנֵּי שִׂמְחָה וְכַדּוֹמֶה. לְכַתְּחִלָּה, עָדִיף לָשִׂים גּוּמִיָּה בְּרֹאשׁ הַשַּׂקִית וְכָךְ אֵין שׁוּם חֲשַׁשׁ. אֲבָל, אִם אֵין גּוּמִיָּה אֶלָּא יֵשׁ שְׁנֵי קְשָׁרִים, מֻתָּר לִפְתֹּחַ אוֹתָם בְּשַׁבָּת, וְאִם זֶה קֶשֶׁר אֶחָד בְּרֹאשׁ הַשַּׂקִּית - יִקְרַע אֶת הַשַּׂקִית וְיֹאכַל מָה שֶׁבְּתוֹכָהּ.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - מִקֵּץ

"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר"

רִאשׁוֹן.. שֵׁנִי.. שַׁבָּת, רִאשׁוֹן.. שֵׁנִי.. שַׁבָּת - זֶה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר מָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ. הַכֹּל עוֹבֵר מַהֵר מְאֹד. לֹא מִזְּמַן הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּכְבָר עָבַרְנוּ אֶת חֲנוּכָּה וְתֵכֶף טוּ בִּשְׁבָט וּפוּרִים וּפֶסַח וְהַכֹּל חוֹלֵף.. עַל זֶה רָמְזוּ: וַיְהִי מִקֵּץ - כְּשֶׁהָאָדָם מַגִּיעַ לְסוֹף יָמָיו, שְׁנָתַיִם יָמִים - כָּל הַשִּׁבְעִים/שְׁמוֹנִים שָׁנָה נִרְאִים לוֹ כְּמוֹ שְׁנָתַיִם, וּפַרְעֹה חֹלֵם - הַכֹּל נִרְאָה כְּמוֹ חֲלוֹם.. וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר - וְכָרֶגַע הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי ה' שֶׁהוּא הָאוֹר הַגָּדוֹל וְצָרִיךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן..

וְלָכֵן, צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְעַשֵּׁת עַל עַצְמוֹ וְלָקַחַת אֶת הַחַיִּים בִּרְצִינוּת וְלֶאֱסֹף אוֹצָרוֹת רוּחָנִיִּים שֶׁיְּלַוּוּ אוֹתוֹ לְנֶצַח נְצָחִים.

מְסֻפָּר עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זַצַ"ל שֶׁנָּסַע בָּרַכֶּבֶת וּלְיָדוֹ יָשַׁב סוֹחֵר בַּדִּים. שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: "אֵיךְ אַתָּה מְפַרְנֵס אֶת עַצְמְךָ?" אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲנֻיּוֹת בַדִּים וּמִפְעָלִים עֲנָקִיִּים וּבָרוּךְ ה' לֹא חָסֵר לוֹ פַּרְנָסָה.. אֲבָל הָרַב שָׁאַל שׁוּב: "וְאֵיךְ אַתָּה מְפַרְנֵס אֶת עַצְמְךָ?" הַסּוֹחֵר חָשַׁב שֶׁהָרַב לֹא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְחָזַר עֲלֵיהֶם שׁוּב, אוּלָם הָרַב בְּשֶׁלּוֹ: "וְאֵיךְ אַתָּה מְפַרְנֵס אֶת עַצְמְךָ?" וְהַסּוֹחֵר אָמַר: "כְּבָר עָנִיתִי כַּמָּה פְּעָמִים לָמָּה הָרַב שׁוֹאֵל אוֹתִי שׁוּב?" וְהָרַב עָנָה:

אַתָּה עָנִיתָ לִי אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְנֵס אוֹתְךָ, וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי אֵיךְ אַתָּה מְפַרְנֵס אֶת עַצְמְךָ? עִם מָה תַגִּיעַ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן?? אִם תָּבִיא בַּדִּים זֶה לֹא יַעֲזֹר, שָׁם רוֹצִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת.. הַדְּבָרִים נִכְנְסוּ לְלִבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וְאָמַר: "אֲנִי יוֹרֵד בַּתַּחֲנָה הַבָּאָה לֶאֱסוֹף פַּרְנָסָה..". אָמַר וְעָשָׂה, הוּא מָכַר אֶת כָּל נְכָסָיו וְקִבֵּל סְכוּם אַדִּיר שֶׁבּוֹ הֵקִים אֶת יְשִׁיבַת נוֹבְהַרְדוֹק וְהוּא בְּעַצְמוֹ לָמַד תּוֹרָה עַד שֶׁיָּצָא הַ"סַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק". יְהוּדִים יְקָרִים, זֶהוּ מַעֲשֶׂה נוֹעָז שֶׁל צַדִּיקִים אֲבָל אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ צְרִיכִים לְפָחוֹת לְהַקְדִּישׁ כָּל יוֹם יוֹתֵר זְמַן לַפַּרְנָסָה הָאֲמִתִּית. שַׁבָּת שָׁלוֹם.