אורית מרטין: "אנשים ניגשים אליי ואומרים שהם מרגישים את ה’ דרך הציורים שלי"

אורית מרטין היתה אמא צעירה, כשהחליטה לשלוח את הבת שלה, מיה, לחוג ציור. "כשהילדים שלי היו קטנים, היה לי מאוד חשוב לפתח אצלם באופי את העניין של היצירתיות", היא מסבירה. "זה משפיע מאוד על החשיבה, והופך אותה מ'חשיבה בתוך הקופסא' למשהו שמחוץ לה. אני מאמינה שככה אתה יכול לפתור בעיות בצורה יצירתית יותר, וכך משפיע בעצם על כל תחומי החיים".

אחרי המפגש הראשון, מיה הקטנה חזרה הביתה שמחה ומרוצה, מנופפת בגאווה בציורים שזה עתה ציירה בחוג. אבל האם לעומתה - לא היתה מרוצה בכלל. "ברגע ששמעתי שהמורה בחוג מלמדת אותם ש'לא יוצאים מהקווים', ידעתי שאין סיכוי שאני ממשיכה לשלוח אותה לשם. במקום זה, נתתי לה דף גדול והמון צבעים, ואמרתי לה שבציור אין חוקים, שהיא יכולה לצייר כאוות נפשה, איך ומה שהיא רק רוצה.

"תמיד היה לי מאוד חשוב שהילדים שלי יתעסקו בתחום היצירה בהרבה סגנונות ויעבדו עם כל מיני חומרים", היא מסבירה. "היום הם עושים את זה עם הילדים שלהם, וזה מאוד נחמד. מבחינתי, ברגע שאתה מגביל את המחשבה - אין לה מעוף. לעומת זאת, ברגע שאתה נותן לה מקום, כמובן הכל במסגרת ההלכה, אתה מגלה כמה אתה אינסופי. כשאתה יצירתי – דברים נראים אחרת. אפילו הבישול שלך הוא אחר".

"פעם, כל מי שחזר בתשובה – נחשב למשוגע"

מאז אותם ימי ילדות מאושרים עברו כבר לא מעט שנים, אבל דומה שהיצירתיות הזאת שמרטין מדברת עליה, עוברת עד היום כחוט השני אצל ילדיה, בצורה שקשה מאוד לפספס. היא עצמה משמשת במקצועה כאמנית וסופרת, שבמרוצת השנים הוציאה לאור ספרים שונים, בהם ספרי ילדים, וגם ספר שעוסק כולו בהוכחות מעמיקות לקיומו של העולם הבא, ונקרא "העולם שמעבר".

בחייה האישיים, היא נשואה לרופא, הפסיכותרפיסט והסופר המוכר ד"ר עוז מרטין. לשניים חמישה ילדים, שעל חלק מהם בטוח כבר שמעתם: מאיה קינן, סופרת המוכרת במיוחד בתור מחברת רבי המכר 'איסתארק', ולאחרונה גם 'מהללאל' ו'יוזבד'; יעל רוטנברג, גם היא סופרת מוכרת; יוני מרטין, שעובד במשרד הפרסום 'גל אורן'; רותי שהולכת בדרכי אביה ולומדת פסיכולוגיה, ורחלי, שסיימה לא מזמן לימודים בתחום אחר לחלוטין מכולם, של מנהל עסקים.

במקור, גדלה מרטין בעיר רמת גן, בבית שהיה רחוק מאוד מיהדות, אבל קרוב מאוד לתרבות והשכלה. ההתקרבות שלה לעולם היהדות, שהחלה לפני כ-30 שנה, שייכת לגל הראשון של תנועת התשובה, שמזוהה בעיקר עם הרב אורי זוהר.

"תמיד היו שאלות פילוסופיות על חומר ורוח, על מה קורה אחרי המוות", היא מתארת. "וחיפשתי להן תשובות. וזה לא שהיו חומר ושיעורים בכל מקום, להפך, אז המרחק בין החרדים והנגישות לספרות היהודית עבור אנשים חילונים היתה הרבה יותר קשה. מי שחזר בתשובה - נחשב משוגע לגמרי, כי היו מעטים שעשו את זה. ובכל זאת התעקשתי, כי כאדם, היה לי מאוד חשוב למצוא את האמת על החיים ולהבין אם יש בורא לעולם.

"בדיוק למדתי אז פילוסופיה ואמנות באוניברסיטה, ובסופו של דבר את התשובות שלי מצאתי דווקא ביהדות, אליה הגעתי מתוך היגיון פשוט. הבנתי, שאם יש בורא לעולם - הוא רוצה מאיתנו משהו, וגם טרח לומר לנו מה הוא רוצה. זה פשוט. אפילו מאוד פשוט בסופו של דבר".

מעניין לציין, שאת הנושאים שעניינו אותה אז, בתחילת דרכה בעולם היהדות - היא ממשיכה לחקור עד היום לעומק, דרך לימוד בספרי חסידות, קבלה ומוסר. "דרך כל הספרים שנותנים לי תשובות", היא מסבירה. "הם גם מהווים את בסיס ההשראה לציורים שלי".

"הבנתי שאני רואה צבעים משמים"

את החיבור לאמנות היא זוכרת מגיל צעיר מאוד. "בגיל שנתיים, אבא שלי הכין לי מעין קלידוסקופ מרהיב עין, שמכוונים אל מול השמש ורואים את הצורות מסתובבות, ואני זוכרת את זה כחוויה מדהימה. ישבנו במרפסת, ומהאור שהשתקף מהזכוכית ראינו יחד כל מיני צורות. שנים אחרי, הבנתי שהיום זה כמו שאני מסתכלת על עצמי ורואה צבעים משמיים".

מה זאת אומרת שאת 'רואה צבעים משמיים'?

"מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד ציירתי, ובאיזשהו שלב הבנתי שה' נתן לי סוג של מתנה, שזו יכולת מיוחדת לראות תמונות בתוך הראש. אני רואה כל הזמן תמונות, וזה מתחבר לי לנושאים הרוחניים שאני מתעסקת איתם. זו השראה, ממש אור רוחני ששורה עליהם מלמעלה. זמרים למשל, מקבלים את האור הזה, בצורה מילולית. יש לי חברה סופרת שמקבלת את ההשראה הזו בצורת כתיבה. כשאני יוצרת תמונות - אני מרגישה צורך גדול להוציא אותן החוצה, להראות אותן לעולם, וזו לגמרי חוויה רוחנית עבורי".

ברפרטואר שלה כאמנית תמצאו בין היתר לימודי אמנות בבצלאל ובמדרשה לאמנות, אבל הסיפור המיוחד באמת – הוא איך חזרה שוב לחיק האמנות לאחר שהחליטה לגנוז את עיסוקה, אי שם בתהליך התשובה שלה. "לפני התשובה עבדתי כמאיירת ספרים במשך הרבה שנים. כשהילדים שלי גדלו, אחרי שכבר היינו בתשובה, קניתי להם המון ספרי קריאה, ונורא הפריעה לי האיכות של האיורים. היה לי חלום לשפר את הרמה שלהם מבחינה ויזואלית, שבעקבותיו חזרתי שוב לצייר וליצור. שנים אחר כך, כשהבנות שלי בעצמן הפכו לסופרות – איירתי גם להן את כל הספרים".

"אמנות יהודית? זה לא רק לצייר את הכותל"

במשך השנים, היוותה האמנות עבורה מקור פרנסה. רק שנים לאחר מכן, כשילדיה כבר בגרו והיא השתחררה מעול הפרנסה וגידול הילדים - נפנתה לייצר 'אמנות לשם האמנות', כהגדרתה. "הכוונה היא שמדובר באמנות שהיא לא דווקא שימושית, כמו יודאיקה או ציור של הכותל. בניגוד לכך, הציורים שלי באים לשקף קשר מופשט יותר, שבעצם משתקף דרך האמנות בלי לשרת אמצעי נוסף.

"הרבה יוצרים חרדים ודתיים הרבה פעמים חושבים שאמנות יהודית מצטמצמת בלתאר נושאים יהודיים, כמו הכותל או ירושלים. הם לא מתעסקים בנושאים יותר מופשטים, כמו הקשר עם הבורא או משהו רוחני יותר גבוה. אלה באמת דברים שקשה יותר לצייר, כי הם מאוד מופשטים, אבל נראה לי שהגיע הזמן שהאמנות היהודית תפרוץ את הגבולות המעשיים ותתעסק בתכנים העמוקים יותר. לכן, ההבחנה בין יודאיקה לאמנות יהודית היא מאוד חשובה".

אפרופו אמנות יהודית, האם את חושבת שאמנות בעולם התורני באמת יכולה להוות היום מקור לפרנסה? מה את חושבת על מה שקורה היום בתחום?

"אמנות זה מותרות היום. מי קונה תמונות היום? זה הדבר האחרון שקונים. הפרנסה תמיד היתה קשה מאוד לאמנים, וגם היום היא כזו, אבל ברגע שאמן מרגיש שליחות באמנות שלו - זה בוער בו ליצור, ואי אפשר לעצור את זה, גם לא משיקולי פרנסה. לכן, חשוב מצד אחד לעודד אמנים ליצור, ומצד שני, לעודד את האנשים לקנות אמנות. כאמנית, חשוב לי גם להדגיש שאני חושבת שאמנות לא תמיד חייבת לעלות ביוקר. ברגע שיש הדפסים ולא עותק מקורי של היצירה – אפשר להתגמש על המחיר, וזה יכול מאוד להעשיר את הבית ולתת המון השראה".

"כשראיתי את הציור שלך – הרגשתי שה' איתי"

למרטין שלל סיפורים על החוויות הרוחניות והמסעות העמוקים שהצליחה להעביר לא מעט אנשים, החל מסינים אוהבי ישראל, ועד קשיש בודד שעבר כבר את גיל הגבורות – והכל דרך התבוננות בציורים שלה. "מצאתי שזו גם דרך לקרב רחוקים, כי הציורים שלי מקבלים תגובות מאוד נלהבות", היא מתארת.

"היתה לי פעם תערוכה במצדה, ובאתי לשם רק פעם אחת, כדי לתלות את התמונות. דווקא באותו היום, הגיעו תיירים וביניהם גם יהודי מאוד מבוגר, בן למעלה משמונים. הוא ניגש אלי, מצביע על אחת התמונות שלי, שנקראת 'נתיב האור', ואומר: 'את יודעת, את התמונה הזאת ראיתי בגלריה בצפת לראשונה בדיוק לפני יומיים, ומיד קניתי אותה. אשתי נפטרה לפני חצי שנה, ומאז אני מאוד בודד, וכשראיתי את התמונה הזו - הרגשתי מאוד עמוק, למרות כל הכאב, שה' מוסר לי מסר שהוא איתי'. הנס הזה, שהוא הגיע לקצה העולם לספר לי את זה וביום היחיד שהייתי שם - זה היה מאוד מחזק.

"היתה גם קבוצה של תיירים סיניים, גויים אוהבי ישראל, אוהבי מודעות ופנימיות, שמאוד התחברו לתמונות. השומרת אחר כך סיפרה לי שהיה קשה להוציא אותם מהתערוכה", היא צוחקת. "בסוף הם הזמינו אצלי לא פחות מ-48 תמונות(!), ששלחתי להם במשלוח מיוחד לסין. אני בקשר עם הקבוצה הזו עד היום, ויש לי אפילו תערוכה גם בסין".

בעצם, את יוצרת תמיד מתוך השראה רוחנית שאת בעצמך חווה?

"אני לא יכולה להגיד שאני יוצרת מתוך זה, אבל הכמיהה והרצון להגיע לשם- זה מה שמניע אותי. הרגעים של ההתחברות, הם הרגעים של החוויה שנותנים את הכח. כל אחד חווה התרגשות ברגע מסוים, ואז הוא נופל ועולה בחזרה. הרגעים של ההתעלות – הם אלה שנותנים את הכח לרגעים נמוכים יותר, ואליהם אני מנסה להגיע דרך האמנות.

"מצד האמת, יכולתי ליצור תמונה של פרחים לבנים שהיתה הרבה יותר מתאימה לסלון, וכלכלית גם הרבה יותר נמכרת, וזה נחמד, אבל היום כבר לא מעניין אותי ליצור בשביל האסתטיקה. התכנים והבנאדם שנכנס לתמונה ועובר דרכה חוויה רוחנית עמוקה - הם שמעניינים אותי. יחד עם זאת, כמובן שאני משתדלת שהתמונות שלי יהיו גם יפות, אבל מה שמוביל אותי זה תמיד קודם כל הרעיון, התשוקה לקדושה.

"כי בסופו של דבר, זה לא קלישאה להגיד שתמונה שווה יותר מאלף מילים. דרך תמונות אפשר לפרוץ ולהגיע לפינות הכי עמוקות שאפשר. מילים יוצרות התנגדות, כי לכל אדם יש מושגים על המילים שהוא נחשף אליהן -  וזה מעורר בו מיד הסכמה או התנגדות. בניגוד לכך, תמונה היא מעבר למילים, היא חוויה, ואז ההתנגדות של מי שנחשף אליה היא הרבה פחות חזקה. במקום זה, הוא זוכר ומתחבר אליה יותר, וזה מקרב בצורה שונה וחזקה אפילו יותר מהרצאה. אני רואה כל כך הרבה תמונות שהן לא מצד הקדושה, אז למה לא לתת מקום לתכנים של קדושה, שיהיו השראה להרבה אנשים? בעיני, אנחנו דור שלא מחפש מילים - אלא חוויות".

רוצים להתפעל מקרוב? לרגל חג החנוכה, אורית מרטין מציגה את יצירותיה בשילוב עוצר נשימה שטרם נראה כמותו, של אורות חשמל, בתערוכת "חגיגת האור". התערוכה תוצג במיוחד בתאריכים 25.12.16 -8.1.17, ב"בית אות המוצר", דרך חברון 12, ירושלים. לפרטים נוספים: 058-7676321​

הכתובת של האתר של אורית מרטין: www.oritmartin.com